|
בעצם המסעות האלה הם שילוב של טיפולים בחשמל למערכת השמע עם כוונים אחרים שנעשו במערכת, כאשר פעולות במקום אחד השפיעו על צליל המערכת בכוון אחד, פעולות אחרות במקומות אחרים השפיעו על צליל המערכת בכוון אחר – וחוזר חלילה.
אבהיר ואפרט בהמשך.
הקדמה
כאשר אני מאזין למוסיקה דרך מערכת השמע, אני מאזין למוסיקה עצמה, לא למערכת. משמעות הדבר היא שהתכונה של מערכת השמע החשובה ביותר עבורי היא מידת "המוסיקאליות" שלה – דהיינו, באיזו מידה המוסיקה המתנגנת דרך המערכת נשמעת משכנעת, כובשת, סוחפת, באיזו מידה המערכת "עושה מוסיקה". התכונות הקרויות "תכונות אודיופיליות" של מערכת השמע, כגון במה, פרזנטציה, פירוט, שקט, attack, decay ועוד – אינן חשובות לי כשלעצמן. הן חשובות אך ורק באופן ובמידה שהן משרתות את "המוסיקאליות" של המערכת – תורמות "למוסיקאליות" של המערכת, או גורעות ממנה.
שלב ראשון – מפצלי חשמל
את השלב הראשון של הטיפול בחשמל התחלתי בתחילת שנה זאת, לאחר שמגבר ההספק הוחלף למגברים הנוכחיים שלי ונוסף הנגן CD הנוכחי. הווה אומר שאת הטיפול בחשמל התחלתי רק בשלב מאוחר מאד של ייצוב כל רכיבי המערכת האחרים. האם זה היה נבון להתחיל עם הטיפול בחשמל כל כך מאוחר? – נראה לי שלא, נראה לי שהיה נבון יותר ונכון יותר להתחיל עם הטיפול בחשמל הרבה יותר מוקדם. אבל, לפני שהתחלתי עם זה, לא היה לי שמץ של מושג עד כמה הטיפול בחשמל משפיע על האיכות הכללית של צליל המערכת. על כגון זה נאמר: "אין חכם כבעל הניסיון".
השלב הראשון התחיל עם זה שיגאל לסרי הביא לי שני מפצלי חשמל של אוידה (Oyada) , על מנת שאנסה אותם על המערכת שלי. לפני כן הזנת החשמל לכל רכיבי המערכת נעשתה באמצעות שלושה מפצלים אחרים: האחד תוצרת סין, הכולל בתוכו סינון מובנה לרעשים בתדרי רדיו, השני תוצרת חברה יפנית ידועה ומוערכת – והשלישי מתוצרת חברה אמריקאית ידועה ומוערכת.
התוצאה הייתה דרמטית מאד – בהשוואה למצב עם המפצלים של אוידה, עם המפצלים הקודמים הצלילים נשמעו "מרוחים" מאד. ההבדל בין המפצלים החדשים לקודמים הוא הבדל של יום ולילה.
יתר-על-כן, בכל אחד משני המפצלים של אוידה היו שקעים מדגם שונה, בעלי ציפוי שונה. היה הבדל גדול ומובחן היטב לאוזן בין השקעים מהדגמים השונים. כך מצאתי ששקעים מדגם מסוים מתאימים יותר למכשירים מסוימים במערכת שלי, בעוד שקעים מדגם אחר מתאימים יותר למכשירים אחרים.
הסבר טכני
אין לי שום הסבר טכני סביר לסיבה ששקעי חשמל שונים ומפצלי חשמל שונים משפיעים על צליל המערכת – ובאופן כל כך דרמטי. זה למרות העובדה שיש לי רקע טכני מקיף באלקטרוניקה. אז, במקרה זה, אני לא מנסה להסביר (לעצמי, או לאחרים), אלא מסתפק בתוצאות האמפיריות.
מדוע לא הבחנתי בכך שהצלילים של המערכת "מרוחים" עד שהחלפתי מפצלים?
אינני יודע. אולי משום שהתרגלתי לאופן בו המערכת שלי נשמעה עד אותו זמן. אולי משום שנחוצה השוואה בין מצב אחד לשני על מנת להבחין בגודל השינוי. על כל פנים, הייתי מרוצה מאד מצליל המערכת שלי עוד לפני אותו שינוי. הייתי מרוצה הרבה יותר מצליל המערכת לאחר אותו שינוי.
שלב שני – החלפת שקע החשמל בקיר
שקע החשמל הישראלי הרגיל בקיר, שהזין את המפצלים השונים – ומהם את כל המכשירים במערכת – הוחלף לדופלקס (שקע כפול) של אוידה מדגם R1 עם מסגרת מדגם WPC-Z .
