עכשיו 25/04/24 15:41

פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 21 מתוך 24   [ 239 הודעות ]
עבור לעמוד הקודם  1 ... 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24  הבא
מחבר הודעה
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 10:25 
חבר האתר


הצטרף:
01/10/14 15:40

הודעות: 186
B4ICU57 כתב:
omi כתב:
B4ICU57 כתב:
omi כתב:
B4ICU57 כתב:
roberts כתב:
מר B4ICU57

מחשבה נוספת.....נראה לי שאתה צודק ויתכן ושומעים את ההשפעה של הכבל הזה......אבל לא לטובה!!! - אם הכבל לא בטכנולוגיית Litz יתכן מאוד והוא מנחית בגבוהים עקב אפקט הסקין שבכבלים עבים מאוד הוא די משמעותי.

בחלק הימני של הטבלה ניתן לראות את "התדר הגבוהה ביותר בו 100% משטח הכבל מנוצל למעבר סיגנל", כי הרי ידוע שבתדרים גבוהים הסיגנל עובר רק במעטפת (אפקט הסקין).
התדר הגבוהה ביותר למעבר 100% מהסגנל לכבל 0AWG הוא 250 הרץ, לעומת זאת כבל בעובי 10AWG התדר יהיה 2,600 הרץ.

אם הכבל העבה יהיה מורכב מעשרות/מאות סיבים לא מבודדים הוא יחשב כ Single Core. כתוצאה מכך השטח האפקטיבי למעבר הסיגנל בנמוכים ובגבוהים יהיה שונה - כתוצאה מכך תהיה נפילת עוצמה בגבוהים.
לעומת זאת אם הוא יהיה מורכב ממאות סיבים מבודדים (Litz) אז "השטח האפקטיבי למעבר הסיגנל" בנמוכים ובגבוהים יהיה פלוס מינוס זהה- העוצמה בנמוכים ובגבוהים תהייה זהה.

מסקנות:
1. כבל עבה מאוד חייב להיות בטכנולוגיית Litz כלומר שהסיבים המרכיבים את הכבל יהיו מבודדים אחד מהשני (ע"י ציפוי בלכה דקה כל מוליך ומוליך)

2. יתכן, דגש יתכן שאכן קיימת השפעה על איכות הסיגנל בכבל 0AWG (בהנחה שהוא לא Litz) ואז אוי ואבוי להשפעה זו - סתם נפילה בגבוהים......אם רוצים להיות חיובייים אפשר להגיד הדגשה בנמוכים.



שיהיה ברור אני שוב חוזר, ואני מתכוון לזה... :lol:


עזוב את העומס :רמקול:
אנחנו דנים בכבל רמקול.
הוא Extension של המגבר (DF) ולא של העומס.
מבחינת מקדם ריסון (DF) הרעיון פשוט: שליטה מיטבית ברמקול, שהוא רכיב אלקטרו מכני, עם זרם הגבי מעצם תנועת הסליל בשדה מגנטי. זרם זה שואף להיות זהה בעוצמתו ומנוגד בכיוונו, לזרם שחולל אותו (מוצא המגבר)
לעומתו, גם המכלול מסנן ב-Crossover בטל בשישים.

אתה קונה רמקול כיחידה מוכנה. אתה לא מפרק אותו ונכנס לקרביו.
מאחר שכל מה שמופיע בהדקי החיבורי לרמקול, הוא עומס מורכב והמגבר בעזרת ה-DF וכבל בעל התנגדות נמוכה מאוד,
מנסים לאכוף, מדובר במערכת תמסורת המכילה 3 רכיבים: הגברה, רמקול וכבל ביניהם.
יש 3 דרכים לראות את הכבל רמקול:
כחלק מההגברה
כחלק מהעומס
כרכיב נפרד בלתי תלוי
אני טוען שזה חלק מההגברה, בגלל שה-DF הוא חלק מההגברה.

מה הקטע שלך לכבל Litz? ה-DF במגבר לא ממומש עם Litz.
מה זה חשוב איך התנגדות מחושבת נמוכה מושגת? ע"י מוליך עבה או אלפי דקיקים מבודדים?
כל זמן שהערך האוהמי מושג, דיינו.

