עכשיו 25/11/17 00:10

פורסם: 26/01/12 13:27 ע"י Byrdio


Teddy PS ספק כח למכשירים מבוססי USB



Teddy PS USB


Space: the final frontier. These are the voyages of the starship Enterprise. Its five-year mission: to explore strange new worlds, to seek out new life and new civilizations, to boldly go where no man has gone before.


טוב, לא בדיוק ולא כזה דרמטי. מה שגם הרבה מאיתנו כבר "out there". אבל אין ספק שהיוצרות השתנו והמאה ה 21 אצלי בחדר כבר די הרבה זמן. לרבות מאה אחרת ועם לא מעט טכנולוגיה של עשרות שנים בין לבין. זו כבר תקופה ארוכה מאוד שאודיו "ממוחשב" מנגן אצלי במערכת, אם בראשית מסטרימרים (SB3 או TOUCH) ועד היום, ממחשב יעודי שנבנה באופן ספציפי לתחום.
כבר שוחחנו ארוכות ובסקירות העבר, על האחוזים שמקדימים את החלוקה בהאזנה למקורות השונים אצלי במערכת.
מה שפעם הפטיפון (לפני שנמכר לפני כשנתיים) וה CDP לקחו כמעט 95 % מהזמן והסטרימר השתרבב לו רק בקושי.
היום ה- CDP רואה חשמל מעט מאד, בעוד המחשב ספח אליו את מירב האחוזים. הפטיפון, זה שחזר, מקבל מחט רק בסופי שבוע וגם זה רק, אם יש לי "קריזה"...(הוא עדיין הכי טוב, כן? ;) )

אז מה בעצם קרה פה.
היום ידוע לנו כבר מלא מעט סקירות ברשת ומדיונים אין ספור על פי ניסיון, שיש יכולת להפיק סאונד איכותי ממחשב מקונפג כראוי ומעוד כמה אביזרים משלימים. המוצרים המוגמרים בסופו של דבר, די בשלים כיום. ללא תקיעות, ללא עיוותים, עם סיגנל ראוי, חלק, נקי ובהי רזולוציה אם תרצו מפעם לפעם. תוסיפו לזה ממשק סקסי במיוחד על גבי טאבלט (למשל ה- HFMC של אלוני)... וקבלנו מקור איכותי, משובח, קל, נגיש ונוח.

בסופו של דבר אותו "מוצר מוגמר" שכזה, הביס בעיקר בשל הקלות הבלתי נסבלת לשליטה על ספריית המוסיקה, את המקורות האחרים. טובים ככל שיהיו והטקסיים (הכיפיים לכשעצמם) ככל שיהיו.
אך לא רק בגלל זה. כיום, יחד עם ה- hiface שמחובר באחורי המחשב שלי וממיר סיגנל מ USB לסיגנל BNC (אצלי ספציפית, יש גם גירסת RCA) וממשיך ל DAC המשותף לטרנספורט, אני מקבל גם לא מעט סאונד איכותי, שאני סה"כ די מרוצה ממנו.
הוא עדיין מעט שונה מהטרנספורט המנגן RB (שמחובר ב I2S לאותו DAC) וכמובן שמאד שונה מהסט- אפ האנלוגי, שלשמחתי בניתי לאחרונה ומביא המון שמחה והמון אושר לחדר, בעת שהתקליטים מסתובבים לאיטם. אך השוני הזה הוא לאו דווקא פחות טוב, אלא פשוט.. כאמור, שונה. המחשב יחד עם האביזרים השונים מנגן בצורה סבירה ומעלה את רב הסגנונות שאני מאזין להם וזה לא דבר של מה בכך ואין להקל בו את הדעת.
הדונגל של M2Tech כאמור, עושה את עבודת ההמרה מרשימת בתים על המחשב ליציאת אודיו דיגיטלית והוא אחראי ללא מעט מהאיכויות הסוניות המועברות מהמערכת אל החדר. למרות שהתמיכה של כל יתר הנוגעים בדבר- התוכנות, הקינפוגים, המחברים, רכיבי המחשב עצמו והלאה נותנים את אותותיהם גם כן, ללא ספק.
בכל זאת, בחיבור מקבילי בין היציאה הדיגיטאלית ON BOARD ובין הדונגל יש שוני אדיר, כך שאפשר תמיד "לבודד" את יתרונותיו של הממזר הקטן.

