מצטרף לברכות לגבי ווילסון בשנים האחרונות.
גם הם שינו טיפה כיוון והרמקולים החדשים (יחסית) נשמעים מאוזנים וטובים מאד לטעמי.
החדר הזה היה מצויין בסופו של דבר, אחרי שביום הראשון נכנסתי ויצאתי אחרי 5 שניות כי היה שם בס מרסק אבני כליות... (מסתבר שזה היה מחדר אחר בכלל כנראה, כך אלון ציין בפני) אז נכנסתי שוב (ואחר כך בפעם השלישית ביום האחרון). המוצרים של נאגרה גורמים לי לרייר, בלי שום קשר ובהמשך לאלכס האדום הזה! ררר

סתם בהערת אגב...
ההתיחסות לווילסון מקבילה לדעתי לדג,
או שאתה אוהב,או מתעב.

אבל אי אפשר שלא להעריך את ההיסטוריה ,החדשנות, איכות היצור הפנומנלית,יכולת בס מרשימה במיוחד,ועיצוב שנוי במחלוקת,לטוב ולרע.

את הפאפי8 שהיה ברשותי,יצא לי לשמוע עם דווליה,שהעניק להם מהירות ופירוט ובאס קצר ומדוייק,
ולאחר מכן עם פרה ופאוור קרונזילה של kr שהביא תוצאה שבחיים לא האמנתי שניתן להפיק מהרמקול המדוייק הזה.
קיבלתי מיד באס חלומי, נפח וגוון חם.

בסופו של יום בקומבינציה כזו או אחרת,ניתן להפוך את הווילסון להרבר'ת שרירי.

אגב, אחלה סקירה.
תענוג לקרוא.

בשנה שעברה מהחדר של קונדו יצאנו אני זוכר ברגשות מעורבים. היו דברים שעצבנו, כמו איזה באס משתלט, אבל היו דברים שנשמעו מאוד מאוד יפה ומרגש.
השנה הבאס אולי פחות הפריע, אבל בסה"כ היה הרבה פחות מעניין משנה שעברה. די מאכזב.

אין לי הרבה מה להגיד על החדר הבא של סטנהיים, וודאקס (להם אני זוכר חסד נעורים מתערוכת מינכן השניה בה ביקרתי) ו- VTL.

נראה רק שכמות הקופסאות שם גדלה מאוד עם השנים (אני זוכר שהיו רק שתיים שעושות הכל פעם), הסאונד היה בסדר עד כמה שאני זוכר, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה.

אחרי שתי ההצלחות בחדרים הקודמים של רוקפורט היתה פה ציפיה לגדולות, אבל הפעם עם סולושן, לא, יאק, זה היה יבש ומשעמם.
ביקרתי בחדר הזה רק פעם אחת, אז אולי נפלתי על הדגמה לא מוצלחת, שמעתי על כאלו שאהבו את זה.

איך אתה זוכר רשמים מכל חדר ? רושם ?

לא, מזמן הפסקנו לרשום. עבר כולה חודש, יש עוד הרבה זמן עד שאשכח.
תכלס אני גם לא יורד פה לפרטים, זה יותר אהבתי/לא אהבתי ולמה, ואת זה קשה לשכוח.

יצא לי לדבר עם החברים על החדר הזה יום לפני התערוכה, אמרתי שאני לא אוהב אותו משום שהוא תמיד משעמם עם סוג של בהירות ויובש, למרות שהפטיפונים מנגנים שם, זה תמיד נשמע כמו מכונה.
וזה בדיוק מה שהיה גם הפעם.

אין לי מושג מי "האשם" פה, אם זה האנלוג, האלקטרוניקה או הרמקולים, כי זאת כל שנה אותה קונפיגורציה (ואותה תוצאה בגדול).

החדר הזה על רכיביו המרשימים, היה 100% שואו 0% מוזיקה.
התעסקו שם יותר ב"דינמיקה" וזה משהו שמשעמם אותי למוות, אז כן, הצלחנו לקבל חבטות טובות ומרשימות, אבל לא בשביל זה אני מאזין למערכת.

זי היה חם על ה- JBL אוורסט (שלא מצאנו בשום מקום עד כמה שזכור לי) בסוף זה מה שמצאנו בחדר. לא שווה התייחסות מופיע רק לשם השלמות.