עמיקם קימלמן (הסקסופוניסט), מקדם פרויקט מקורי משהו של פסטיבל יפו ג'אז באוקטובר.

משהו בסגנון פרויקט גיוס המונים- קנו כרטיסים עכשיו- וכך נגייס כסף לקיום הפסטיבל...

אחלה רעיון, אבל אני בספק לגבי סיכויי הצלחתו.
האורחים מחו״ל אנונימיים לגמרי, כל המופעים הם ״מחוות ל..״ מה שנועד לאפשר למארגן לקשור את שמות המאסטרים הוותיקים לפסטיבל.
היה עדיף לטעמי לעשות פסטיבל על טהרת המוסיקאים הישראלים, עם הפקות יותר מקוריות ומעניינות. גם היה עולה פחות.
רובם המוחלט של הנגנים הם על טהרת סגל המורים של רימון. אין כמעט ייצוג לדור הצעיר ולדור הביניים הנפלא של הג׳אז בארץ.
לטעמי הבאת המוסיקאים מחו״ל מייקרת את ההפקה ואינה תורמת שום דבר ממשי מלבד הכתרתו של הפסטיבל בכותרת ״בינלאומי״.
מוסיקאים טובים לא חסרים בארץ.

אבל בכל מקרה, זו יוזמה ברוכה ואני מאחל לה הצלחה רבה. זה כנראה המודל הכלכלי היחיד בו ניתן יהיה להרים פסטיבל מעבר לפסטיבל באילת.

ג'ף ברלין ודברה קרטר אנונימיים לגמרי??

כן

נו באמת,
http://www.allmusic.com/artist/jeff-berlin-mn0000237300/credits

אולי הסטנדרטים שלנו קצת שונים, אבל מי שניגן עם דניס צ'יימברס, ביל קובהם, גיל אוונס, אלן הולדסוורת' ועוד רבים אחרים לא יכול להיות אנונימי לגמרי.

זה בדיוק הענין. בשביל להסביר מי הוא ג׳ף ברלין היית צריך לספר על אומנים אחרים, מוכרים, עמם הוא ניגן.
זה כמובן לא מעיד שהוא איננו מוזיקאי מצויין, אבל מה לעשות, מחוץ לקהיליית המוסיקאים, הוא אנונימי.
זו גם הסיבה שמארגני הפסטיבל קראו לכל ההופעות מחווה לאומנים מפורסמים.

אבל שלא יהיה ספק - למרות הביקורת שלי אני בהחלט מתכוון לתמוך ביוזמה הזו.

אבל מה לעשות, מחוץ לקהיליית המוסיקאים, הוא אנונימי.

אהלן יאיר. ערב טוב.
אין לי מושג, איך הגעת לתובנה הזו.
התקליטי סולו שלו מספיק מוכרים.
בל נזכיר את מה שקודמי ציין, עם מי הוא מנגן.
וכמובן ההרכב המעולה 'פליירס'.

בכל מקרה, כמו שאתה אמרת...
כל ההפקה הזו מבורכת.
מאחל להם שיצליחו שם ביפו.

הבעייה עם פסטיבלי הג'אז בארץ, שהקהל יחסית מצומצם, וקשה לכסות אותם כלכלית ללא גיוס ספונסרים.
גם רעיונות של להביא אמן דגל מ תחום הג'אז לא עוזרת לסך ההכנסות לכסות את ההוצאות.
כנ"ל גם לגבי הבאת אומרים אורחים פופוליסטים שימשכו קהל נוסף אינן עוזרות.

לצערינו קשה לגייס ספונסרים כבדים מאחר ובחישוב החשיפה של שקל השקעה על סך מספר הגולגלות הוא ממש לא כדאי (אלפים בודדים בסה"כ).

ללא תמיכה כספית של העיריות הנוגעות בדבר קשה עד בלתי אפשרי לקיים פסטיבל ראוי בתחום.
עירית אילת מפסידה כספים על קיום פסטיבל הים האדום, עירית ת"א כבר מזמן הרימה ידים (עיין ערך פסטיבל הג'אז של ת"א יפו).

מצד שני כאשר מחשבים עלות חופשה באילת לכול הפסטיבל למשפחה כולל שני פסי זהב חופשי, ילד על בסיס מקום פנוי, מלון סביר, הנסיעה, מגיעים בקלות לאלפים טובים שאפשר בקלות לקבל הירהורי "כפירה" ולתרגם את ההוצאה לפסטיבל הים הצפוני...

כך שהרעיון לגיוס כספים הוא נחמד, אבל לצערי אני לא מאמין בו שיספיק לגייס כספים באופן ישאפשר להביא אמנים רציניים מחו"ל במידה מספקת שיהפוך את הפסטיבל למשהו אחר מסתם אפיזודה נחמדה ובעיקר הופעות של מחווה לזה או אחר...

עצוב שזה כך, אבל זה מה יש

בגלל זה צריך לתמוך במוסיקאים מהארץ, נכון, זה אולי יביא פחות קהל, אבל לפחות לנגנים בארץ יהיה קצת מה לאכול פעם בשנה, חשיפה,
וגם התקציבים יהיו סבירים יותר... מי שרוצה לראות נגנים רציניים נוסע למונטריי בכל מקרה.

חברי יקרים לדיון - לא עבר חודש מאז שהתלבטתם בקשר להצלחה האפשרית של פסטיבל וכו' - וכבר גיוס הכסף לפסטיבל באמצעות מכירת כרטיסים מראש - עומד על 92% נכון לכרגע (והשעות נוקפות - כך שנעבור את ה 100% בשעות הקרובות).

ועכשיו שחובת ההוכחה כבר מאחורינו - ניתן קצת "להרביץ בכם תורה" - על כך שרק חזון, הבנה והכרת קהל היעד ועבודה נכונה ומאומצת - מביאה תוצאות - שכנראה מפתיעות אתכם (מקווה שלפחות תמכתם בפועל - גם אם לא האמנתם). ואם לא תמכתם, ואתם עדיין רוצים כרטיסים - כדאי שתזדרזו - כי כבר חלק מהמופעים SOLD OUT !! ניתן לראות בדף של הפרוייקט בהד סטארט כמה כרטיסים נשארו לכל מופע http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=15904

אבל מה שעוד יותר חשוב - צריך להבין שפסטיבל ומסורת לא קמים ביום אחד, כל דבר בזמנו - ולצורך הבאת שמות "יותר מוכרים" לטעמכם (וזה סובייקטיבי לחלוטין) מן הסתם תתאפשר בשנים הבאות. אני באמת חושב שהביקורת שלכם לא פרופורציונאלית ביחס ליוזמה שלא היית כמותה בארץ.

לא רק שאין פסטיבל ג'אז בכלל באזור המרכז, יתרה מכך פסטיבל זה קם ללא תמיכות, כשהוא ללא מטרות רווח, פסטיבל חברתי אמיתי, שקהל היעד הצביע עבורו ברגלים (ובקניית כרטיסים) !!
ביוזמה ובהובלה של עמיקם קימלמן יש הרבה יותר מעוד הופעות ג'אז - יש כאן רעיון שמוגשם בשעות אלו, יש כאן חזון, יש כאן חיבור של אנשים הן מהקהל והן מהאמנים ויש כאן תופעה - שהיא כבר הרבה יותר גדולה (מאשר האם הנגנים הללו כן מוכרים מספיק או לא).

הקהל הוכיח בגרות, ולגבי החזון - הוכח שהוא בא בזמן הנכון ובמקום הנכון.

נתראה בפסטיבל הג'אז הבינלאומי של יפו