וכאן אוסיף: דיי דיי דיינו, דיינו דיינו. :דוקטור:


אין דבר כזה חלק מהמגבר חלק מהרמקול. יש מעגל חשמלי ורוצים להבין מה קורה בקטע שבין היציאה של המגבר, שם היצרן מודד את התנגדות היציאה, לבין הדרייבים שמנגנים. רוברט הראה לך שהאפקט של הבדל בכבלים AWG0 ו AWG10 מזערי בקטע המעגל הזה. למעשה הוא הראה שגם ההבדל בין DF גבוהים הוא מזערי.

לגבי ה LITZ לא הבנת את דבריו, כי אתה מפוקס בדבר אחד. כבל בכזה עובי ישנה את עקומת היענות התדר בגלל שטח פנים מוקטן יחסית לנפח וזה אולי האפקט שמדווחים עליו חבריך.



צר לי, אבל זה שמר Roberts מציע לראות את התמונה בדרכו, מחייבת רק אותו.
אני מציע דרך אחרת לראות את התמונה...
לא אחזור עליה.
לפי דבריך, ה-DF לא משנה, התנגדות הכבל לא משנה ואיך שומעים רק משנה.
זו גישה נאיבית שסופה לשמוע פחות טוב.
אם אתה משוכנע בצדקתך, לך על זה.

אני משוכנע בצדקת דרכי ואני אלך בה.


אתה קורא מה שאתה רוצה. יש עובדות, והחישובים של רוברט נכונים איך שאתה לא מחלק את המעגל. תתווכח עם זה במקום לשבור את הכלים.

לא אמרתי שה DF לא משנה. ב DF גבוהים, בהנחה של התנגדות מסוימת ברמקול עצמו, ההבדלים זניחים, והחישובים מראים זאת.

לא הגבת בכלל לחלק של ה LITZ?


אין לי כוונה להגיב שנית על Litz (לא קראת, נכון?)
אתה חושב שהמעגל משקף משהו?
הוא מכיל מכלול של כל השלושה: הגברה כבל ורמקול. אז על מה המיקוד?

אין לי כוונה להתווכח על זה, בטח לא אתך, על רעיון של אדם אחר.
אני כתבתי מה דעתי, הוא כתב את דעתו וזה לו מחוייב שנתנצח על כך. בטח לא לבקשתך!


לגבי הליץ, קראתי גם קראתי, אתה כלל לא הבנת, ושוב מפיל על אחרים. כבל עבה משנה את תדר ההיענות וזה מה שהחברים שלך שמעו.
לגבי היתר, שא ברכה.

_________________
עומר


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 10:33 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
17/04/11 15:05

הודעות: 7079
נשבעתי לעצמי שאשב בשקט, אבל לפני ש R%78GY מספר לנו איך המציא את מעגלי ה-LCR לפחות קצת סדר על מה זה באמת פקטור הדעכה ואיך מגיעים למסקנות האבסורדיות שמוצגות כאן.

1. קחו רמקול, לא מחובר לכלום. נסו לדחוף את הממברנה - תנוע בקלות. קצרו את הכניסות וחיזרו על הפעולה - תהיה התנגדות בגלל הזרם המושרה בסליל מתנועת המגנט - זו ההדעכה. הפכתם את הרמקול לדינמו.

2. כדי לכמת את מידת ההדעכה/ריסון הוגדר פקטור ההדעכה כיחס בין החלק ההתנגדותי של עכבת הרמקול (מספר אומים) לבין התנגדות המגבר (הנמוכה). זה הנתון היחיד שיצרני מגברים יכולים לספק בלי להכנס לפרטי הרמקול.

3. אלא שהזרם המושרה לא מוגבל רק על ידי התנגדות המגבר אלא גם על ידי התנגדות ה-DC של הסליל עצמו (וגם על ידי הקרוס אבל זה קטן יחסית). לכן פקטור ההדעכה הנכון הוא היחס בין החלק ההתנגדותי של עכבת הרמקול לסכום התנגדות המגבר והתנגדות הסליל. וכן גם התנגדות הכבל נכנסת שם, אלא שהיא (כמו התנגדות המגבר) קטנה ביחס להתנגדות הסליל.

4. אז צודק CV5G7H שה-DF יושפע קשות מהסליל. מה לעשות שהתנגדות הכבל יכולה להיות מסדר גודל של החלק ההתנגדותי של עכבת המגבר.

