בחודש שעבר נתקלתי איכשהו במייל בפרסומת לאלבום "מה שחשוב" בפורמט תקליט של ג'יין בורדו.
האלבום הראשון של הלהקה היה מקסים ומרענן לדעתי (מישהו כאן באיזה שירשור הביא אותם לידיעתי), ואיכשהו את האלבום הזה (השני) שיצא לפני כמעט שנה פספסתי למרות שאני זוכר שיצא לי לשמוע את אחד הטרקים ב preview (אולי מהניוזלטר שלהם).
אם לא הבנתם, אני מאוד בעדם, אז אמרתי יאללה נלך על המדיה הכי יקרה בתקווה שיוצא להם מזה משהו.
במחשבה שניה, אחרי שהזמנתי, אמרתי לעצמי שזאת בטח תהיה טעות. הפקה ישראלית של תקליט... בטח יפצפץ כמו הצרות שלי. אבל במקרה הגרוע תמיד אפשר להוציא עוד כמה שקלים בבנד-קמפ...
הקיצר, אתמול התחשק לי לשמוע אותו, מה שגרם לי להדליק את הפטיפון אחרי הרבה מאוד זמן (מאז שהלך הקונטרולר זה מאוד הוריד לי, למרות שנראה לי ששומעים יותר טוב).
התחלתי כמובן בניקוי במכונה. התקליט נראה סה"כ טוב וישר, אבל היה קשה לפספס כמה וכמה סימני "מריחה" (scuffs) מבשרי רעות.
חשדני מאוד, הנחתי את התקליט על הפטיפון, וואללה, שקט ונחמד לאורך כל התקליט, בלי פצפוצים או שאר דברים מעצבנים ובולטים. לא רמת AP בהכי מוצלחים שלה, אבל כן רמת הבלונוט המפתיעים (כמו נורה, זה שהגיע מה-preorder לא הדלוקס).
אבל חוץ מההדפסה המוצלחת, גם הסאונד נשמע לי טוב באופן מפתיע. אומנם באס כבד יחסית, אבל היתה איזו טבעיות שלא זכרתי מהאלבום הראשון (ששמעתי רק בדיגיטל).
עכשיו ברור לכולנו, שהגרסה הזו מן הסתם הגיעה מאותה הקלטה דיגיטלית, וסביר גם מאסטרינג דיגיטלי, אז בעצם ה-CD אמור להשמע
בערך אותו דבר...
בשביל הקטע קניתי גם את העותק הדיגיטלי בבנד קמפ, ואומנם לפני ששמעתי על המערכת הראשית, עוד על זו של חדר העבודה חשכו עיני ואוזני:
למעלה הטרק הראשון של גרסת ה-CD, לא זוכר מתי ראיתי דבר כזה מעוות. ותזכרו שזו סה"כ להקה קטנה עם סאונד בעיקר אקוסטי. WTF?
התקליט נורמאלי לחלוטין.
לא יודע איך הם הגיעו למצב הזה, אבל צריך לשבור את הידיים למי שעושה להם את המאסטרינג.
קיוויתי שזה הטרק היחיד, אבל לא, זה קיים בכל האלבום.
אלו מטרק 8 לדוגמה:
אגב, בדקתי גם את האלבום הקודם, ונראה שזו אותה מחלה, אולי טיפה התגברה מאז.
בקיצור, ההחלטה הפזיזה לקנות את האלבום הזה דווקא בתקליט למרות שזה הפורמט הכי לא הגיוני עבורו, יצאה משתלמת במיוחד.
ואחרי שבלבלנו את המוח על האספקטים הטכניים, מה לגבי המוזיקה?
בהאזנה ראשונה קצת התאכזבתי מהשיפט (הטבעי) בכיוון. עד עכשיו סוד הקסם עבורי היה השילוב המפתיע של עברית עם האמריקנה, המילים הנאיביות וההפקה האקוסטית ולא אובר מופקת.
אז יש גם קצת מזה פה, אבל הם גם מתפרסים לכיוונים אחרים, וכאמור זה טבעי וצפוי שיקרה.
אחרי כל ההאזנות וההשוואות קצת התרגלתי והפנמתי את השינוי, ואני חי איתו יותר טוב עכשיו. מעריך שעוד כמה זה כבר יעבור חלק לגמרי.