זה רק נדמה לי, או שרואים פחות דתיים ויותר חרדים, ועוד במקומות שלפני 5 שנים מעולם לא ראיתי?
בטיילת, מרכז תל-אביב?

שכונה שלנו חילונית לגמרי, מרכז מסחרי מקומי פחות עם מקדונלדס וסניף ארומה.
אבל אני רואה כבר כמה חרדים (עם כובע וכל ה-accessories)

יש לי הרגשה שבעוד 10 שנים זה יהיה כמו בבית שמש.. אני בהתחלה נתתי לזה 40 שנה, אבל נראה לי שקצב מתגבר..
אוי ואבוי. ילדים מסכנים שלי.

או שנברח מכאן, או שזה יגיע למלחמת אזרחים. אני לא פוחד משכנים שלנו כמו שאני פוחד מסגירת בתי קולנוע (כמו שקרה בירושלים), בתי קפה, שינוי תוכניות חינוך (מה שקורה עכשיו כבר בפועל)

אני מזדקן כדי להתחיל חיים חדשים, ולא כ"כ רוצה..

צרה אחת מיני רבות במדינתנו הקטנה.

צריך מנהיג שיקח החלטות גורליות לטווח ארוך ופחות ידאג לכסא
סטנלי פישר צודק, זוהי בעיה קיומית

אכן.

הייתה תקווה שאחמדינג'אד יכול לפתור לנו בעיות מסוג זה, אבל נראה שהוא לא מסוגל לקיים את מה שהבטיח. אז כנראה שבאמת מישהו מאיתנו יצטרך לקחת עליו את העול ...
השיא, אגב, היה לפני כמה ימים, כשהם (החרדים) הוציאו את ילדיהם החוצה עם טלאי צהוב. מעניין אם מישהו מהם מבין באמת את המשמעות (לא בכאילו).
אין לך מה לעשות עם החרדים, והם כן יתרבו ויהיו הרוב (סטטיסטיקה א'). וזה עוד, אגב, תסריט אופטימי .
אבל אל תמהר לאירופה, שם לא מתאמצים להבדיל בין דתי לחילוני.
איפה ה - 48 ? סטאלין האמין שנבנה פה מדינה קומוניסטית, אירופה שמחה שנעזוב אותם וחלקם אפילו הרגישו קצת אשמה (תוך כדי שמירת שנאה), חלק ממנהיגי ארצות ערב שיתפו פעולה. היום לא מספיק שכל העולם שונא אותנו, אנחנו גונבים פה אחד את השני וקראים לזה הישגים. מזכיר ימים אפלים של תרום WW2 ...

כרגע, המצב שהם מצליחים לסובב את המדינה כאשר הם המעיוט..
עם הרוב, כאן תהיה מדינת הלכה (עכשיו זה למחצה)

אוקי, ה"בעיה" (במרכאות כי לא לכולם זאת בעיה) מובנת. אבל אתם רואים דרך לשנות את המצב?
אני מקבל את הגזרה כי נראה לי הגיוני שמדינה תנוהל על פי רצון הרוב, ואם רצון הרוב יהיה שונה משלי והמדינה תנוהל בהתאם אני או צאצאי נצטרך לבחור את הרע במיעוטו על פי האופציות שנתונות.

ההכללה של ה-"חרדים" לא טובה יותר מההכלה שעשו לנו בארופה ה-"יהודים".
קומץ של מטורפים עשה מעשה מבחיל ואתה מדביק אותו לכל האוכלוסיה הזו.
אני מאמין שרוב החרדים לא מזדהים עם האקט הזה ועם כל מה שנחשפנו אליו בבית שמש.
והתקשורת כדרכה שוטפת לנו את המח. הטענה שלי כלפי הציבור הזה היא שהרוב הדומם נותן לקומץ להשמיץ אותו בצורה כזו מחשש להתעמת איתו.
אחוז הציבור החרדי שעובד מעולם לא היה גבוה יותר וכמובן שיש הרבה מה לעשות עד שאחוז העובדים בציבור הזה יהיה זהה לשלנו החילונים.

נראה לי שהדרך לשינוי היא מחאה ציבורית רחבת היקף אשר תוביל לשינוי שיטת הבחירות ושינוי צורת הממשל.

רק כאשר שיטת הבחירות תהיה כזאת שתוודא שלמיעוט לא יהיה כוח להכתיב את גישתו לרוב, תימנע מהחרדים היכולת להוביל את המדינה בהדרגה למדינת הלכה.

החוסן החברתי של המדינה והעם וכן ההשכלה והשוויון החברתי חשובים גורל העם והמדינה הרבה יותר מאשר הסכנה באיום האיראני. האיום החרדי הישראלי מסוכן יותר לעתיד המדינה והחברה מאשר האיום החרדי האירני.

לא דיברתי על עכשיו, כשמיעוט מכתיב מדיניות לרוב זאת באמת בעיה שאולי ניתן לטפל בה.
אבל מיכאל מצייר מצב שאולי אותו מיעוט יהיה רוב ולא בעתיד הרחוק מאוד.