5. אלא שה-DF לכשעצמו לא קובע איך ירוסן הרמקול. לחלק של ׳עכבת המקור׳ יש להוסיף את התנגדות ה-DC של הסליל שגדולה בהרבה הן מהתנגדות המגבר והן מהתנגדות הכבל. מבחינה זו רוברטס עשה צעד בכוון הנכון כשחיפש משהו גדול בתוך העומס שיוכל להוסיף לעכבת המקור, אבל לא צריך את הקרוס בשביל זה. יש את הסליל.

6. במלים אחרות, בניסוי שתארתי ב-1 נתחיל להרגיש את ההתנגדות לדחיפה כאשר הנגד שנחבר בין הכניסות יהיה מתחת לערך של התנגדות ה-DC של הסליל ( נגיד 5 אום). למעגל נטול המגבר הזה כבר יש סף ריסון פנימי שגבוה בהרבה מעכבת מגבר.

7. במאמר מוסגר, אני לא לגמרי מבין את הקבעון לריסון גדול ככל האפשר. לטעמי האופטימום צריך להיות ריסון קריטי. לדחוף סתם את פקטור הריסון (האמיתי, לא זה ש HG68T מקובע עליו) ייתן ריסון יתר, כלומר הרמקול יעבוד תחת הדעכה ללא צורך.

למי שלא לגמרי מכיר, זה נשמע קצת כמו הברון מינכהאוזן שמרים את עצמו בשערותיו, לקחת את התנגדות הסליל ׳לתוך המקור׳, אבל ככה זה עובד. המודל הנכון של רמקול הוא ציור 2 כאן ו- Rvc גדול בהרבה מכל התנגדות כבל שמחובר אליו. המעגל המלא הוא ציור 3 וידידינו פשוט שכחו את Rvc>>Rg

http://www.aes.org/aeshc/pdf/how.the.aes.began/preisman_loudspeaker-damping.pdf

_________________
"Jazz disorganizes all regular laws and order; it stimulates to extreme deeds, to a breaking away from all rules and conventions; it is harmful and dangerous, and its influence is wholly bad. " - Anne Shaw Faulkner, 1921


חזור למעלה
 פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 11:24 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
02/10/08 10:49

הודעות: 1519
מיקום: מרכז
Ami כתב:
נשבעתי לעצמי שאשב בשקט, אבל לפני ש R%78GY מספר לנו איך המציא את מעגלי ה-LCR לפחות קצת סדר על מה זה באמת פקטור הדעכה ואיך מגיעים למסקנות האבסורדיות שמוצגות כאן.

1. קחו רמקול, לא מחובר לכלום. נסו לדחוף את הממברנה - תנוע בקלות. קצרו את הכניסות וחיזרו על הפעולה - תהיה התנגדות בגלל הזרם המושרה בסליל מתנועת המגנט - זו ההדעכה. הפכתם את הרמקול לדינמו.

2. כדי לכמת את מידת ההדעכה/ריסון הוגדר פקטור ההדעכה כיחס בין החלק ההתנגדותי של עכבת הרמקול (מספר אומים) לבין התנגדות המגבר (הנמוכה). זה הנתון היחיד שיצרני מגברים יכולים לספק בלי להכנס לפרטי הרמקול.

3. אלא שהזרם המושרה לא מוגבל רק על ידי התנגדות המגבר אלא גם על ידי התנגדות ה-DC של הסליל עצמו (וגם על ידי הקרוס אבל זה קטן יחסית). לכן פקטור ההדעכה הנכון הוא היחס בין החלק ההתנגדותי של עכבת הרמקול לסכום התנגדות המגבר והתנגדות הסליל. וכן גם התנגדות הכבל נכנסת שם, אלא שהיא (כמו התנגדות המגבר) קטנה ביחס להתנגדות הסליל.

4. אז צודק CV5G7H שה-DF יושפע קשות מהסליל. מה לעשות שהתנגדות הכבל יכולה להיות מסדר גודל של החלק ההתנגדותי של עכבת המגבר.