מאחר ודבר זה נעשה ביחד עם השלב השלישי, איני יכול לבודד את השפעתו של שקע זה על צליל המערכת. עם זה, אין לי כל כוונה ושום רצון לחזור אחורה, לשקע ישראלי רגיל. מה גם שכל כבלי החשמל האיכותיים שברשותי הם בעלי תקע אמריקאי.
מתוך זה שהשקעים של אוידה במפצלי החשמל השפיעו לטובה ובמידה ניכרת על צליל המערכת – אני מעריך שגם לשקע הזה בקיר יש השפעה ניכרת לטובה על צליל המערכת.
שלב שלישי – שנאים מבדלים
מזה זמן רב שקלתי להתקין שנאים מבדלים למערכת. ההשפעה הדרמטית של שקעי החשמל על צליל המערכת דרבנה אותי לא להשתהות יותר.
מתוך הבנת אופן הפעולה של שנאים מבדלים, הנחתי שלא אמור להיות הבדל בהשפעתם של שנאים שונים על צליל המערכת – כל עוד הם מתוכננים נכון, בנויים נכון ובעלי הספק מתאים. מאידך, הניסיון של השפעת שקעי חשמל שונים על צליל המערכת – כאשר אין לי שום הסבר טכני להשפעה זאת – הביא אותי לדעת שלא תמיד ההבנה הטכנית מספקת את כל התשובות. לכן, היה ברור לי שלא אוכל לדעת בוודאות עד שלא אנסה.
לכן, הזמנתי שני שנאים מבדלים יד שנייה מחו"ל ושני שנאים מבדלים מבית מלאכה מקומי לליפוף שנאים.
השנאים שהוזמנו מחו"ל הם מתוצרת טופז (Topaz) – חברה אמריקאית ידועה ומוערכת לייצור שנאים, אשר נראה לי שהיא לא קיימת יותר.
בכל אחד מארבע השנאים (שני האמריקאים ושני המקומיים) הותקן כבל חשמל איכותי הנכנס לקופסת השנאי ומתחבר אליו ישירות (ללא שקע ותקע בכניסת השנאי). בקצהו האחר של כל כבל חשמל כזה הותקן תקע של אוידה. במוצא השנאים, על הקופסה שלהם, הותקנו שקעי חשמל של אוידה.
לאחר שכל השנאים הגיעו והורצו, ביצעתי השוואה בין שנאי אמריקאי לשנאי מקומי – השנאי המקומי היה טוב יותר – מהבחינה שהוא השפיע יותר לטובה על צליל המערכת. בדיעבד הסתבר שמקרה זה ההנחה המוקדמת שלי, שהתבססה על ידע טכני, הייתה נכונה.
פירוט השנאים וניתוב אספקת החשמל הוא זה:
על הקיר מותקן שקע כפול של אוידה.
לאחד משני השקעים מתחבר ישירות השנאי המבדל המזין את מגברי ההספק.
לשקע השני מתחבר כבל חשמל המחובר אל המפצל של אוידה.
למפצל מחוברים שלושת השנאי המבדלים האחרים.
כל המכשירים המערכת מקבלים הזנת חשמל מאחד מהשנאים המבדלים.
שנאי אחד, בהספק של 5KVA (חמשת-אלפים וולט-אמפר – שהוא מקבילה של הספק בוואט כאשר מדובר בזרם חילופין) מזין את שני מגברי ההספק. אמנם הספק השנאי הזה הוא הרבה יותר ממה שמתבקש על ידי מגברי ההספק הנוכחיים שלי, אבל רציתי שתהייה רזרבה של הספק, במידה אחליף את המגברים לאחרים, בעלי צריכת הספק גבוהה יותר.
שנאי שני, בהספק של 1KVA מזין את הקדם-מגבר ואת דרגת הפונו.
שנאי שלישי, בהספק של 3KVA מזין את כל המקורות הדיגיטאליים שלי, כולל המחשב והרסיבר לקולנוע ביתי.
שנאי רביעי, בהספק של 750VA מזין את המקורות האנלוגיים המשניים: מנוע הפטפון, טייפ הסלילים והטיונר.
בכוונתי להחליף את השנאי הזה בשנאי אחר, בהספק של 1.5KVA או 2KVA – אשר יזין את מנוע הפטפון, טייפ הסלילים, הטיונר והמחשב. זה משום שאני רוצה להפריד את אספקת המתח למחשב משאר המערכת וממילא המחשב לא יעבוד בו-זמנית עם הטיונר, או טייפ הסלילים. מנוע הפטפון מופרד לא כדי למנוע מרעשים לחדור אליו, אלא כדי לבודד את הרעשים שהוא מייצר, אולי, משאר המערכת.
