כמו שכתב יקיר נפשי ב.ב.: "שאלות של פועל שקורא":

לאורך השנים האחרונות התנסיתי במספר רב של טרנספורטים ובמספר דאקים. אין לי צורך להשתכנע בחשיבותו של טרנספורט איכותי להשגת חויה דיגיטלית איכותית.
אבל, וזה אבל גדול, אני די מבולבל באשר לרשימת הפרמטרים ההופכים טרנספורט לאיכותי. למשל, הבנצ'מרק שברשותי מטפל מצוין בגי'טר (נמדד פעמים רבות על ידי אנשים שונים) אבל בהחלט מבדיל מצויין בין טרנספורטים איכותיים שונים.

לכן, יש לי כמה שאלות תם. בפירוש תם, במקרה הזה לא רשע או חכם, אבל גם לא שאינו יודע לשאול.
הנה הן:

1. מהם הפרמטרים בנוסף לביט פרפקט וגי'טר- אילו פרמטרים חשובים נזנחים במרוץ הפרסומי אחר הג'יטר הנמוך.
2. מה המשמעות (או העדרה) של מתן ערך ממוצע לגרף הג'יטר הרגיל.
3. לרוב, ג'יטר נמדד מיציאה אנלוגית. כלומר, הטרנספורט נמדד באופן בלתי ישיר ביציאת הממיר הדיגיטלי אנלוגי. האם יש דרך טובה יותר למדוד ג'יטר של טרנספורט (ללא תלות בממיר!)
4. אילו הגורמים המשפיעים על ג'יטר ובאיזה אופן (דוגמא - רעש ספק כוח, העדר בידוד אלקטרומגנטי, ,דיוק השעון, ועוד

מה התשובות? מה השאלות הנוספות שלכם?

1. רמת הרעש?
2. לא חושב שממוצע משנה אלא יותר המקסימום (פיקים)
3. למה זה קשור לממיר? ברור שמודדים את S/PDIF ישירות
http://www.hometheaterhifi.com/sacd-pla ... ml?start=3
4. מה שאמרת נראה לי + ארכיטקטורה נכונה..

מיכאל
תודה על התשובה. את שני הלינקים אני מכיר. בהחלט מענייינת הטענה ש"דאקים מודרניים עדיין לא הגיעו לסף השמיעתיות אצל אנשים", מה שאומר שכל הטרנספורטים הידועים לכותב שם מציגים ג'ייטר שמיע.

לגבי ההערה שלי אודות מדידת הגי'טר - אתה צודק, הבודק מודד בפיקוסקונדס ופיסקה אחרת מבקר מדידות שנעשו בדב (אני סברתי בטעות שזה מתייחס גם למדידות שהוא ביצע - אבל ראיתי שהוא מודד בפיקוסקנדס ולא דב).


אבל, שוב, טרנספורט מוצלח לא נמדד רק בנתוני הג'יטר שלו למרות שכולנו תמיד עסוקים בשני הביטויים הללו - ביט פרפקט וג'יטר. משניהם, ביט פרפקט יכול להיות כמעט טריוויאלי עם נקטת באמצעי זהירות סבירים. גי'טר הרבה פחות (ע' למעלה). עם זאת, לי אין ספק ששניהם לא מסכמים מה צריך בטרנספורט טוב.
אז אם אנו מסכימים על רעש ספק כוח, העדר בידוד אלקטרומגנטי, ,דיוק השעון (יש בטקסט רמיזה שעשויה להיות אינטראקציה בין סוג הקובץ ובין שעון ספציפי!), ועוד - מדוע אין אנו מתייחסים לנתונים הללו כשאנו משווים טרנספורטים?

נתונים אלא לא מתפרסמים, ואם זה כן יתפרסם (נגיד במקרה של Transporter שלי יש נתונים כאלה של היצרן), אני סבור כי זה יהיה ערך ממוצע שנבדק עם סיגנל סינוס 1KHZ כזה, אבל ממש לא worst case, ודווקא זה מה שמעניין

יחד עם זאת, יש לי הרגשה שלא עוד הכל נלמד בנושא ואנחנו עוד נגלה פרמטרים אחרים בעתיד (על זה אתה רומז, לא?)

אכן.
משני הכיוונים:
טרנספורטים - עד לאחרונה, כל עוד מדובר היה באופטיים, היה הדגש על קריאה מדוייקת. לזה אין יותר שום משמעות בעידן הנוכחי. כעת אנו אמורים לסבור שקריאה ושיגור ביט פרפקט ועם ג'יטר נמוך מספיקים ומספקים.
בעניין של הדאקים - יותר מדי דגש על ג'יטר וג'יטר. זה מאוד חשוב, כמובן אבל לעיתים נראה שבא במקום או לפחות על חשבון, דיון במאפינים אחרים של דאקים איכותיים.