5. אלא שה-DF לכשעצמו לא קובע איך ירוסן הרמקול. לחלק של ׳עכבת המקור׳ יש להוסיף את התנגדות ה-DC של הסליל שגדולה בהרבה הן מהתנגדות המגבר והן מהתנגדות הכבל. מבחינה זו רוברטס עשה צעד בכוון הנכון כשחיפש משהו גדול בתוך העומס שיוכל להוסיף לעכבת המקור, אבל לא צריך את הקרוס בשביל זה. יש את הסליל.

6. במלים אחרות, בניסוי שתארתי ב-1 נתחיל להרגיש את ההתנגדות לדחיפה כאשר הנגד שנחבר בין הכניסות יהיה מתחת לערך של התנגדות ה-DC של הסליל ( נגיד 5 אום). למעגל נטול המגבר הזה כבר יש סף ריסון פנימי שגבוה בהרבה מעכבת מגבר.

7. במאמר מוסגר, אני לא לגמרי מבין את הקבעון לריסון גדול ככל האפשר. לטעמי האופטימום צריך להיות ריסון קריטי. לדחוף סתם את פקטור הריסון (האמיתי, לא זה ש HG68T מקובע עליו) ייתן ריסון יתר, כלומר הרמקול יעבוד תחת הדעכה ללא צורך.

למי שלא לגמרי מכיר, זה נשמע קצת כמו הברון מינכהאוזן שמרים את עצמו בשערותיו, לקחת את התנגדות הסליל ׳לתוך המקור׳, אבל ככה זה עובד. המודל הנכון של רמקול הוא ציור 2 כאן ו- Rvc גדול בהרבה מכל התנגדות כבל שמחובר אליו. המעגל המלא הוא ציור 3 וידידינו פשוט שכחו את Rvc>>Rg

http://www.aes.org/aeshc/pdf/how.the.aes.began/preisman_loudspeaker-damping.pdf



עמי, תודה על ההסבר הנהיר, אפילו הדיוט בתחום כמוני הצליח להבין את התאוריה וללמוד משהו חדש היום (F)


חזור למעלה
 פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 11:43 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
08/04/12 16:24

הודעות: 1815
מ 1958, עוד לפני שהייתי בשא"ש, יפה!!

_________________
מה שאת מוציאה נשאר בפנים בשבילינו. יש אצלי מקום, קצת אאחר.


חזור למעלה
 פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 11:54 
--- מושעה ---


הצטרף:
03/07/20 11:28

הודעות: 82
Ami

אתה יכול בבקשה לקרוא לי בכינוי שלי: B4ICU57 ?
כל כינוי אחר, כאילו פנית לאחר.
אז שאחר יענה לך.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 12:01 
חבר האתר


הצטרף:
22/09/09 04:14

הודעות: 1800
B4ICU57 כתב:
Ami

אתה יכול בבקשה לקרוא לי בכינוי שלי: B4ICU57 ?
כל כינוי אחר, כאילו פנית לאחר.
אז שאחר יענה לך.


אולי פשוט נקרא לך מיכאל?


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 12:02 
חבר האתר


הצטרף:
22/09/09 04:14

הודעות: 1800
עמי אתה אלוף עולם.
אשכרה הצלחתי להבין את רוב ההסבר שכתבת (:


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 12:15 
--- מושעה ---


הצטרף:
03/07/20 11:28

הודעות: 82
ronensu כתב:
B4ICU57 כתב:
Ami

אתה יכול בבקשה לקרוא לי בכינוי שלי: B4ICU57 ?
כל כינוי אחר, כאילו פנית לאחר.
אז שאחר יענה לך.


אולי פשוט נקרא לך מיכאל?



1. לא מתכוון להיכנס פה לשיבוש שמות ולשחק במשחק: "חשבתי משחקים גן חיות" (גשש).
2. כל עוד הכינוי שלי B4ICU57 כך תקרא לי. כל כינוי אחר לא יענה.
3. הפתיחות שלכם לרעיון קצת תמוהה בעיני. אם אתה לא רוצה בו, לא צריך.
אני מרגיש יחס אלים בתגובות שלך, וזה לא מתאים לי. קח נשימה עמוקה ותרשה לעצמך לא לפנות אלי.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 12/07/20 21:32 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
29/09/09 00:10

הודעות: 3557
Ami כתב:
נשבעתי לעצמי שאשב בשקט, אבל לפני ש R%78GY מספר לנו איך המציא את מעגלי ה-LCR לפחות קצת סדר על מה זה באמת פקטור הדעכה ואיך מגיעים למסקנות האבסורדיות שמוצגות כאן.