השפעת השנאים המבדלים על צליל המערכת
צליל המערכת השתפר במידה ניכרת. המיקרו-דינאמיות השתפרה במידה ניכרת וכך גם מידת הפירוט ורמת השקט, או עומק השקט. חשוב הרבה יותר (לפחות, חשוב לי) – המערכת נהייתה הרבה יותר "מוסיקאלית". אמנם המערכת שלי הייתה "מוסיקאלית" מאד עוד לפני כל המסע לטיפול בחשמל – אבל עכשיו היא "מוסיקאלית" הרבה יותר. דהיינו, המוסיקה המתנגנת דרכה יותר משכנעת, כובשת וסוחפת מאשר קודם.
חסרונות? – לא מצאתי כאלה – לבד, אולי, מזה שמדובר בהוצאה כספית מסוימת. הסתייגות בהמשך.
מסקנות? – היה טוב אם הייתי עושה את זה בשלב הרבה יותר מוקדם. הסתייגות בהמשך.
קוריוז
למעשה, לא הכול הלך מיד חלק כפי שתיארתי למעלה.
בשלב ראשון, לאחר התקנת השנאים המבדלים, בצד אותו שיפור שתיארתי למעלה המערכת קיבלה משהו נוסף, מפריע מאד – לצלילים הבינוניים-גבוהים נוסף גוון מתכתי, צורם מאד. למעשה, מידה מסוימת של צרימה זאת הופיעה כבר בשלב הראשון, לאחר החלפת מפצלי החשמל – אלא שבאותו שלב היא הייתה פחות מובחנת. לאחר הוספת השנאים המבדלים, הצרימה הייתה בלתי-נסבלת.
המחשבה הראשונה שלי הייתי שכל עניין השנאים המבדלים מקלקל, יותר מאשר הוא מועיל, או שהשקעים של אוידה גורמים, אולי, לצרימה המתכתית הזאת. אם הצרימה הזאת הייתה נמשכת, קרוב לוודאי שהייתי מוותר על כל הטיפול בחשמל.
מאחר ואני לא מתייאש בקלות ולא מוותר בקלות, התחלתי לנסות שינויים מסוגים שונים במערכת.
בסופו של דבר הסתבר שאחת השפופרות בקדם-מגבר גרמה לאותה צרימה מתכתית. החלפתה גרמה להעלמות אותה צרימה, כאשר נשארו כל היתרונות כפי שתיארתי למעלה.
נראה לי שאותה צרימה באותה שפופרת לא נוצרה בין-לילה, קרוב לוודאי שהיא הייתה שם זמן רב לפני כן. העניין הוא שלפני כן, לפני תחילת הטיפול החשמל, לא הבחנתי בה כלל. לאחר החלפת המפצלים התחלתי להבחין בה ולאחר הוספת השנאים המבדלים היא הפכה להיות בלתי-נסבלת.
מסקנות?
1. הטיפול בחשמל מציף בעיות קיימות במערכת, בעיות שלפעמים הן לא מובחנות טרם הטיפול. זאת סיבה נוספת לחשיבות הרבה שיש לבדיקת כל טיפול אפשרי בחשמל על המערכת עצמה, לפני רכישה סופית. יכול להיות שבמערכת מסוימת יתגלה צורך בהחלפת מגבר, משום שיש לו בעיות שלא הובחנו קודם. במקרה כזה, בשל ההוצאה הכספית הנוספת, יתכן ויהיו אנשים שיבחרו לוותר על הטיפול החשמל.
2. הגיע הזמן לשחק עם החלפת שפופרות, גם עם אלה שאין להן צרימה – אולי אמצא דברים נוספים.
שלב רביעי – החלפת שפופרות
עניין החלפת השפופרות אינו קשור ישירות לטיפול בחשמל – הוא שייך לכוונון (tuning) של צליל המערכת. אני מכליל אותו כאן, משום שבהמשך אליו ביצעתי שינויים באספקת החשמל, או יותר נכון, בכבלי חשמל.
גם בקדם-המגבר שלי וגם בדרגת-הפונו, בכל אחד מהם יש 3 שפופרות מדגם 12AX7/ECC83 . אלה שפופרות נפוצות מאד במגברי שמע למיניהם ויש היצע במגוון גדול של שפופרות אלה, גם NOS (New Old Stock) וגם מייצור עכשווי. השפופרות שהיו מותקנות היו NOS מתוצרת טלפונקן.
