לך אני אביא רק נגדים יא חנטריש.
טוב החלטתי לעשות את השירשור הזה בלוג.
אז כמו שהבנתם בפגישתנו הקודמת המתנתי בבר של המלון לחדר (אחרי שלא סבלתי את החדר שנתנו לי בקומת קרקע עם אנשים שצועדים לך מעבר לויטרינה).
ראיתי שזה לוקח זמן אז אמרתי לעצמי שאכנס לאוטו ואגש לקנות כמה דברים שאני צריך.
נכנסתי לאוטו ושמתי פעמי לכיוון העיר
בין היתר נכנסתי לחנות מוצרי חשמל לקנות מתאמים לשקעים גרמניים כי לא הבאתי מספיק.
כבר הייתי בחנות הזאת בשנה שעברה עם הא'פים וידעתי שיש למטה קומה עם דיסקים.
טעות של הלייף, נתקעתי שם שעות, אבל לפחות ידעתי שכאשר אשוב למלון החדר יהיה מוכן.
(סליחה על הצילום אה, זה מהפלאפון ואני שונא להיות זה שמצלם כל שטות אז אני עושה את זה בהחבא)
ואכן כך היה. והפעם חדר סבבה.
דבר ראשון צריך להטעין את הציודים. אם מישהו תהה פעם למה המזוודות שלי כל כך כבדות:
אז האמת שזאת לא הסיבה. סתם דפיקות.
עוד נושא שתמיד שואלים אותי זה מה מצב הקוזינות הגרמניות.
היה יום שימשי ובשיטוטי יצא לי לעמוד על הנקודה.
אז קודם כל הגרמניות מצטיינות בעיקר במבט מרחוק. אתה רואה את הבלונד הזוהר, את הרגלים, יש להן גם צבע יפה האמת, אך כשמתקרבים לרוב הפרצוף מקלקל.
ועדיין יש לא מעט מהממות עם החבילה השלמה.
זהו, אז יש, אני נהנתי, אתם יכולים להיות רגועים ולא לבלבל את השכל על הנושא הזה.
רוצים לראות גם תבואו, אני לא מצלם אנשים מסכנים ברחוב כמו שאני לא רוצה שיצלמו אותי.
זהו, אני הולך לנוח קצת, לא ישנתי משלשום חוץ מכמה דקות בטיסה.
), אמילו הריס, סול (בויואלדי, את האלגר יש לי כמובן) ועוד כל מיני. אה גם את ווילסון מרסליס וג'ונס באיזה מאה שקל 