כך אני חי כבר חודשים ובשמחה.
עד לפני כמה שבועות שקיבלתי טלפון מאלוני, שאומר לי "תדי השאיר כאן מוצר חדש ומעניין שכדאי לך לבחון". אני שלא כזה שש בימים אלו לבחון ציודים על המערכת, או שזה מעניין אותי כל כך לעשות כן, בעיקר בגלל שלדעתי הגעתי לאיזון גם פיסי וגם נפשי (הכי חשוב).. "נגסתי" ושאלתי לפשר הרכיב החדש.
מסתבר שזה ספק כוח (כמובן) המיועד למכשירים השואבים את הכח שלהם מממשק ה- USB כמו ה- hiface שיש לי. כמובן שהרמתי גבה, בעיקר בשל ההיתכנות של מכשיר כזה. זאת מכיוון שאין לדונגל שום חיבור לחשמל, אלא הוא מקבל את המתח שלו הישר מחיבור ה USB במחשב. בכל זאת.. אם גם אתם מרימים כרגע גבה.. אז הנה הסקירה המלאה.

Teddy PS USB


ספק הכוח הנראה על פניו רגיל למראה. רגיל הכוונה כפי ששאר ספקי הכוח של תדי נראים. קופסא שחורה, בנויה מפלסטיק ואלומיניום, בקווים חלקים וצבע שחור. לד ירקרק בקדמת המכשיר ומעט מאד "קונסטרוקציה" מאחור. סה טו.
הגודל הוא של חצי U כרגיל ואצלי הוא נכנס בול במקום, בין המחשב לבין הקדם מגבר שלי (מזל שבניתי את הסטנד מספיק ארוך).
מקדימה, שום חיבור, אלא רק נורה ירוקה כאמור, שמודיעה על פעולתו הרציפה של הספק. מאחור; שקע IEC לכבל חשמל "קומקום", כפתור on\off ומחבר שני פינים שממנו מסתרך כבל מיוחד עם שני מחברי USB. האחד שקע והשני תקע (בגירסה שקיבלתי זה נראה קצת "רעוע" משום ששרוולי החום לא כווצו אבל אני מניח שבמוצר שיצא למכירה, זה יראה קצת יותר מהוקצע).

הספק הזה בעצם מחבר את ערוצי המתח מהספק אל הדונגל ומעביר את ערוץ ה DATA בהמשך ישיר כפי שהיה.
במילים פשוטות, הספק הייעודי עוקף את אספקת המתח של המחשב כלפי הדונגל ומספק לבד את המתח המדויק שה hiface צורך. כל היתר, כרגיל. ז"א שבסיגנל עצמו אין שום התערבות. טוב לפחות כך על הנייר.. בפועל, מה שנשמע בחיבור הספק של תדי שונה מאד מאשר בלעדיו.

זו היא לא הפתעה גדולה, שחשמל משנה ומשנה די הרבה. בעיקר אם אנחנו עובדים עם מכשירים שבסה"כ די מרעישים, פולטים ועוד.. כמו אודיו ממוחשב למשל, שהציוד לא בדיוק בנוי עבור "תחום ההי אנד". בטח עם הדונגל שאמור לקבל את אספקת החשמל שלו מהמחשב עצמו שמריץ עוד לא מעט רכיבים בפנים, שצורכים במקביל אליו, פולט קרינה ו"מרעיש" גם אם כל הציוד בו מוחרש. הספק הייעודי של תדי, מנקה\עוקף את כל זה ונותן ל- hiface את השקט ואת הרציפות לה הוא יכול רק לקוות מחיבור ישיר אל מחשב.
איך זה נשמע אתם שואלים? ובכן, זה נשמע מאד מהוקצע יחד עם הספק. כאילו "סידרו" את הכלים במרחב, אך התחושה החזקה ביותר שמורגשת כבר מהתווים הראשונים היא, שמישהו חיבק את תדרי המיד קצת ולחץ. מה שזה בעצם יצר – פרזנטציה רזה מעט, עם בס קצת פחות עמוק, אך מרוסן ומדויק. בכלל התחושה היא של מכלול מדויק יותר ומסודר יותר מהמחשב. אך אני תכף מגיע להכול באופן קצת יותר ספציפי.

