HiFiMusic
http://www.hifimusic.co.il/

ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע
./%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%95%D7%A3-%E2%80%93-%D7%AA%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%98-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-t28378.html
עמוד 45 מתוך 46

מחבר:  aloni [ 03/06/19 12:39 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

מצאתי, השיר הזה מהאלבום של 2018 היה בעונה האחרונה של סניקי פיט:


לצפייה באתר YouTube

מחבר:  Ami [ 03/06/19 13:13 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

מה, מהתמונה על העטיפה הרי ברור לגמרי שמדובר בילדות פרחים, לא ? רק העפתי מבט וכבר יש לי תאבון לזרעי אלפלפה.

תודה על ההמלצה. :)

מחבר:  aloni [ 03/06/19 14:36 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

נו, ילדי הפרחים היו בקטע של פסיכודליה, לא בדיוק כוס התה שלי :)

אבל העטיפה שהרתיעה אותי במיוחד היתה זו:
2014FirstAidKit_StayGold600G310314-1.jpg



יותר משדרת לי ABBA, כלומר העשור הבא.

מחבר:  Ami [ 03/06/19 19:33 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

שמלות אתניות - צ׳ק
עיטור ראש פרחוני - צ׳ק
רקע של חזרה לטבע - צ׳ק
אובך של רומנטיקה - צ׳ק

מה לכל הרוחות ההבדל בין זה להוא בעמוד הקודם ? :)

נ.ב. והן נשמעותבדיוק כמו שהעטיפה נראית - סאמר אוף לאב אול אובר אגיין (שזה אחלה מבחינתי).

מחבר:  aloni [ 03/06/19 20:59 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

Ami כתב:
מה לכל הרוחות ההבדל בין זה להוא בעמוד הקודם ? :)

עיטורי הראש וצבעי הנושא :) פה נשברתי.

Ami כתב:
נ.ב. והן נשמעות בדיוק כמו שהעטיפה נראית - סאמר אוף לאב אול אובר אגיין (שזה אחלה מבחינתי).

אני מבין מה שאתה אומר, אבל אני רואה את זה אחרת.
מבחינתי סאמר אוף לאב זה כיוון יותר רוקי מזה. ביטלס, ג'אניס, הנדריקס ושות' (לא צריך להביא דוגמאות אחרות, ברור שהיו... )
אלו, למרות המראה, מביאות אמריקנה יותר לכיוון הפולקי של קאונטרי/בלוגראס/רוטס. לפחות הדברים שלהן שיותר אהבתי (יש גם אחרים).

מחבר:  Ami [ 03/06/19 22:54 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

או. קיי. אתה בהחלט צודק ש-Summer of Love כולל הרבה רוק אלקטרוני ופסיכדליה אבל הוא כולל גם ים של פולק.

מחבר:  Ami [ 08/06/19 07:58 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

תמונה

תמונה

השבוע הגיע אלי משלוח עם השניים החדשים מ-Sam Records. למי שעוד לא מכיר, זה לייבל של איש אחד, פרד תומס, שמתמחה בהוצאת חומרי ג׳אז עם קשר צרפתי (הוא ממוקם בפריז). הכל אנלוגי מהתחלה עד הסוף והמוצר המוגמר מושקע בכל הפרטים (עטיפת fold-down אותנטית עם צילומים באיכות מקור, שרוול פנימי מושקע עם הלוגו של הלייבל, ויניל מבריק והדפסה מושלמת). החומרים הם לרוב מתקופת הזוהר של אמנים אמריקאים בצרפת (צ׳ט, דונלנד בירד, נתן דייוויס, ג׳ון לואיס וכאלה), כלומר מסוף שנות החמישים עד אמצע שנות השישים. המוזיקה תמיד לוקחת אותי אחורה ל Cool Jazz של הטלוויזיה הלימודית כשהייתי ילד. הכל פשוט ולא מתפרע, אבל כל כך יפה. השניים האלה בדיוק באותו קו. זה של בובי ג׳ספר הוא תקליט הבוקר המושלם. ההקשר הצרפתי של ג׳ספר מאד ברור. הוא נולד בבלגיה ועבד בפריז. בדרך כלל הוא טנור אבל פה הוא מנגן בחליל מהתחלה עד הסוף. התקליט מורכב כולו מסטנדרטים אהובים ומוכרים, כאמור לא מאתגר אבל נפלא. השני, של קלארק טרי הוא בעצם הרכב שנגזר מתוך הביג בנד של דיוק בזמן ביקור בפריז ב-1959. יחד עם טרי מנגנים פול גונזלבס, ג׳ימי וודס וסאם וודיארד, כולם אושיות אלינגטון ידועות. החומרים דווקא לא אלינגטונים ברובם. הסאונד של טרי נפלא וזורם כמו תמיד. סווינג פשוט ויפה. Easy Listening מהסרטים. מבחינת סאונד, הצרפתים ידעו להקליט לא פחות מכל אחד אחר. כל תקליט של Barclay (כמו הג׳ספר הנ״ל) שאי פעם הנחתי עליו את ידי נשמע מליון דולר. הקלרק טרי הוקלט על ידי דקה צרפת וגם הסאונד שלו לפנים. שניהם זמינים בחנות של Sam Records ושניהם מומלצים בחום.

