ואני חושב שהגענו לחדר שהיה
ה הפתעה של התערוכה.
בעצם אי אפשר לקרוא לזה חדר, זה בעצם מין ביתן פיצי בתוך האולמות הגדולים של קומת הקרקע. מקום ישיבה לחמישה אנשים בלחץ, ואתה כמעט יכול לגעת ברמקול עם היד מהשורה הקדמית.
למי שלא מזהה בתמונה החשוכה מדובר בסוניה 1.3 של YG, אלקטרוניקה של נגרה, סטרימר של בורמייסטר וסט אנלוגי של SME כמובן.
החדר, כלומר ביתן, היה של SME וכשנכנסנו המציג היה עסוק "בהשוואה בין דיגיטל לאנלוג". פייר זה היה ממש מרגיז מבחינתי.
הוא שם איזו יצירה קלאסית על הסטרימר, בהפרש מסויים של נניח 30 שניות על התקליט, ואז שומעים בסטרימר, עוברים לתקליט ושומעים שוב את ה- 30 שניות האחרונות.
מן הסתם התקליט נשמע יותר טוב מהסטרימר (מה אחרת הוא יראה...), אבל לא היה שום קשר להשוואה, מדובר על ללא ספק רימסטר שונה לחלוטין בלי שום קשר בין האחד לשני.
זה לקח הרבה זמן אבל שרדנו את זה, ובינתיים התחלנו להתרשם מהסט באופן כללי, שדי הפתיע שהסוניה הגדולה הזו מנגנת יפה כל כך מקרוב, ולעומת כל השנים ששמענו את YG עם ה- ASR המחורבנים האלו, זה סוף סוף נשמע כמו מוזיקה!
בתום ההשוואה המפרכת הגיע מציג אחר והתחיל להעלות תקליטים אחד אחרי השני, מוזיקה יותר "הדגמתית" אבל הכל נשמע טוב והיה כיף פשוט לשבת וסתם להאזין (מה שקורה במעט מאוד חדרים!). כבר לא היה נעים, ישבנו שם מלא זמן וכאמור בקושי היו שם מקומות ישיבה
אז עזבנו.
עבורי בין החדרים הטובים של התערוכה. וההפתעה שזה עם YG שבדר"כ נשמעים פה כמו הצרות שלי, ורמקול כזה ענק בביתן כזה קטן רק הוסיפו להתרגשות.
) וד'אגוסטינו, אבל את זה כבר ממש לא אהבתי.
