זו התרבות שלנו בשונה מזו של הבדואים.

השקעה וחפירה תניב חוות דעת מלומדת ומנומקת בדבר נחיצות הכריתה בעבר,
ואולי אי התאמתה לחברות המפותחות כיום, אבל אפילו על נושא לכאורה
מובהק כמו הכריתה הזו, יש בעד ונגד. כמו שאפילו על אייכמן הגנו במשפט.

כשאנו חושבים על דעתנו בנושא מסויים, ראוי להשקיע את מירב המאמץ בחיפוש סתירות
בדעתנו ולא בחיזוקה. מציאת פרכות וחשיבה עליהן היא ההופכת הרהור לדיעה.

לו היינו כולנו מסכימים ש"בסבוסה" הוא יצירה מטופשת, לא היינו מפיקים מכך דבר.
המאמץ הוא בניסיון להצדיק את בסבוסה, למצוא לו מקום בו הוא קביל.
כך נמנעים משיפוט, מנחרצות, מחד מימדיות, כך כאשר עו"ד מוכשר מגן על דמיאניוק,
הוא מבין מה הוא עושה ולא פועל כאוטומאט. יש מקור לכל דבר, השאלה עד כמה
מעמיקים. שחה קצת נגד הזרם, תגיע למקור הנביעה, תן לדגים המתים לזרום
איתו בכוון הרגיל, הצפוי.

"הטל ספק בכל"

חבל שנסתפק בזאת, אני נהנה לשוחח איתך ולומד בזכותך על עצמי,
כפי שראוי לכל אחד להפיק מבן שיחו ומהנושא שנדון.

שלך בחמימות כנה,

קודם כל, לעניין ה"הטל ספק בכל", דומני, עד כמה שידיעתי את עצמי מגיעה, שאתה פורץ לדלת פתוחה..
יחד עם זה, נראה שגם להדיוט מותר לומר שמסי הוא שחקן גדול יותר מאייל ברקוביץ, אפילו הרבה יותר...
מותר ורצוי להלחם על ערכים, כפי שאתה נלחם על ערך החקירה והפקפוק...
לעתים המלחמה עליהם מובילה אכן להתפתחות מבורכת, גם אם מר עמידרור למשל, יאמר שזו התפתחות הרת אסון, וינמק את דעתו בשלל ניסיונו הרב, ולעתים היא מובילה לצערנו לאסון. . גם אם תבוא ותאמר- "אסון??? הכל בעיני המתבונן.."

גם ליאור נרקיס ומשה פרץ הם לא "מוזיקה מזרחית". את סגיב כהן משמיעים בכל תחנות הרדיו שמהן משמיעים את נרקיס פרץ ושות. יודע מה עזוב, אין לי כח להגדיר מה זה "מוזיקה מזרחית". בכלל סיימתי עם השבועיים הכיפיים של אחרי שיחרור גירסא, ומתחיל הגועל נפש הבא אז אין גם זמן

יותר קרוב להגדרה, סגיב עושה תימנית...

לא רק שמותר ורצוי, אלא חובה להילחם על ערכים -
ומתוך כך נגזרת חשיבות עצומה להגיע מוכן לקרב,
בצורה שתקשה מאוד להציג בפניך סתירות או פרכות בדעתך.

זה כמובן קורה אחרי שעשית זאת בעצמך ויצאת כנגד דעתך :
פתיחות מקסימלית, אגב, מאפשרת לדיעתך ליפול בפני סתירות שהעלית בעצמך,
ומי שמצליח לשנות את דעותיו, לבטלן או חדדן ולשפרן - נו,
עשה צעד ראשון בדרך להיקרא 'אדם חושב'. מהיכרותנו השטחית
אני מאמין שאתה, כמו רבים כאן, הם כאלו.

האם למסי ראיית משחק טובה כמו לאייל ? האם בפרמטר של תכנון וניהול משחק
[ בשונה מסיומת בגול ] הוא טוב ממנו ? אני מניח שכן, ולא יודע אם זה מדיד,
וחושב שברקוביץ טמבל מושלם, אבל.