1. קחו רמקול, לא מחובר לכלום. נסו לדחוף את הממברנה - תנוע בקלות. קצרו את הכניסות וחיזרו על הפעולה - תהיה התנגדות בגלל הזרם המושרה בסליל מתנועת המגנט - זו ההדעכה. הפכתם את הרמקול לדינמו.

2. כדי לכמת את מידת ההדעכה/ריסון הוגדר פקטור ההדעכה כיחס בין החלק ההתנגדותי של עכבת הרמקול (מספר אומים) לבין התנגדות המגבר (הנמוכה). זה הנתון היחיד שיצרני מגברים יכולים לספק בלי להכנס לפרטי הרמקול.

3. אלא שהזרם המושרה לא מוגבל רק על ידי התנגדות המגבר אלא גם על ידי התנגדות ה-DC של הסליל עצמו (וגם על ידי הקרוס אבל זה קטן יחסית). לכן פקטור ההדעכה הנכון הוא היחס בין החלק ההתנגדותי של עכבת הרמקול לסכום התנגדות המגבר והתנגדות הסליל. וכן גם התנגדות הכבל נכנסת שם, אלא שהיא (כמו התנגדות המגבר) קטנה ביחס להתנגדות הסליל.

4. אז צודק CV5G7H שה-DF יושפע קשות מהסליל. מה לעשות שהתנגדות הכבל יכולה להיות מסדר גודל של החלק ההתנגדותי של עכבת המגבר.

5. אלא שה-DF לכשעצמו לא קובע איך ירוסן הרמקול. לחלק של ׳עכבת המקור׳ יש להוסיף את התנגדות ה-DC של הסליל שגדולה בהרבה הן מהתנגדות המגבר והן מהתנגדות הכבל. מבחינה זו רוברטס עשה צעד בכוון הנכון כשחיפש משהו גדול בתוך העומס שיוכל להוסיף לעכבת המקור, אבל לא צריך את הקרוס בשביל זה. יש את הסליל.

6. במלים אחרות, בניסוי שתארתי ב-1 נתחיל להרגיש את ההתנגדות לדחיפה כאשר הנגד שנחבר בין הכניסות יהיה מתחת לערך של התנגדות ה-DC של הסליל ( נגיד 5 אום). למעגל נטול המגבר הזה כבר יש סף ריסון פנימי שגבוה בהרבה מעכבת מגבר.

7. במאמר מוסגר, אני לא לגמרי מבין את הקבעון לריסון גדול ככל האפשר. לטעמי האופטימום צריך להיות ריסון קריטי. לדחוף סתם את פקטור הריסון (האמיתי, לא זה ש HG68T מקובע עליו) ייתן ריסון יתר, כלומר הרמקול יעבוד תחת הדעכה ללא צורך.

למי שלא לגמרי מכיר, זה נשמע קצת כמו הברון מינכהאוזן שמרים את עצמו בשערותיו, לקחת את התנגדות הסליל ׳לתוך המקור׳, אבל ככה זה עובד. המודל הנכון של רמקול הוא ציור 2 כאן ו- Rvc גדול בהרבה מכל התנגדות כבל שמחובר אליו. המעגל המלא הוא ציור 3 וידידינו פשוט שכחו את Rvc>>Rg

http://www.aes.org/aeshc/pdf/how.the.aes.began/preisman_loudspeaker-damping.pdf


מילא אני שלא לקח חלק בדין , אבל zy בטח ממש כועס עליך על שהחרשת עד עכעשיו ;)
בכל מקרה תודה על ההסבר הרהוט להדיוטות (F)


חזור למעלה
 פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: סטיראו לעומת מונובלוקים
הודעהפורסם: 13/07/20 22:37 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
13/09/08 21:54

הודעות: 8621
כועס על עמי, לעולם לא.
גם לא על אלו שהרטיבו את הוופלים להחריש את את הלעיסות בלילה באוהל :)
https://youtu.be/-b4XOaBWHO4?t=1423


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 

פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 21 מתוך 24   [ 239 הודעות ]
עבור ל:  
עבור לעמוד הקודם  1 ... 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24  הבא

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  



חפש:

hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות