stereophile כתב:
ריכטר,
אתה צודק, למרות שבסאונד, לקלף צבע זה דווקא טוב
בסאונד, "לקלף צבע" זו מטאפורה.
במשטח פיזי צבוע אפשר "לקלף צבע", ורק בו.
כדרכן של מטאפורות, היא יכולה לא לומר דבר -
"בטחון הארץ" מחייב את החזרת י-ם או שמירה עליה, נניח, תלוי בדובר.
בשונה מנושאים פיזיים [ שאפילו הם מעורפלים כאמור],
בנושאים שאינם חומריים-פיזיים כמו צליל או טעם,
דומה הדבר לניסיון להסביר למישהו
מהו טעמה של רגל קרושה ו
מדוע היא טעימה [ או מגעילה ],
או מה ריחה וטעמה של כוסברה, וכיצד זה שיש הסולדים ממנה : זה נועד לכשלון.
הצליל מצוי מעבר לכוסברה,
ו"לקלף" ממנו משהו זה היגד ריק, לא תקין.
לצליל אין צבע,
יש לו רק צליל, רעש.
בשיח חובבי הרדיו התקבעו כל מיני היגדים כאלה,
שנועדו בעיקר להעיד על אומרם ועל ה'אותנטיות' שלו, חדות אוזניו ועומק כיסו.
שונה הדבר מחובבי
המוזיקה, שאינם נותנים דעתם למכשיר הצליל אלא לתוכן המשודר :
ויש מקום בו מתקיימים חובבי רדיו שהם גם חובבי מוזיקה,
והללו שרויים בשדה בעייתי המשלב בין אריזה לבין תוכנה,
מבלי שהם מצליחים להטות את הכף באופן ברור לאחד מן הכיוונים,
אך עדיין שומרים על קצב שידרוג מסויים, מי יותר מי פחות.
בשולי הדברים וכמשל,
קח לדוגמא ביצוע מוקלט של רביעייה קאמרית :
האם הוקלט במיקרופון אחד, שניים, ארבעה או שמונה ?
באיזה מיקרופון ?
היכן הוצבו המיקרופונים ?
מהו החלל בו בוצעה ההקלטה ?
באיזה טמפרטורה ואחוז לחות היא בוצעה, ומה השפעתה של זו על כלי העץ ?
וכל זה הוא רק שלב קטן בדרך אל הרפרודוקציה, המיקס וההעברה למדיה כלשהי בדרך אליך.
קח את אותה רביעייה ותן לה לנגן את אותו קטע פעמיים ברצף, ומטבע הדברים הביצועים יהיו
שונים :
פריטה חזקה יותר [ האדם אינו רובוט] תעניק מאפיין צליל שונה,
קצב, תיזמון, התחממות של הכלי\הנגן\התיבה\המיתר וכד' - המוני פרמטרים.
זאת הבדיחה על "נאמנות למקור", המטאפורה הראשית והריקה מתוכן מכל,
שאינה קיימת גם בין המקור לבין עצמו בהפרש של דקה,
שלא לדבר על המטחנה שהביצוע עובר מרגע שבוצע ועד לרגע שהגיע לביתך.
הקיצר,
שטיח נחמד