כשתתווכח עם עמידרור, חשוב קודם לנסות לקבל את דעתו,
לחיות אותה, ללמוד ממנה. משם יהיה קל לפרק אותו,
לא מווכחנות 'מיידית', מענה מיידי של הצפוי מראש.

מה חוץ

*לייזי בהצלחה

דיסק מזרחי (אמיתי ריכטר, כן) שקניתי השבוע. מומלץ מאוד.

דודו טאסה והכוויתים

http://www.discclub.co.il/product.asp?P ... 1&Cat_id=8

+1

ריכטר,

לכל מטבע יש לפחות שני צדדים, לפעמים אפילו ארבע, ולפעמים מדובר בפוליגון כל כך מורכב
שאפשר להפוך ולהפוך בו המוווווון זמן.

מצד שני, אתה לא יכול לצפות מכל אדם בוגר שצבר איזשהוא קילומטרז' בחיים (אהבה, מלחמה, ילדים, פרנסה וכו')
ושהספיק בדרך לגבש לעצמו סגנון ואפילו דיעה עצמית אחת או שתיים, "להעמיק" כמו שאתה קורא לזה,
לקרוא את כל גדולי הפילוסופים החל מסוקרטס, אפלטון ואריסטו וכלה בס. ריכטר ( )
ורק אח"כ לגבש דיעה.

למה? מכיוון ש"העמקה" רק נותנת לך פרספקטיבה, רחבה אומנם, אבל זה הכל.
אדם בן 40 אמור להיות מספיק מגובש עם עצמו מבחינת דעותיו, ולא להיות עלה נרדף ברוח
שישנה את דעותיו בכל פעם שיקרא דיעה של פילוסוף זה או אחר.
הדיעה של אריסטו על מהות הצדק לדוגמה יכולה להיות מקובלת עלי, ויכולה להיות לא מקובלת עלי.
בבחירות הדמוקרטיות שנערכו ברומא לא נתנו לאדם להצביע פעמיים רק בגלל שהיה פילוסוף
והיה מעמיק יותר מאחרים. עדיין דעתו הייתה שווה בדיוק כמו דיעה של אדם "רדוד" אחר

לי אין שום בעיה עם השירים האלו, מי שזה עושה לו טוב לבריאות.

כפי שאמר המשורר: "צא איתי גבר אחי, גם אני מזרחי"

אני חושב שראיתי על זה כתבה בטלויז', נראה נהדר,
אני מאוד אוהב את הז'אנר , ראיתי שיאיר דלאל מנגן שם אז בכלל.

בובו,

" אדם בן 40 אמור להיות מספיק מגובש עם עצמו מבחינת דעותיו, ולא להיות עלה נרדף ברוח
שישנה את דעותיו בכל פעם שיקרא דיעה של פילוסוף זה או אחר."
[ מניח שהתכוונת לעלה נידף ]
אתה מכיר מישהו כזה, שמשנה דעותיו כמו עלה נידף ?
אדם בן 40 אמור להיות הכי פחות "מגובש". דיקט הוא "מגובש". ככל שמתבגרים,
צריך להפוך נוזליים, לא דיקטים. להבין, להכיל, להתעלות, להבין כבר,
בגיל 40 אם לא מוקדם מכך, משהו כוללני יותר, לא קונקרטי וצר.
אין לזה קשר ל'שינוי' דעה, זו שוב חשיבה של שחור או לבן, או דיעה זו או אחרת.
בטל את מושג ה'או', ולא יהיה לך מה לשנות. זו הפתיחות, הכנה לרב-רובדיות
בכל דעה.

ברגע האמת הייתי רוצה לנהוג כמו בלה פרויינד
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-468829,00.html
בפועל כנראה שהייתי נוהג כך :

אני מתנחם בחתירה להתגברות על ה "גיבוש" הרעיל הזה,
אוייב כל עצמאות והתקדמות מחשבתית,
"מגובש", כאילו אנחנו בהכנה לגיוס לשייטת.

מה אגיד לכם, קראתי בעייון את הפוסט ופשוט,,, כל מילה בסלע!

לאות הזדהות שמתי במערכת את האלבום של אתי אנקרי- המיטב