shushu
יופי של פוסט
יכול להבין את הרגשתך,
הבעיה שההרגשה הזו מטעטעת ומאוד תלויה באיזה מצב/סטטוס נמצאים/מתעוררים ביום
לרוב אנו משכנעים עצמנו, דבר ש-עובד לכמה זמן,
הנה הגענו לרף מסויים שאליו כיוונו,
בכדי לעבור אותו, לפחות בהרגשה, ההקרבה יכולה להיות "כואבת" מידי.
ולעיתים מרגיש, ש-דיי מספיק עם זה.
ואז חוזר חלילה ושוב מתעורר התיאבון הזה,
כמו מפולת שלגים,
אתה מוצא עצמך מחליף איזה רכיב (
משמעותי) ובעקבות זאת, אתה מוצא עצמך מחליף הכל ושוב משנה כיוון, ושוב נכנס להוצאות שלחלוטין לא היית מוכן להן.
יש את ה-After Effect בו רואים או במקרה שלנו שומעים את התוצאה, הבטן מתמלאת, תחושת העונג והגאווה מתמלאים, יש תחושה שהנה אני מסיים או לפחות קרוב לסיום, ונשאלת השאלה, מתי יתעורר שוב אותו תיאבון פנימי שסוחף אותנו.
אני אישית, נמצא במקום
מאוד טוב (לדעתי ולטעמי), מרגיש שיש עוד קצת להשלמת ה"חבילה" הכוללת (ולא מעט השקעה ה"קצת" הזה לצערי), והנה אני יכול בהחלט לפרוש, יחד עם זאת אני שואל עצמי, עד מתי....?
תחושת סבבה, היא תחושה טובה ובריאה מאוד, אבל כפי שאני מכיר אותך, היא זמנית.