Teddy PS USB


התחלתי כמובן בפסנתר, כמו תמיד.
Sviatoslav Richter: The Sofia Recital 1958
הפעם הקלטה לא ממש חדשה ולא ממש מהוקצעת למשעי, אבל עם המון טקסטורות והמון רגש.
ריכטר מנגן את אחד הרסיטלים שלו, מיני רבים שהוקלטו עם השנים. יש לפסנתרן הזה עשרות אלבומים, הופעות חיות ועוד, בהמון הוצאות. לאחרונה אני נוטה לאסוף לא מעט ממה שהקליט והגעתי למספר קצת משוגע. שלמעשה מביא אותי לשמוע בכל יום משהו שלו, אם לא יותר.
זהו פסנתרן בחסד עליון עם טכניקה מדהימה וטונות רגש! כל נגיעה במנענע נשמעת מדהים ובכל אופן שבו ירצה שתשמע.
ההשוואה הייתה די ברורה..
ללא התדי, הפסנתר ניגן חופשי, זורם, אך עם התאבכות קלה ברגע שיד שמאל נכנסה עמוק יותר. הייתה תחושת ריחוף קלה בחדר בנוגע לאימג' המקלדת ולפעמים היא איבדה את ציר הגובה. זה לא קורה באופן גורף בכל הקלטות הפסנתר, אך אלו שלא הוקלטו בסטודיו מושלם, נוטים לזוז קצת במרחב הבמה. שילוב התדי בטור, הביא את הסדר המיוחל. הפסנתר לא זז כמעט במרחב וההתאבכויות המינוריות שנשמעו מעת לעת נדמו. נשמע כאילו הפסנתר קיבל אמנם מרחב פחות גדול והאולם קטן קצת. אך הוא נשמע מדויק יותר ומהוקצע יותר. האיזון בין התווים היה טוב יותר ואפשר היה להבחין במכת האצבע על המנענע בבירור יתר.

אך פסנתר לבדו לא מראה את כל התמונה, למרות שעל פיו יכול ליפול ולקום דבר מבחינתי. זאת מכיוון שהוא מן מבחן גלובלי ליכולות שכאלו. ובכל זאת, עברתי ליצירות קצת יותר עמוסות.. שם התדי הפליא לעשות דברים נוספים או יותר נכון להגיד; את אלו שעשה קודם, אך בשינויים רחבים ושמיעים יותר.

Mahler: Lieder - Quasthoff / Urmana / von Otter / Wiener Philharmoniker / Boulez
את הלידרים של מאהלר אני לא שומע כדרך קבע, אך לאחרונה התחברתי ללא מעט מהם באופן מיוחד. אני לא יודע אם זו תקופה כזו או פשוט אסימון (גדול מאד) שנפל לי, אך המוסיקה הענוגה הזו שיש מאחורי המילים הדמיוניות, קשות, ענוגות, כואבות ועוד.. מזיזה אצלי לא מעט את מיתרי הרגש. האזנה במערכת יחד עם התדי, העבירה את קולות הזמרים המשתתפים באוסף המיוחד הזה, תחת ניצוחו של פייר בולז באופן שקרוב מאד למציאות.
עד כמה שאני מכיר את הקול של הזמרים הללו. הם נשמעים כאילו הם שרים בחדר ולא מוגדלים בעריכה. התזמורת המלווה יצירות אלו, בדרך כלל קלילה מבחינה דינאמית, נשמעה היטב ושוב האיזון הכה מיוחד של המקור יחד עם התדי ניכר בפרזנטציה. אך בהקלטה הזו, היה לי מעט קשה לקבל את האקסטרה דיוק הזה ואת ה"חיבוק האמיץ" בתדרי המיד.
הרגשתי שיש מעט "לחץ" ממה שאני זוכר ומייד העברתי את המושכות למחשב, לספק את המתח ל hiface לבדו, שוב.
המוסיקה אמנם התערבבה מעט ונעשתה נפוחה במקצת, אך "החיים" או התחושה הזורמת חזרו. מייד הבנתי שלא כל שינוי הוא טוב בהכרח ולא לטעמו של כל אחד. אך זה מוקדם בכדי לקבוע את טיבו של השינוי אצלי, מכיוון שכבר בפסנתר סולו השינוי דווקא היה די מבורך ותיקן לא מעט "כשלים" בעייתיים למרות שהיו מינוריים משהו ובהצלחה. אני גם יכול לראות איך מישהו דווקא יעדיף את תחושת הריאליות והדיוק בהקלטה הזו דווקא, למרות שאני העדפתי אותה ללא התדי.

