היות והרבה אודיופילים קובעים נחרצות מהו סאונד סטייג נכון ומה משפיע עליו-
אני חושב שאולי כדאי לקרוא עד הסוף את המאמר הבא בכדי להבין שהתייחסות לפרמטר של "סאונד סטייג" כפרמטר משמעותי למערכת -הוא הפרמטר הכי בעייתי מכלל הפרמטרים היות והוא לרוב לא קיים בכלל בצורה שאנחנו רוצים או מקווים לתפוס אותו.

The next time you read a review in which the writer enthuses over the soundstaging performance of a piece of equipment, ask yourself whether he has been using recordings possessing the ability to throw a real soundstage, or whether, in fact, he has been led by his ears into an aural non sequitur.

http://www.stereophile.com/asweseeit/12 ... index.html

ועוד....
ציטוט של ROBERT מפורום באנגלית:

Pinpoint imaging does not exist in real musical performances. Ditto for soundstage edges, black backgrounds, and fast bass.




תצרפו את זה לסאונדסטייג ובוא נשאל את עצמינו מה בכלל המטרה של כל הציוד והטכנולוגיה שעליה משלמים הרבה כסף,
סאונד סטטיג? רקע שחור? פינטפונט?בס הדוק ומהודק?
מה לכל אילו ומוזיקה כפי שהיא נשמעת במציאות?
כלום אבל אילו פרמטרים שהכניסו לנו את זה היצרנים\ כותבי המאמרים\אנחנו.

אבל, סליחה על ההפרעה- תמשיכו להתווכח על מימדי הבמה מול גודל החדר.

מאוד פשוט. בהופעה חיה, הכלי/כלים שבצדי הגוף המנגן יוצרים את התחום שבו הם מנגנים. איש אינו שומע את הכנר ברביעייה או את קבוצת כלי הקשת בתזמורת מנגנים מעבר למקום שבו הם נמצאים. מנגד, בהינתן העובדה שהכנר/כינורות נמצאים משמאל, ואילו הצ'לו/קונטרה-בס נמצאים מימין, ומכיוון שלא כל הנגנים יושבים על אותו כיסא, נוצר פער מרחק מסוים, שאותו מקובל לכנות במילה "רוחב". וכן, באמצע יש כלים נוספים, בתזמורת הם כלי נשיפה מעץ, ויולות ועוד. התופים נמצאים מאחור ומשמאל, כלי הנשיפה ממתכת נמצאים מאחור ומימין.
זה סידור של כלים בתוך חלל, וכאן קיים ממד רוחב נתון.

עכשיו, במערכת בה שומעים את המוזיקה באה מרמקול ימין ומרמקול שמאל, ולא שומעים דבר בין הרמקולים, וכל הכלים הנמצאים מהמרכז שמאלה בבמה האמיתית, יוצאים מקופסא אחת, ואילו כל הכלים הנמצאים מהמרכז ימינה יוצאים מהקופסה השנייה, אין במה בכל מה שקשור לרוחבה.
כלומר: המערכת נכשלה בשחזור בסיסי של ציר אחד בחלל המוקלט, ציר הרוחב.

אני מעז לכתוב את זה למרות ש-ROBERT כתב משהו אחר. ובכלל, יש להבדיל בין תכונות נדרשות במערכת כדי שאלה ישרתו טוב יותר את השחזור - "Black Background" מבטיח בעיקרון רמת אבחנה גבוהה יותר ונוצר מרמת רעש נמוכה יותר של המערכת - ובין תכונות של המוזיקה עצמה.
ולעניין המיקום: כל מי שיושב באולם גדול ושומע חליל מנגן בתוך התזמורת, יודע בדיוק היכן הוא נמצא, גם אם הוא עוצם עיניים. זו מין תכונה מוזרה שכזאת, שאנשים יודעים מהיכן הקול/צליל מגיע. אם ההקלטה/מערכת/חדר נכשלים בכך, זה סיפור אחר. וגם כאן, המבחן למיקום מדויק הוא מבחן איכות למערכת; אם הכלי/קול "זזים" או מטושטשים, משהו לא בסדר בעסק.

אף מערכת שמע, בשום מקום, לא משחזרת מוסיקה במציאות. אודיופיל שיושב בחדר ושומע מוזיקה במערכת בוחר את הפרמטרים שחשובים לו, ועסוק באובססיות אודותיהם. טונאליות, במה, אימאג'ינג, שחורים, נוזליים, מתוקים ובס שנותן בראש....זה נכון לגבי, זה נכון לגביך וזה נכון לגבי כל אחד אחר.

