skaynan כתב:
תודה על התגובות, ואכן נראה שיש התעניינות. ייקח לי מעט זמן לכתוב את הפוסט הבא בשרשור (יצירות גדולות נוספות+ביצועים), ואעשה זאת בהזדמנות ראשונה, במהלך החג כשיהיה זמן.
מצוין. צריך להחיות את הפורום הזה!
skaynan כתב:
בינתיים, ״רמז״ קל בנוגע לביצועים: המנצחים הפינים והתזמורות הסקנדינביות עושים את זה הכי טוב לדעתי; ברגלונד, סגרסטאם או ואנסקה (עם תזמורת להטי הפינית, לא עם מינסוטה!) כולם נפלאים. סקירה רצינית ומפורטת יותר תובא, כאמור בהמשך. אבל שלשתם נפלאים בסיבליוס, כל אחד בדרכו.
אכן! ישנו קשר אנלוגי בין הפינים ביחס למוזיקה פינית ובין הרוסים ביחס למוזיקה רוסית.
לייף סגרסטם מדהים - נרחיב על כך בשרשור הרלוונטי.
אגב, זה מאוד
מוזר לי שקאריאן לא הקליט את הסימפוניה השלישית (שאני כל כך אוהב)
במקומו (לא "זוכים ב..", "זוכים" זו לא המילה המתאימה, אולי "מקבלים את") אוקו קאמו. Fine. אבל זה לא סגרסטם,
אפילו לא לורין מאזל. באופן כללי, אני מאוד נהנה מהמארז של מאזל אם כי הוא אינו הדובדבן שבקצפת.
skaynan כתב:
אגב, בנוגע להשוואה למאהלר: לא התכוונתי להשוואה ממשית ביניהם. הם דומים מאד באספקטים מסויימים ושונים מאד באספקטים אחרים. מבחינתי, נקודת ההשקה היחידה בהקשר המצומצם של הסקירה הנוכחית הובא כתשובה אפשרית לשאלה ״למה סיבליוס לא מוכר בארץ״. שני המלחינים הם הסימפוניסטים הגדולים של התקופה, ומכאן ההקשר.
הם הכירו אישית זה את זה ונפגשו בהלסינקי כשמאהלר ביקר לנצח שם, ואת השיחה המפורסמת ביניהם, המצוטטת כמעט בכל מקום בו מוזכרים מהלר או סיבליוס, מתאר סיבליוס כך:
“When our conversation touched on the essence of symphony, I said that I admired its severity of style and the profound logic that created an inner connection between all the motives. This was the experience I had come to in composing. Mahler’s opinion was just the reverse. “Nein, die Symphonie müss sein wie die Welt. Sie müss alles umfassen.” (No, the symphony must be like the world. It must embrace everything.)
זה תיאור נפלא בעיני של הגישה השונה מאד של שני המלחינים למהות היצירה הסימפונית.
מעניין.