ניסיתי שפופרות שונות, גם NOS וגם מייצור עכשווי, של יצרנים שונים. לשפופרות שונות יש השפעות שונות על צליל המערכת.
לאחר שורת ניסיונות ומשחקים, מצאתי שהשפופרות מייצור עכשווי Sovtek 12AX7 LPS מביאות מידה גדולה מאד של פירוט בצלילים הבינוניים-גבוהים והגבוהים. אבל, פירוט זה בא במחיר של "רזון", או "חוסר בשר" מספיק בצלילים הבינוניים. הנפח של אותם צלילים נהיה קטן יותר.
בשלב ראשון החלפתי את השפופרות בקדם-מגבר, על פי הנגן CD ובשלב שני החלפתי את השפופרות בדרגת-הפונו. התוצאה הסופית הייתה שהושגה מידה גבוהה של התאמה, מבחינת האיזון הטונאלי, בין הנגן CD לבין הפטפון.
במשך זמן מה התלבטתי ביני לביני מה לעשות, מה להעדיף – פירוט, או "בשר" ומלאות" של הצלילים הבינוניים. בסופו של דבר העדפתי את הפירוט, אם כי לא בלב שלם. סיכמתי עם עצמי להמשיך ולבדוק אפשרויות כדי שמידת הפירוט הזאת תישמר ועם זה אוכל לקבל יותר "בשר" בצלילים הבינוניים.
זה הביא אותי לשלב הבא.
שלב חמישי – החלפת כבלים למיניהם
לאחר תום הטיפול בחשמל והחלפת השפופרות, הגעתי אל הישורת האחרונה (בשלב זה) – בחירת כבלים מתאימים יותר מאלה שהיו במערכת עד אז. מדובר בכבלי רמקול, כבלי חיבור (interconnect) וכבלי חשמל.
התחלתי עם כבלי רמקול וכבלי חיבור.
כאשר ניסיתי כבלים שונים, חיפשתי כבלים כאלה שבין השאר, בצד שיפור כללי של צליל המערכת, יוסיפו "נפח" ו"בשר" לצלילים הבינוניים, משום שעקב החלפת השפופרות נוצר חוסר בהם.
כמה וכמה כבלים (גם כבלי רמקול, גם כבלי חיבור וגם כבלי חשמל), בפרט כבלים הנחשבים ל"אודיופיליים", אכן הביאו לתוספת נפח בצלילים הבינוניים – אבל על חשבון הנחתה מסוימת של הצלילים הגבוהים והבינוניים גבוהים. כבלים אלה נפסלו על הסף – ה"מחיר" שלהם בהנחתת הצלילים הגבוהים לא התאים לי.
בסופו של התהליך בחרתי כבלי רמקול וכבלי חיבור שהביאו לשיפור בצליל הכולל של המערכת, אבל לא הביאו איתם את התוספת המיוחלת של יותר "נפח" בצלילים הבינוניים. כמובן שלא ניסיתי את כל הכבלים הקיימים, בפרט כאשר אני נתון למגבלת תקציב – אבל זה מה שקרה עם אותם כבלים שניסיתי.
הגעתי לכבלי חשמל – ו – בינגו – מצאתי את אשר ביקשה נפשי.
אמנם היו כבלי חשמל שהוסיפו "נפח" לצלילים הבינוניים, אבל במחיר של הנחתת הצלילים הגבוהים.
כבלים אחרים הוסיפו "נפח" לצלילים הבינוניים מבלי להנחית את הצלילים הגבוהים – אבל הם הוסיפו למערכת "צבע" או "גוון" שלא מצאו חן בעיני.
כל אלה נפסלו.
עד שמצאתי את הכבלים שנראה שהם תפורים כמו כפפה ליד על המערכת שלי. אלה הם כבלי החשמל הנוכחיים שלי – כבלי חשמל חתוכים רובם מתוצרת נאוטק (NeoTech) וחלקם מתוצרת אוידה, אשר בקצותיהם חוברו תקעים של אוידה. רוב התקעים של אוידה הם מדגם P-037 ו- C-037 (בעלי ציפו כסף) וחלקם מדגמים אחרים, בעלי ציפויים אחרים. מצאתי שבאמצעות שימוש בתקעים מדגמים שונים, בעלי ציפויים שונים, אני יכול לשחק עם מידת "הנפח" של הצלילים הבינוניים כרצוני ולכוונן את האיזון הטונאלי של המערכת כראות עיניי.
_________________
בברכה,
יהושע גומא
נערך לאחרונה על ידי Joshua_G בתאריך 29/08/11 11:32, נערך פעם אחת בסך הכל.
|
