בד"כ דיאגרמת פיזור של טויטרים היה מספיק רחבה בכדי לא להתייחס עליה בזמן חיפוש גובה של רמקול.
אך שילוב פאזות בין טויטר למידריינג הוא יותר רגיש לשינויי גובה. אז יהיה לנו שינוי באזור תדרים של חיבור בין טויטר למידריינג - משהוא כמו 2-4KHZ. אם הרמקול תוכנן טוב, אז יהיה לנו חור בריספונס באזור הזה ככל שנתרחק ממיקום האופטימלי.
אם הרמקול הינו בעל קרוסובר מסדר נמוך, יתכן הבדל רציני בשינויי גובה בגלל lobing effect.
נניח שזו מידריינג וטויטר שמנגנים ביחד באזור תדר חיתוך של קרוסובר. ה"קרן" האמצעית זאת "קרן" שאנו שומעים. אם נשחק עם הגובה, נוכל להגיע גם לאזורים השחורים בשרטוט. אך הmain lobe כאן הוא די רחב, אז יש לנו לאן לזוז.
במקרא יותר גרוע (טויטר רחוק מוופר, תדר של קרוסובר יחסית גבוהה) נקבל משהוא כזה
אז יתכן הבדל ממש רציני בשינויים קטנים.
* כמות של beams תלוי בתדר של קרוסובר ומרחק בין טויטר למידריינג.
** תווך התדרים שבו חש ה"lobing" הוא יותר רחב - ויותר מורגש - בקרוסוברים מסדר נמוך - בגלל שיש להם תחום רחב יותר של תדרים שבהם שני הדרייברים מנגנים בו זמנית.
_________________
There is nothing more practical than a good theory.
_____________________________ - James Clerk Maxwell