אני ממשיך והפעם אני נותן לו בראש.
Opeth - Morningrise
אחת הלהקות היחידות כיום בז'אנר הכבד מאד שאני שומע, היא אהובתי הנצחית- אופת'. אופת' זו להקה שאני מכיר ומוקיר מאד, מזה שנים רבות ולעולם לא הפסקתי לאהוב או להקשיב לה. זאת למרות המעבר החד בין הסגנונות שמאכלסים כל חלקה טובה, בזמני הפנוי ובספריית המדיות שלי. בכל אופן, לאופת' יש אנרגיות משלה, טכניקה מטריפה וסגנון שאין לאף אחד.
הדואליות בין הכבד מאד והרגש הבלתי נלאה שלהם, הוא משהו שלהקות רבות יכולות רק לשאוף אליו, אך רק היא מסוגלת לו. קטעי שקט אקוסטיים מטריפים, עם ליווי אינסטרומנטאלי ווקאל ענוג, לצד כסאח מטורף עם תיפוף אדיר מימדים וגיטרות שמעמיסות ערוצים מבלי למצמץ.

התדי כאן ללא ספק היה נחוץ לאחר השוואה. הדבל בס שנכנס לקטעים המוסיקאליים באופן תדיר וגיטרת הבס שלעיתים ובאלבומים מסוימים, נבלעת מאחורי מסכי דסטורשיין, קיבלו את הפאנצ' האופייני להם ואת קדמת הבמה באיזון מצוין עם שאר הלהקה. לאופת' יש מן מסורת שכמעט כל אלבום שלה מלווה בסרט דוקומנטארי על עשיית האלבום. המון קשקושים מחברי הלהקה, צילומים מימי ההקלטה, העריכה ועוד.. כך בעצם לומדים גם באופן אישי על הראיה המוסיקאלית שלהם וגם למעשה על מה שהם ניסו להשיג מבחינת סאונד. זה שלכשעצמו מצוין. מכיוון שזה נותן לי בדיוק את הכיוון שהם בעצם כיוונו וכך אפשר מעט להבין האם זה נשמע "נכון" או לא.
זה בטח נשמע די מופרך וקצת OFF AXIS אבל אני חושב שמי שמכיר קצת את הלהקה יבין בדיוק על מה אני מדבר. התדי, די שיפר את הרעיון הבסיסי של חלק מהתחושות שהם ניסו להעביר. שבלעדיו, אצלי בחדר לפחות היה לי קצת חסר דרך המחשב (דווקא בויניל זה יוצא ולא במפתיע, הכי טוב לטעמי).
המוסיקה הזו מאד מדויקת ומאד פאנצ'ית, התדי יחד עם הדיוק והחיבוק במיד ובבס, הביא את הפרזנטציה של הלהקה להיות תחת מבנה מוגדר אצלי וכך הלהקה אמורה להישמע לטעמי. פה התדי ניצח בנוק אווט אדיר מבחינתי.

Teddy PS USB


סיכום


אני יכול להמשיך ולנתח את יתרונותיו ואת חסרונותיו של הספק החדש של תדי עבור ה-hiface.
אך זה למעשה יהיה די דומה בכל פעם. בחלק מהדוגמאות הוא יהיה טוב מאד ובחלק השני השינוי יקבל מבחינתי נקודות על דברים טובים אך נקודות חובה על דברים שפחות אהבתי ופחות הסתדרתי עמם וכן הלאה.

