מקווה שזרקת את התקליט לפח והוא לא תופס לך מקום.
אחרי שהמרת אותו..

למה, אני אפרסם אותו למכירה כ- NM

- חדש באריזה.

כן רק אתה..

....רק כדי לאזן קצת את הסיפורים הללו...(גם לי יש אחד על מונו של בוב דילן, במצ ״מינט״ שהתגלה כבעל מספר שריטות משמעותיות )
לפני עשר שנים הגעתי לחנות תקליטים נחמדה מאוד בראשון לציון, רכשתי אולי עשרה - חמישה עשר תקליטים ישראלים- ביניהם, אך ורק בשל המלצה חמה של המוכר, ״זו הדרך שלי״ הזכור לטוב של צביקה פיק.
בין ערימות התקליטים בחנות ראיתי גם את האלבום הלבן ושאלתי את המוכר ״כמה זה?״
הוא העיף מבט קצר בתקליט ואז העביר אותו אלי שאסתכל: עטיפה בסדר גמור, אבל התקליטים מלאים שריטות שטח.
״אני לא מוכר תקליטים במצב כזה, קח בחינם״ הוא אמר לי.
לקחתי. בבית, אחרי כמה ימים בדקתי וניקיתי. אפל מקורי מאנגליה, המון surface marks אבל זה לא הכין אותי למה ששמעתי.
תקליט מאוד שקט, נשמע נהדר, ללא שום קפיצות.
בקיצור, מתנה נהדרת מחנות נהדרת גם כן. כמעט הרגשתי שרימיתי מישהו, אבל האמת היא שגם אני חשבתי שמדובר בגרוטאה, וגם כך קניתי שם המון. לפחות זה.

נועם, מדובר על אמנון מ"גריפון" ? בהחלט זכור לטוב ..

הי
כן, גריפון. המוכר היה מאוד נחמד, אבל איני זוכר את שמו. עבר המון זמן.

אחד האלבומים הגדולים של דילן, ומהגדולים בכלל. אפשר לחבר אותו כחטיבה ל- Desire שאחריו, אבל הוא הרבה יותר טוב, ולא שההוא לא מצוין. כאן העותק של mofi , והוא טוב מאוד. קצת פורווד/בהיר פה ושם לטעמי, אבל נראה שזו יותר ההקלטה בבסיסה. כך גם רוב האלבומים של דילן מהתקופה הזו.
אגב, לאלבום הזה יש גירסא שלא ראתה אור אף פעם, אלא פה ושם בבוטלגים. אפשר אם זוכר נכון לשמוע אותה ביוטיוב, אם סוני לא הורידו את זה. דילן חזר והקליט 5 קטעים שוב במיניאפוליס (קודם הכל הוקלט בניו-יורק), והאלבום יצא עם ההקלטות האחרונות.

אל דאגה, גם זה טופל באותה הזדמנות

אוקי תורי, קצת הזנחתי לאחרונה, אשתדל לחזור לתלם.



אתם רגילים לייללות שלי על תקליטים יקרים שמאכזבים, הפעם משהו הפוך.
עד כמה שניסיתי לזכור איפה ומתי קניתי את התקליט הזה לא הצלחתי. אבל אני קונה תקליטים כאלו (לא מהוצאה "נחשבת" איתה יש סיכוי טוב להדפסה נורמאלית) רק בכמה סיטואציות. כשאין לי את הדיסק, כשהמחיר בדיחה, או כשאמזון הצליחו להדליק אותי עם ההצעות שלהם (וזה לא קשה לצערי).

בדקתי, זה לא מאמזון. על פי המיקום על המדף זה נרכש יחסית בזמן האחרון (אבל היה בלאגן במדפים כשהגיעו הקופסאות אז יכול להיות שזה כן ישן וזז) רוב הסיכויים שהגיע מאיזו חנות אירופאית שקניתי בה משהו שקשור לאודיו והוספתי כמה תקליטים על הדרך.

בקיצור, תקליט דקיק, סליב נייר שיוף מחורר, עם מלא לכלוכים על התקליט שאפילו לא טרחתי לנקות במכונה רק הברשה קלה.

עלה על הפטיפון היום אחר הצהריים (יום חמישי הרי) והעניק לי עונג צרוף של כ- 40 דק' אנרגטיות ומרתקות.

תודה רבה שהזכיר לי שאפשר גם אחרת, תקליט זול (אני מניח) ופשוט, בלי פצפוצים ועם הרבה הנאה.