אהממממ ...כל עוד אתה בטוח שהקשר לפיוניר הוא לא מה שמתעתע בך ..

הי,

יצא לי להאזין לרמקול החדש של NAIM בתערוכה.
היתה הדגמה כל שעה ואם פספסת את המועד היית צריך למתין בחוץ עד להדגמה הבאה. קצת פלצני מצד NAIM - אבל יאמר לזכותם שהדגמה ללא הפרעות אפקטיבית בהרבה מכל חדר אחר שיש בו תנועה מתמדת.

המערכת שהיתה מחוברת לרמקול היתה מערכת הרפרנס של NAIM שכללה את ה-CD555 ה-552 (קדם מגבר) וה-500 (מגבר כח) שעלותה המשוקלל כ-80-90 אלף דולר - זו עובדה שחשוב לציין מכיוון שמחיר הרמקול "רק" 6000 פאונד באנגליה - ורוב רוכשיו העתידיים לא יחברו אותו למערכת בעלות כזו.

בהתחשב בתנאי תערוכה\רעש\הפרעות\מוסיקה - הרמקולים (או יותר נכון - החדר+המערכת) נשמעו לא רע בכלל. הקטעים שנבחרו בהדגמה, לא ממש דברו אליי - למרות שפה ושם השמיעו מוסיקה "אמיתית" מתוך אלבומי מוסיקה ולא אוספי הדגמה.
לרמקול יש משקל והוא מכוון לצד האפל יותר, המיד מאוד בשרני וטבעי והבס יורד נמוך ומורגש יפה.
בהשוואה לרמקולים הקודמים שלהם - מדובר פה בקפיצת מדרגה משמעותית ביותר, גם מבחינת תכנון וגם מבחינת תפיסה (סוף סוף אפשר להרחיק את הרמקולים מהקיר ולקבל במה תלת מימדית). לקח ל-NAIM עשרים שנה לקלוט את זה - אבל אין ספק של-OVATOR (שמו של הרמקול החדש) - יש מקום גם במערכות שאינן של NAIM.

המראה של הרמקול סביר (הגרילים נראים כמו כיסויים של יחידות רמקולים לרכב - אבל מלבד זה הרמקול בנוי יפה).

בסה"כ, בהשוואה לשאר החדרים התערוכה, הרמקול של NAIM נותן VFM די גבוה (כאמור, בהשוואה למערכות אחרות בתערוכה!).

נ.ב.
אלוני, סחתיין על התמונות - שיחקת אותה!

תודה איתמר

תודה איתמר ואלוני,
הרמקול מציג גישה רעננה לאחר שנים רבות בהן החברה הזניחה את התחום הזה והיצע הרמקולים שלה פשוט הלך ונעלם. מאתרים אחרים הבנתי שהוא אמור להיות הסנונית הראשונה בקו רמקולים חדש שיבוסס על הטכנולוגיה הזו, שיכלול מוצרים זולים יותר ודגמי רפרנס יקרים יותר. כמו כן, זהו הרמקול הראשון שלהם שלפחות בתמונות יפה לטעמי!

Giant


איתמר, וולקאם ותודה

דג כתב: "אהממממ ...כל עוד אתה בטוח שהקשר לפיוניר הוא לא מה שמתעתע בך .."

ממש ממש לא, דווקא התכוונתי לבחון בזמנו (לשם רכישה) את הרמקולים שלהם, אין לי משהו נגד פיוניר או TAD. מה שכן יכול להשפיע, אולי, זה העיצוב המצועצע הזה, אבל אם זאת הבעיה איני שולט בה והיא קיימת.

אלוני

עכשיו אני מתחיל להבין את 'שורשי השוני' ביננו,
וההבדל לא זניח.

אם יורשה לי אנסה לתאר למה אני חולק על דעתך בנושא TAD - בעיקר לא מה שמעת, אלא איך אתה מתייג את מסקנות השמיעה.

ראשית הערה קצרה על ההעמדה של הרמקולים- היחידים שהשתמשו בפינת החדר 'כמרכז' הרמקולים. מי שקצת בקי בסוג כזה של העמדה יודע שני דברים: עומק אין סופי לבמה, בעיות שליטה בבס עם הגבר קשה להשתלטות.

היכולת 'להשתלט' על הבס ולהשאיר את יתרונות הבמה- זוהי מקצוענות שאני רק יכול לחלום להשיג, צריך יותר מקצת הזזת רמקולים להשיגה.

לגבי הסאונד- יש לי תחושה שאיפה שהוא התפקששה הפואנטה כמה הם נדירים בהישגם. כדי להשוואות זאת אנסה 'לדלג' בין TAD לסט הרפרנס של MBL , שאין חולק על יכולותיו.

אומנם השוואה בעייתית- כי היא לא נערכה 'ראש בראש', אבל היא נועדה להמחיש הבדלים, ולא לתחר בין המותגים:

1. פרטים בבס,

MBL מעניק עוצמת בס מדהימה, אבל הפרטים הם תוצר של 'הגבר' בכמות האלמנטים, ולא בגין יכולות הגדרה עילאיות.
TAD לעומתו מנגן בס פחות 'מוגבר' אבל עם פרטים עילאיים שנהוגים במיד ולא בבס, התחושה שהבס 'מנגן' היא היתרון המוחלט שלהם.

