audiofreak כתב:
אוהד11 כתב:
חלק מהחברות חותרות להגיע צליל הכי חלק וכפועל יוצא, אובדת טקסטורה של קולות אנושיים וכלים מסויימים.
אני מוצא שמידה מסויימת של GRAIN מאפשרת חום, חיבור רגשי מועצם למוסיקה ועוד.
מה דעתכם ?
(זה קצת דומה גם בצילום אנלוגי)
לא בטוח שיש קשר בין החתירה לצליל חלק ( מופע נכון ולינארי ככל האפשר) לבין טקסטורה או ״טימבר״
דווקא הgrain או ה״חול״ במגברי טרנזיסטור הוא אחד הגורמים שפוגעים בטבעיות ובטקסטורה הנכונה לדעתי- מה שבמנורות / אנלוג הרבה יותר קל לקבל במיד ריינג׳ .
אני חושב שהירידה בטקסטורה הנכונה אובדת בהרבה ציודים מודרניים בגלל חלקים גרועים וזהו.
למיטב ידיעתי, כשמדברים על גריין, אכן מתכוונים למה שציינת במיד של חלק ממגברי המנורות שנותן את החום והתנודה\רטט שמערבים את המאזין ויש להם פוטנציאל להעצים את הרגש של המאזין שיכול להיות קשור גם באותה תנודה\רטט.
זה שונה בעיני מאותו חול שציינת, אם אני מבין אותך, שלכאורה לאוזניי "גודלו קטן יותר" ממה שמכונה גריין והוא באמת נשמע רע וכפגיעה בחלקות של הצליל והוא לא נעים לאוזן.
הגריין לעניות דעתי מוסיף תחושת טבעיות וחום גם לכלים אקוסטיים וגם לקולות אנושיים בעיקר בטווח אוקטבות מסויים.
לפעמים גם קורה שהוא מועצם מדי ואז כמובן עלול להיות מעיק וגם לתת תחושה (אמיתית) של צליל נמוך יותר אפילו בקווינטה אחת שלמה (שזה ההפרש בין כינור לויולה) כמו שכתב omi
נדמה לי שלגריין הזה כאשר הוא במינון המתאים יש תכונה להתעצם כאשר יש בקול או בכלי המנוגן טווח תדרים שגורם לו להתבלט.
מעניין אותי אם יש אנשים שחווים את הגריין כעיוות של הצליל ותו לא.