אני חייב להודות - כמה שאני שובר את הראש אני לא מצליח להבין איך טרנספורט בימינו משנה משהו. התכונה היחידה שצריכה להיות לו היא מה קוראים "ביט פרפקט" - שכיום זה ממש לא ביג דיל.
איכות שעון היא לא תכונה אינהרנטית של הטרנספורט. מקור השעון שמזין את ה D/A אכן צריך להיות איכותי, אבל הוא יכול להיות בטרנספורט, או ב DAC או בקופסא חיצונית - זה לא ממש משנה.
לשאלותיך:
- הערך הממוצע של הג'יטר - כמו כל הממוצעים, מראה רק חלק קטן מהתמונה (כמו הסיפור על האיש שטבע בבריכה שגובהה הממוצע 5 ס"מ).
- את הג'יטר של השעון מודדים ישירות על השעון. מדידה על היציאה האנאלוגית מכניסה עוד פרמטרים לתמונה.
- הג'יטר נקבע ע"י איכות הגביש והמעגלים מסביבו. רעשים יכולים להשפיע על התוצאות אבל הרגשתי היא ש DESIGN טוב ומעלה ימנע רמות שמיעות של הפרעה

אייל

אייל
לא רק. ישנם כמה מאפיינים של הג'יטטר, תפתח את הקישור

ברשותכם אני אצטט..


ו-SPECS


כלומר, במקרה שלי שימוש אופטימלי (מן הסתם) הוא דרך הרשת..
[ רואים אגב כי הערכים הם סטאטיסטיים STD.DEV. ]

רגע, רגע שאני אבין---->האם אתה לא מבין איך למרות חוסר ההבדל הטכנולוגי (כביכול, או שלא..), הם בפועל! נשמעים לך שונה ?
או שמא הינך יוצא כנגד קונספירציה כלשהי

אני אנסה להסביר, מצטער אם זה נשמע טכני מדי או פילוסופי מדי.
הבעייה בטרנספורטים נובעת מעצם החיבור ב-SPDIF. מדובר בתקן ישן שנכתב איפשהו בסוף שנות ה-70 ומאיזשהי סיבה לא ברורה, לא עודכן מעולם, בעוד שתקנים רבים העוסקים בתקשורת דיגיטלית עודכנו מאז עשרות פעמים - לדוגמה ISDN, Ethernet וכו'.
SPDIF הוא קו בודד שמכיל בתוכו 3 נתונים שונים: שעון, מידע ואות סינכרון. הצד המקבל אמור לפענח את שלושת הנתונים מתוך הקו הבודד המתקבל.
עצם הצורך לשדר את קו ה-SPDIF בין מכשירים, הופך אותו באופן פרדוקסלי לקו אנלוגי לכל דבר ועניין. נכון שזה קו אנלוגי שמייצג "0" ו-"1", אבל זה עדיין קו אנלוגי שחלים עליו חוקי הפיזיקה. אחד מאותם חוקים גורס, שאין דבר כזה שינוי פתאומי באפס זמן. כל שינוי לוקח זמן מסויים. במקרה שלנו השינוי הוא מ"0" ל"1" או להיפך. מערכת המקלט בצד של ה-DAC, נסמכת על אותם שינויים ומפיקה מהם את אות השעון שלה בעזרת מעגל בקרה. אות השעון נדרש על מנת לפענח את שאר המידע ולהפוך אותו למידע שניתן לפענוח ב-DAC.

לצורך ההמחשה ניקח מערכת דמיונית שבה השינוי מ"1" ל-"0" לוקח שנייה אחת, יש למערכת חלון זמן שבמהלכו מתקבל במקלט זיהוי של שינוי מ"1" ל"0". הזיהוי יכול להתרחש עשירית שנייה לאחר התחלת השינוי, או 2 עשיריות וכך הלאה - אין נקודה אחת מוחלטת שבה מתרחש זיהוי של מעבר מ"1" ל-"0". זו בעצם ההגדרה הכי בסיסית של Jitter. מערכת המקלט, שצריכה לקבל החלטה על זיהוי מעבר כזה, כפופה בעצם לשגיאה בהתאם לזמן שאורך המעבר. הזמן הזה תלוי בכמה גורמים - המשדר (טרנספורט), קו התמסורת (כבל דיגיטלי) והמקלט (DAC). את השגיאה הזו מגדירים בשגיאה ממוצעת (RMS) וסטיית תקן. ציוד מדידה ייעודי גם יודע להפיק את מאפייני השגיאה לפי תחום התדר, שבעצם משפיעים גם על תדר השמע.

בפועל, מערכות זולות של טרנספורט-דאק מאופיינות בג'יטר של מס' נאנו-שניות, ומערכות יקרות ומושקעות יותר מאופיינות בכמה עשרות פיקו שניות (אחד חלקי מליון חלקי מליון).

מה שהופך את העניין לעוד יותר מעניין, היא העובדה שמאפייני הג'יטר משתנים לפי סוג האות שמועבר - שקט או סיגנל מוזיקלי, וזאת עקב התקן הפרימיטיוי ש-SPDIF משתמש בו להעברה של הנתונים. בקיצור - חיים מעניינים...