האלבום הזה מומלץ לכל מי שמגיע מהעבודה עם ראש נפוח ורוצה "לברוח" לשעה קלה ...
לומר בכנות כשאני קניתי את האלבום הזה קניתי אותו "בגלל" קולטריין.
לא הכרתי את הארטמן וגם לא הכרתי שילובים ווקלים של קולטרין (ואני לא מחשיב את LOVE SUPREME שבו קולטרין ממלמל את צמד המילים הזה ...
)
לכן זה היה מסקרנות גריידא.
לקח זמן להלם לפוג מהשמיעה הראשונה של האלבום הזה ... הייתי מוקסם לחלוטין.
קולטריין מצוין אך בלי להעליב אותו אני פחות נפלתי ממנו, מכיוון שהוא לא הפתיע אותי.
קולטריין הוא בדיוק אותו אחד שציפיתי לשמוע ... מרגש, רומנטי
והשקעה אינסופית בכל צליל.
אך הארטמן עם הקול העמוק הקסים אותי לחלוטין.
בטוח בעצמו, רגוע ונותן לכל צליל לצאת החוצה מבלי להתאמץ ומבלי לתפוס את מקומו בחוזקה.
האלבום ניגן אצלי בבית כ 3 פעמים ביום וכמעט שבר את הרייטינג של פיצגרלד וארמסטרונג בסאמרטיים.
הייתי לגמרי מוקסם מהשילוב הזה.
בקנית הדיסקים הבאה שלי קניתי 2 נוספים של הארטמן רק כדי להבין האם הוא ככה באמת או שהשילוב עם קולטריין השרה בו רוגע ומוסיקליות.
לשמחתי גיליתי שבאלבום המדובר הארטמן היה הארטמן וכאמור קולטריין היה קולטריין ואני תפסתי את שניהם בשילוב מצוין בזמנים מצוינים.
הצלילים תופסים אותך בעדינות וברכות ולוקחים אותך למסע לשנת 1963.
שנה בה הורי לא הבינו עדין את הטעות ודיברו על להרחיב את המשפחה,
יתכן שהיו משנים את דעתם אם היו יודעים איזה פושטק יצא מהחלטה זו.
אני שם את האלבום ויוצא למסע לשנה זו, יוצא למועדוני הג'אז האפלים,
ריח סיגריות כבד, לוקח כוסית ומביט באנשים הלבושים בקפידה.
אני מביט בהם ומקנא, מקנא על מזלם הרב להיות באותו רגע
ולשמוע את הצמד הזה בחיי מולם.
האלבום מומלץ לכל מי שרוצה "לברוח" לשעה קלה.
http://www.allmusic.com/cg/amg.dll?p=amg&sql=10:kzfwxqtgldte
נעים להכיר את גרסת המונו (והאמת שדי מוזר לי שהקליטו במונו בשנת 63 
)