בוקר טוב,

בדיוק האזנתי עכשיו בקול המוסיקה ל-"רביעיית כלי-קשת ברה מינור" של מוצארט.
מאוד אהבתי את היצירה אבל יש לי התלבטות לאן לשייך אותה, אסביר:
מוצארט נחשב למלחין מהתקופה הקלאסית (1756-1791). החלוקה הזו לתקופות לא מתיישבת לי עם יצירה כמו זו שלדעתי ממש נוגעת בזרם "הרומנטי", מלאת רגש, דינמית מאוד.. לא?

אז למה שמו את מוצארט המסכן עם היידן באותה קטגוריה..

יאצק,
התקופות הן חלוקות אומנותיות בכלליתן, לא רק למוסיקה אלא לאמנות בכלל.
מוצארט נמצא בתקופה הקלאסית כי כך החליטו לקרוא לתקופת השנים שהוא חי בהן, בלי שום קשר למה אתה מרגיש ספציפית מיצירה כזו או אחרת
שאתה שומע.. יש למוצארט לא מעט יצירות אחרות שהם רומנטיות בהוויה שלהם, דינאמיות ומרגשות.
הרקוויאם (שהוא לא סיים), קונצ'רטים כאלה ואחרים שהוא כתב (במיוחד אלו לפסנתר) ועוד.. זה לא אומר שהוא "צריך" להמנות עם "הזרם" הרומנטי
זה פשוט משהו עטרילאי כזה..

גם רחמנינוב לא חי בתקופה הרומנטית, אבל 99 אחוז ממה שכתב = אצלי לפחות לרומנטי.

כן... זה סתם חלוקת התקופות הזו.

גבליג, זה העידן הפוסט מודרני בו אנו חיים שאולי מפריע,
לצד נטייה הולכת וגוברת לסיווג וקיטלוג

לא סתם בכלל, עלייה מבוססת התאוריה וניתוח האומנות בכלל. אלה דברים שצריך לקחת בפרופורציות הנכונות, זה הכל. זה בכלל לא קשור שהרגשת ויברציה בתחתונים ששמעת רביעיה של מוצארט, אם זה שהוא מושרש בתקופה הקלאסית ולא ברומנטית.

לא, זה לא.. אבל,

אני מנסה לאמר שכבר לפני בטהובן היו מלחינים שיצאו מהמסגרת "הקלאסית".

אולי זה קשור לתמונה שהעלה אייל

מממממ..... גם לא.

בשביל להבין מי יצא או לא,, אתה צריך ללמוד מה התקופה הקלאסית אומרת מכל זוויות התרבות ובפרט מהמוסיקה.
מוצארט לא ממש יצא מהקווים שהתוותה התקופה.. למרות מה ששומעים באוזן לפעמים או מרגישים בתחתונים.

מה שהוא אמר..
יאצק, קח בחשבון שזאת הרביעייה הכי יוצאת דופן שמוצארט כתב,
ובנוסף, למרות שבד"כ לא חושבים עליו ככה, אז גם היידן בתחתונים:





בטהובן היה השמ"זניק הראשון כבר בהתחלה, עד כדי שהיידן ייעץ לו לשנמך את הכתיבה בשביל לא לפספס קהל,
כששמע (בין השאר) את הדבר הבא:


למזלנו, למרות שלודוויג אמנם יכל לשמוע את היידן בשלב זה, הוא לא ממש הקשיב...