2. מיד בס,

TAD מיד בס עצום שתומך לחלוטין בבס המפורט, עם אותה תחושה שהכלי גדול, ולא הסטאפ כמו ב MBL - שבו הכלי במיד בס לא מקבל את אותם הממדים ונשאר אפרורי משהו בין הבס למיד. גם כאן היתרון של TAD הוא ענק.

3. מיד,

שניהם מצויינים- אבל המיד של TAD מנגן לשומע בתחושה של אינטימיות, מבלי להציג לך גודל 'במת צליל' מטורפת בגודלה כדי לרוץ אחרי מגדלי הבס כפי שקיים MBL .

4. גבוהים,

הרבה יותר 'נשפכים' לאוזן ב TAD בקלילות, בנעימות, מבלי להתפתח לתצוגת 'צילצולים' תלויים באוויר. הקוהרנטיות והריסון לשם שמירת איזון במצגת הצליל של הגבוהים עם הרמקול- לעומת החוסר קוהרנטיות ב MBL - הם אולי המאפיין הבולט של השוני בגבוהים.

5. מוזיקאליות,

להגיד על MBL שהוא רמקול מרשים לטעמך, עם מצגת צליל איכותית-וזה בגין 'ניפוח' גודל הצלילים והבמה, מבלי להוסיף לאיכותם דבר, היא אמירה בלתי אפשרית מבחינתי.

כל העניין ברמקול על הוא לא היכולת להגדיל את הצליל, אלא להפוך אותו 'לאחר' במובן של הגשת הצליל באיזון תוך יצירת מירווחים ופרטים שלא אפשריים בין הכלים- ברמקולים קטנים.

לא צריך רמקול על כדי 'לפוצץ' 8 וופרים שמנגנים בדיוק כמו רמקול רגיל, ההפך צריך להעלות או לקרב את יכולת כל אחד מהפרמטרים לרמת השמיעה הנוחה ביותר לנו- המיד.

ובזה ה TAD הינו כוכב בודד בתערוכה, לפחות ממה שהודגם (כי פוסידון של גרייפון לא הודגם, וכנ"ל האוטופיה החדשה אם נתעלם ממצגת הרסיברים)

6. מחיר, גודל חדר ואלקטרוניקה,

ה MBL הינו רמקול יקר פי 3 להערכתי, האלקטרוניקה שלו יקרה פי 5 עד פי 7 ממה שנדרש ב TAD , החדר הנדרש להפעלתו הוא לפחות פי 3 מ TAD , מה שהופך אותו לרמקול חסר עניין לחלוטין לאדיופיליה גם בקצה העליון שלה.

להגיד ש TAD הינו קולנוע בייתי- אפשרי אם MBL הינו הרפרנס למערכת קולנוע בייתי 'פושטית' נוסח קופסאות 'הבום בום' של פעם.

מאחר ואני מעריץ גדול של MBL בסידרת 100 ברמקולים- וחסיד גדול של האלקטרוניקה שלהם, הדבר היחיד שאני יכול להגיד על TAD שהם מבינים איך 'לפרק' 'ולהרכיב' צליל ברמה שתענוג לפגוש בה.

מצטער על הפוסט הארוך.

אין לך מה להצטער, הפוסט "הארוך" כדבריך בנוי טוב ו'מחליק' בקלות.

לאיזה דגם בדיוק של TAD התייחסת ? מחיר לזוג?

תודה, לרפרנס הרצפתי- נדמה לי 70 אלף דולר.

אוקיי, אני מבין שמדובר בזה-
TAD Reference One speakers , priced at $60000 per pair

מחיר דומה לזוג JBL Everest DD66000 .........

הי אילן, לא כל כך הבנתי מדוע השוות את ה- TAD דווקא ל- MBL הגדול. שתי חיות שונות לחלוטין, בעלות מטרות שונות במקור (לפחות איך שאני רואה את זה) לכן לא אגיב לכל סעיפי ההשוואה גם אם אני לא מסכים עם הרבה ממה שכתבת.

אם תקרא שוב את הפוסט שלי, תראה שהוא לא סותר שום דבר שכתבת לגבי הסאונד של ה- TAD. זאת משום שאני מסכים שהוא פשוט נשמע מצויין בכל אספקט סוני שחשבתי עליו.

אבל, עם זאת, אני לא מוכן, ובחיים לא אסכים, להתעלם מהדבר החשוב ביותר כשאני שומע מוזיקה. הרגש.
סטאפ שנשמע טוב אבל לא מצליח לרגש אותי מזכיר לי ק"ב.
ה- TAD יכול להוציא ממני מקסימום רגש של וואו, איזה יופי שומעים, אבל לא גורם לי להתרגש מהמוזיקה עצמה.

ה- MBL הגדול לא רק שמסוגל לרגש אותי באופן כללי, הוא מסוגל לרגש אותי גם בסוגי מוזיקה דינמית שאני בדר"כ בכלל לא אוהב. סטאפ נוסף ששמעתי בתערוכה וידובר בסקירת היום השלישי נחות סונית מה- TAD בכל פרמטר שאני יכול לחשוב עליו, אבל הצליח להוציא מהמוזיקה כל כך הרבה נשמה (וממני התרגשות) שבכלל לא הייתי מתלבט בינו לבין הסטאפ של ה- TAD.