יורי יקר,

אני שם לב שאתה עוסק כל הזמן באיתור ציטוטים להוכיח משהו.
זה מיותר. ראשית הציטוטים האלו לא מוכיחים כלום, זה ש- JA אמר משהו סותר (והוא לא אמר) או מויישה, לא מעניין אותי יותר ממה שאתה אומר. אפילו אם זה באנגלית.
בקיצור, אם יש לך משהו להגיד לגבי במה או כל נושא אחר אתה מוזמן להגיד במקום לשלוח אותנו לקרוא דפים של מלל שבתכלס לא ממש רלוונטיים.

אז אתה חושב שאין דבר כזה במה במציאות?
אם תשב על כיסא, ומולך ינגנו שני נגני גיטרה אקוסטית, או ישירו שני זמרים אתה לא תדע למקם אותם בדיוק יחסי במרחב בעיניים עצומות?

או שאתה חושב שאין דבר כזה רק בשיחזור?

קודם כל אני לא בעינין של להוכיח כלום- את זה נשאיר למדענים שביננו ששולחים אותנו בשם המדע לקרוא מושגים בויקיפדיה.
הציטוטים שהבאתי הם דעתי ולא משנה כרגע אם זה נכתב בפורטוגזית.
המאמר בסטראופיל היא נקודת התייחסות נכונה לטעמי ולכן שווה אולי לקרוא את כולה כי כאן היה שירשור שלם של טענות על גודל במה שנראה לי מוזר לנוכח המציאות.המאמר מסביר היטב מה מוזר לי.
ממליץ לכולם לשוב לאולם הקונצרטים בקונצרט הבא, לעצום עיניים ולשמוע כמה דקות מה הם שומעים. איזו במה ? איזה פינטפוניט ? מהיכן הכינור שלישי מנגן? איזה "רקע שחור" ועוד.
אחרי זה שווה אולי לראות איך מקליטים היום הרכבי ג'אז למשל, נגיד ב ECM או אחר. הנגנים לא מנגנים תמיד באותו זמן, באותו יום ובאותו חלל.
אז על איזה במה אתם מדברים? על במה בזמן? בחללים השונים?

בסופו של דבר, הכי הכי קל להתייחס לפרמטרים "מדידים" יחסית באופן אודיופילי- בס מהודק, גודל במה, רקע שחור ועוד.
הבעיה שלי היא כאשר סוכמים את כל אילו במערכת ונגיד שהם מיטביים ואפילו הכי טובים שנוצרו- עדין לא מבטיח כלום ביכולת לקבל חויה "מוזיקאלית" כפי שאני מגדיר לעצמי.
מניח שרבים אחרים, התרגלו או חונכו שהחויה המוזיקאלית שלהם עוברת דרך פרמטרים אילו, כי הם "מדידים בשמיעה" בצורה קלה
שיהיה לבריאות כמו שאומרים.
לגבי במה במציאות- "המאמר" בסטראופיל עונה על זה כפי שאני גם חושב. מניח שהם העתיקו רב המחשבות שלי אליהם ברוב חוצפתם.
אם הטכנאי הקלטות החליט שהתוף ישמע משמאל - ככה הוא ישמע.

אך לפני שאנו "רצים חזרה לאולם הקונצרטים" אני מזכיר לך שלא כל סוג מוזיקה מגיע מאולם שכזה.

אבל אני חושב שהבנתי היכן הבעיה:


אני לא ראיתי שמישהו טען שלרוחב במה או ל- pinpoint imaging יש השפעה עמוקה על מוזיקליות. זאת פרשנות שגויה שלך.

לתחומים אלו, יחד עם שקט/דרמה/רקע שחור ועוד מיליון תיאורים צבעוניים יותר ופחות יש קשר לאיכויות סוניות שונות, שחשובות למשתמשים שונים ברמות שונות.
אף אחד לא טען שאתה יורי צריך רקע שחור בשביל להנות ממוזיקה משוחזרת, אבל אין רקע יותר שחור מאשר במוזיקה חיה.
אני מקווה שאתה מבין את ההבדל.

מעל עשרים שנה בהיכל התרבות ועדיין לא הצלחתי למשוע את הרקע השחור שאת מדבר עליו.
אולי אחרי השיפוץ זה יופיע

אם היית יודע מה זה לא היית מחפש אותו.

ה- "רקע" לצורך העניין זה שחזור של צליל שאינו קיים במציאות.
זה יכול להיות תוצאה של עיוות וזה יכול להיות רעש.

לכן במציאות, בהאזנה למוזיקה חיה - אין לך מה לחפש את הרקע (משום שזה בדיוק הרפרנס ל- "בלי רקע")...

בדיוק כמו ש'במציאות' כשמביטים, לא מחפשים כל מיני דברים שהוידאופילים מחפשים במסכים, לא ככה?