מחבר:  aloni [ 06/07/19 15:26 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

elmo.jpg



זו הבחירה שלי לשבוע. כפי שקורה הרבה בערימת מאות הסגורים (מאתיים לא תשע מאות :) ) אין לי מושג מאיפה השגתי או איך נחשפתי (אולי מפה, אולי המלצות אמזון ואולי סתם אספתי את זה במינכן).
הוא התחיל לנגן בזמן ששמתי את התקליט הבא במכונת הניקוי, אבל כשחזרתי התחלתי שוב (ואחרי שקראתי את הליינר נוטס שוב).

אם כבר הזכרתי את הליינר נוטס, קצת משעשעים (וגם מלנכולים), הם השקיעו שתי עמודות (מתוך שלוש) להסביר כמה מו מסכן ולא מוערך, קצת מוזר בהתחשב שזה בעצם סוג של ערוץ השיווק של האלבום (ועושה רושם שאלו הליינר המקוריים לא שכתוב מאוחר).

בכל מקרה, יש כאן ביצועי טריו (עם ג'ו ג'ונס ופרסי הית') וביצועי סקסטט (כשמצטרפים שלשיית נשפנים בלו מיטשל, ג'ימי הית' ופרנק פוסטר) בקונפיגורציה של טרק אחד כזה אחד כזה לאורך שני הצדדים.

זה לא אלבום שהכרתי, ובכלל לא מכיר יותר מידי את הופ, אבל נהנתי מאוד משתי ההאזנות.במיוחד כשההדפסה פרפקט, והסאונד הפתיע אותי לטובה.
ההוצאה הזו של Jazz Workshop הספרדים, במקור ריברסייד על פי העטיפה.

notebooks.jpg


אם אנחנו כבר פה אספר שאחריו עלה האלבום המעניין הזה של אמנים שהשלימו שירים של הנק וויליאמס מהמחברות שהשאיר במותו.
התוכן דווקא בכלל לא רע, ההדפסה מחורבנת. ולא רק הרעשים, גם את החור לא יצרו טוב, יצאה לו צורה מוזרה עם עודף חומר שתופס חזק מידי את הספינדל.
מזל שהביאו את זה גם ב- CD כי לא שווה לטרוח עם התקליט הזה.

וכרגע אני בביל אוונס ההוא של AP שנזכרתי בו בגלל Quintessence שניגן על המחשב כשעברתי לפטיפון.

מחבר:  Ami [ 07/07/19 10:03 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע

אלמו הופ נהדר. גם בתקליט הזה.

תמונה

ואני שומע בפעם המי יודע כמה את חסן האגדי (עיין ערך 1964). זה אלבום כל כך פסיכי מצד אחד וכל כך מעניין מצד שני. צריך לומר בבירור, זה קרוב לוודאי האלבום עם הפסנתר הכי פחות מכוון בהיסטוריה של ההקלטה המודרנית ועם אחד הפסנתרנים הכי פחות נשלטים שאפשר. כמו מונק, אבל עם פטישי שישה קילו במקום אצבעות. לא ברור מה האיש לקח לפני ההקלטה, אבל התוצאה של השילוב עם הגאונות של רואץ׳ מדהימה. זה כמו דואו מתופפים אבל אחד מהם מתופף על פסנתר. עד כה היה לי חוץ מהדיסק, את התקליט בהוצאה של Vinyl Me Please ברימסטר של קוין גריי שרכשתי פעם במחיר מגוחך באמזון. זה :

תמונה

הרימסטר של ההוצאה הזו אחלה אבל ההדפסה ממש מעצבנת עם המון רחשים וקליקים. לכן שמחתי שספיקרז-קורנר הוציאו את האלבום שוב, שוב קווין גריי, אבל ההדפסה של פאלאס הרבה יותר טובה (אולי שני קרחצים קלים וכמעט לא מורגשים, שייתכן וירדו בשטיפה חוזרת). מצדיק שכפול.

מחבר:  חיים [ 11/07/19 11:06 ]
נושא ההודעה:  Re: ספין-אוף – תקליט אחד בשבוע


לצפייה באתר YouTube

עמוד 45 מתוך 46 כל הזמנים הם UTC + 2 שעות
Powered by phpBB © 2000, 2002, 2005, 2007 phpBB Group
http://www.phpbb.com/