סקסופוניסט האלט הענק פיל וודס מגיע להופעה אחת בישראל.
לפני כן יעביר פיל וודס מגוון סדנאות לתלמידי רימון, שפתוחות גם לקהל הרחב על בסיס מקום פנוי.

פיל יופיע במועדון שבלול ג'אז בתל אביב ב-15 בינואר בשעה 21:00 בערב.
כרטיסים ניתן להזמין כאן

נחמד,
אני ביסמין לוי במשכן באותה שעה

ככל הזכור לי ראיתי מודעה גם על הופעה ב"צוותא" ת"א עם "מורי רימון".
אבל השאלה המעניינת היא - מה כושר הנגינה הנוכחי שלו.

בואו נסתכל על כמה ביצועים של אותו קטע ונראה:

כאן בשנת 1988 עם Tom Harell, וודס מעיף ניצוצות באוויר (וגם טום הארל מנגן סוף הדרך)


כאן ב 2006 הוא בהופעה האחרונה בישראל, עם תלמידו רוברט אנצ'יפולבסקי (שגר באשדוד):


(שימו לב לפראזה הראשונה בסולו של רוברט, היא עוד תחזור....)

וזה אותו קטע מלפני שנתיים, אין ספק שוודס קצת דעך מאז 2006 (הצליל פחות מלא, הנשימות יותר תכופות)


(שימו לב לפראזה הראשונה בסולו של וודס - מי גנב ממי ?)

השאלה היא מה מצבו נכון לתחילת 2013 ? אם הוא כמו ב 2010 אני קונה...

לא רציתי לעלות את זה
אבל הופעה אחת בישראל ועוד בשבלול- כנראה יש לזה סיבה

הנה הפרטים המלאים, כולל ההופעה בצוותא ביום חמישי ה 17.1.

ושאלה קיומית אחת -
איך אפשר לשמוע גם את Jacky Terrasson באילת וגם את Phil Woods בתל-אביב באותו יום?
מה, יש כל כך הרבה הופעות ג'אז בישראל שאין ברירה אלא לייצר כפילות של הופעות אורח באותו יום ?

סתם אנקדוטה

בהופעה האחרונה שלו באילת - לא זוכר מתי
היו לו בעיות נשימה די חמורות
הוא היה מתגנב אל מאחורי הקלעים באמצע ההופעה אל בלון חמצן שהיה מותקן שם כדי להסדיר נשימה

הנשמה היא בנשימה...
שיזכה לחיים ארוכים ופוריים. לאדם כזה כמו לרבים אחרים האמנות היא כמו אויר לנשימה.
אולי הראות פחות טובות אבל הראש בטח עוד עובד...

גבי

עדכון קצר מההופעה בצוותא

חלק ראשון -
וודס עם החבר'ה הצעירים של רימון - נגינה ירוקה" חסרת בטחון מהוססת - אבל עם פוטנציאל - אולי מבטיח - לעתיד.
וודס שימש יותר כמנטור מאשר פרפורמר והבליח בדיוק לשלוש פעמים כשהארוכה שבהן ארכה כחצי דקה
ובעקבותיה גררה השתנקות ארוכה וריסוס של ונטולין ישירות לגרון לפחות פעמיים.

חלק שני -
וודס עם מורי רימון - נגינת סטנדרטים ברובה, צפויה מאוד ללא "הברקות". הפעם וודס שינס מותניים והשתתף באופן פעיל יותר .

אגב, הוא כבר מנגן בעזרת בלון חמצן מחובר באופן רציף למשך כל ההופעה - שאפו.
ראוייה לשבח קריאת התיגר שלו על מצבו הבריאותי המגביל.

היה נחמד, לא יותר.