תדי הגדיל והכין עבורנו ספקי כח, אשר מספקים מתח למכשירים שונים שאמורים לקבל מתח ישיר מהמחשב ובכך, לתת להם את זריקת האדרנלין שכביכול הם כה ייחלו לה בעצם. האפשרות הזו לספק מתח רצוף ונקי למוצרים שכאלו יכול להוביל עבורנו, רכישת מוצרים "זולים" יותר מאותו היצרן ועדיין להנות מטכנולוגיה ומסאונד הבית של החברה.
סה"כ הספק הזה עושה את העבודה, כי עובדה שהוא פשוט משנה מעט את הפרזנטציה הטבעית בה הדונגל מעביר את הסיגנל הלאה. היכולות שלו יוכלו למצוא חן בעיני אחד ובעיני שני, קצת פחות נגיד. חוץ מטעם גרידא, אני חושב שזה מאד מוטה מערכת ופרזנטציה בסיסית שכבר נמצאת בחללי המוסיקה של כל אחד מאיתנו.
אלו עם מערכות נפוחות מעט, עם שפופרות ופרזנטציה גדולה גם ככה למשל, יוכלו ליהנות מאד מספק שכזה... מפני שהוא יועיל הרבה יותר מאשר "יזיק" להם. השינויים שהוא יעשה, גם אם הם מינוריים, יוכלו בסופו של דבר לשפר, לסדר או לחזק לא מעט... ובעצם לתקן קטנות, שאף ציוד אחר (כולל כבלים) לא יוכל להם או לפחות לא בעדינות הזו.

קצת כסף וקצת ממה שאני חשבתי על הנושא...
אחרי כל המילים הללו ולמי זה יכול להתאים, גם אפשר להגיע לעניין הכספי כמובן שתמיד מקבל במה רחבה בדיונים, בטח על מוצרים שכאלו. כאשר שמעתי שהספק יעלה בארץ יותר ממחיר ההייפייס, הדבר הראשון שזרקתי לאוויר ששמעתי על כך היה... "אז בשביל מה? אני אקנה כבר את ה EVO..." אבל זה היה לפני מחשבה נוספת בעניין.
כאשר המחיר של ה EVO לבדו גבוה משני המוצרים גם יחד. הוא בעצמו, צריך ספק. כזה או אחר, אבל עדיין צריך (כי הוא פשוט מסופק בלעדיו). כך שיש גם תוספת על מחירו בכל מקרה. בסופו של דבר, בתקציב סביר (יחסית בתחום) מקבלים כאן אינטרפייס USB ל SPDIF\BNC שיכול להישמע מאד מדויק ומאד נכון אודיופילית.
וגם לא נשכח שהספק הזה יוכל לשמש אותנו עבור כל מוצר המקבל את המתח שלו דרך ממשק ה- USB (לדוגמה ה- HD2 של HEGEL, וממשקי USB ל- SPDIF אחרים ואפילו DACים).
הוא מהווה אלטרנטיבה כבר הרבה יותר שקטה וממוקדת לתחום האודיו הממוחשב. עתה נותר להחליט עם עצמכם עד כמה השיפור שהוא מייצר מתאים עבורכם והאם יש אלטרנטיבות עדיפות לטעמכם בתקציב שכזה.

אביעד.

סטאפ בחינה והשוואה


הגברה: זוג מונו-בלוקים + קדם מגבר שפופרתיים (MBS).
רמקול: Audio Physic- Avanti V
מקורות: North Star 192 mkII Transport & Dac, PC based Music Server,M2Tech hiFace
כבילה- חשמל: PS Audio, Furutech, Isotek
כבילה- סיגנל: Ctrl audio - XLR & RCA
כבילה – רמקולים: Ctrl Audio - SILVER
חשמל: PS Audio - Quintet, Sine
פיוז: hifi tuning - supreme


מחיר: 1,500 ש"ח
הפצה: מאסטרו אודיו ו Teddy Pardo




hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות