למען הגילוי הנאות אקדים ואומר שהשכלתי בתחומי האלקטרוניקה או הפיזיקה או החשמל מסתכמת בבגרות 4 יחידות לפני שניים רבות מספור...(כלאמר בימים בהם החלטתי ללכת לתיכון ולא לים..למדתי משהו..)

בכל הויכוחים האין סופיים לגבי היש או אין הבדל בין....לבין ... (השלימו את החסר כרצונכם בכבלים או מגברים או נגנים או...) תמיד צצה ועולה האמירה "מכשירים שתוצאות המדידות שלהם זהות גם יישמעו אותו הדבר" אמירה הבאה מפי אלו המכונים "טכנוקראטים"

מנגד יקומו אלו המכונים "וודואיסטים" ויתריסו כי כמעט ואין קשר בין התוצאות המדידות של המכשירים לבין איך שהם נשמעים..

מה בכלל מודדים - הספק, התנגדות, עכבה, מוליכות, יחס אות לרעש, תחום היענות ועוד כל מיני מונחים שעבורי הם משהו כמו סינית בניב קנטוני..

ייעודה של מערכת האודיו הוא לשחזר גלי קול המוטבעים על מדיה כל שהיא...

מבחינתי באופן די מסתורי ועלום איך שהוא גלי הקול הופכים לאות חשמלי המוטבע על מדיה ואחר כך משוחזר האות החשמלי שוב לגלי קול אצלנו בבית..

עד כאן, אני מניח שלא גיליתי ולא חידשתי כלום לקהילת האודיופילים...

התמיהה שלי היא מדוע בכלל להתעסק עם כל עניין המדידות החשמליות האלו כאשר מבחינתי המדידה היחידה הרלבנטית היא השוואת גלי הקול המקוריים לאלו המשוחזרים..

פה ושם נערכו על ידי חברות אודיו לצורך הדגמת יכולות המיכשור שלהם מעין מבחנים השוואתיים - למשל פסנתרן ניגן בפני קהל מאזינים מצומצם ובאותה העת הוקלטה נגינתו ומייד לאחר מכן הושמעה ההקלטה באותו החלל בפני אותו קהל..

השאלה שלי היא מדוע יצרנים לא בוחנים בצורה כזו את כל מערכות האודיו שלהם ?? מדוע לא נעשים מבחנים השוואתיים כאלו עם מדידות יותר מדוייקות על ידי מיכשור מתאים שמודד את גלי הקול ?

אני מניח שעם המיכשור והמיחשוב הקיים כיום זו לא אמורה להיות בעיה להניח מיקרופון באולם הקונצרטים במקום טוב באמצע ולמדוד ולרשום את גלי הקול ולאחר מכן למדוד בבית מול המערכת בנקודת האזנה עם אותו המיקרופון את גלי הקול ולהשוות בין מדידות אלו..

אולי מדידת גלי הקול ולא הנתונים החשמליים של המיכשור ראוי שתערך בכל מבחן השוואתי של מיכשור אודיו ?? אולי כך ננטרל את האלמנט הסובייקטיבי שפלוני שומע הבדל ואלמוני אינו שומע שום הבדל ??

kooke בוקר טוב ,
נושא רחב מאוד ,ומורכב מאוד אין תשובה אחת לשאלתך , כל סוגיה שעולם המדע, והעולם הפילוסופי נפגשים יש המון תיאוריות ולכן לדעתי שאלתך מורכבת ואין עליה תשובה אחת ,יש המון תשובות וכולם יכולות להיות נכונות, אני אנסה אחת,
העניין דומה לבחירת אישה ,טעם וריח אין להתווכח.....
בסאונד העניין דומה עשרות פעמים בטסט אני לא חושב כמו כולם ,
הרבה פעמים אני אוהב סט אפ מסוים בבית עם אקוסטיקה x ,ואת אותו הסט אפ במקום אחר אני לא אוהב ,
בסאונד יש כל כך הרבה פרמטרים שניתן כן למדוד אבל והאבל הגדול יש יותר פרמטרים שלא ניתנים למדידה וטוב שכך
יום טוב רונן.

"If it measures good and sounds bad, -- it is bad. If it sounds good and measures bad, -- you've measured the wrong thing."
דניאל וון רקלינגהוזן, המהנדס הראשי של חברת H.H.SCOTT הוותיקה, טען את זה בשנות החמישים.

מאוד הגיוני ומאוד נכון.

האמירה שגיא ציטט בהחלט מתאימה לי

נכון.

אוסיף ואומר.
החברות העשירות, הכבדות והחזקות ברובן מחזיקות ברשותן מהנדסי קול, וטכנאי קול אשר בעלי נסיון עשיר ביותר, הן במאסטרינג, הן בהקלטות , הן בהגברות של אירועים וקונצרטים.

כמו כן מחזיקות אנשי מוזיקה בעלי תארים אשר יודעים לזהות תו ותו באקוסטיקות מסויימות, איך יתנהג ועוד דגים:).

עכשיו , זכור לכולנו הסרטון על הגראנד אוטופיה. שם בדיוק זה מה שקורה. יושב אדם שיש לו השכלה מוזיקאלית ואנו רואים בעצם אותו , שומע איזה תו, בשינויים ועוצמות שונות, וניסיון של בדיקת התנהגויות מסויימות של זה בהפעלת הרמקול.

עכשיו מה שאנו שוכחים שהאוזן היא איננה תוכנת מחשב. לא נכנס למבנה המלא של האוזן, של הזיזיים מאחורי עור התוף, את שינויי המיקרו מילמטרים של 3 העצמות הקטנות מאחורי התוף, או כמה ניקינו את האוזניים מדונג צהוב.

מספיק שהתנוך שלנו שונה, והמרחק בין אוזן לאוזן שונה עקב קוטר גולגולת שונה ומבנה שונה של כל אחד מאיתנו זה מספיק.

בנוסף לעשות השמעה מושלמת זה קשה. מה למשל יגיד ידידנו פלוני אלמוני שישב עם כולם לפני המפגש לארוחת בוקר דשנה. מר אלמוני אינו יודע זאת אך הוא כמו רוב האוכלוסיה רגיש ללקטוז. אך לצערו הרב אינו יודע כך, כיוון שההשפעה אינו עצומה ומטלטלת. אך, סעד לו נפשו במיטב הגבינות הצרפתיות, וניגש עם כולם לשמוע המערכת.

אך מה יגיד, בעוד ביטנו רוגשת לה? שהרמקול נשמע מעולה? כמו שהיה כשאר היה לאחר סטייק מוצלח , ואז דילג לו אל עבר האופרה בסידני למשמע אותה יצירה?

לכן כיוון שלעומת מדידות שהן מדוייקות תמיד, אך, אינן יכולות לצפות את הכאוס האנושי , אינן יכולות בעצם לענות ב 100% על השאלה, אלא רק על השאלות אשר הן נשאלות.

עד לקטע של הגבינות הצרפתיות הבנתי - את ההמשך לא.

כל הפואנטה שאני מנסה להמחיש היא שלדעתי צריך למדוד במיכשור את גלי הקול ולא את האותות החשמליים אולי כך ניתן לנטרל את הגורם האנושי על ביטנו המקרקרת..

אורי ידידי

הידד !
דברי אלוהים חיים!

באמת תמהתי - אני ,ram_bra , (מיפו) -על השינויים הדרמטיים -אולי מוטב להשתמש במונח : התנהלות בי- פולארית- שמפגינה מערכת הסטראו שלי.

ימים מסויימים שהמערכת נשמעת לי כפאר היצירה (סינרגיה מושלמת המעידה על בחירה תבונית וקפדנת של רכיבים מכל קצוות העולם שהשכילו ליצור אינטגרציה פנומנלית - ימים שכאלה מעידים על תושיתו , טעמו המעודן, ובעיקר על תבונת בעליה של המערכת.
מאידך יש ימים שבהם נדמה לי שרכיבי המערכת , אולי בגלל ארצות מוצאם השונות , מנכיחים את המשל התנכ'י החשוב על מגדל בבל

היום הבנתי , שוב בעזרתך ידידי , שלמעשה הכל נגזר מתפריטו (menu) של בעל הסט אפ.(כלומר לא עוד האפוריזם : "בכל בראש" , כי אם " הכל בבטן")

מקרה א (להלן הסינרגיה): לאחר ארוחה דשנה (נאמר אנטרקוט מדיום ריייר)
מקרה ב' (להלן מגדל בבל): לאחר ארוחה המכילה לקטוז או מנת יתר של סוכרוז או אף גלוטן (לאודיופיל חולה הצליאק)

בתאבון

רם, יפו

נניח שהמכשיר שלך מציג פלט תוצאות כלשהו -
רמקול 1 : 100,200X
רמקול 2 : 100,300Y

ואז מאזין-מקצועי מס' 1 מעדיף את רמקול 2 ומאזין-מקצועי מס' 2 מעדיף את רמקול 1.
מה זה אומר על המדידה ? לפי מה או מי תכייל את המכשיר ?

עוד דוגמא : אתה נכנס בבוקר לאוטו, מניע, הרדיו נדלק מעצמו ונותן בום של גל"צ בווליום מופרז - אתה מנמיך מייד - אבל זו בדיוק העוצמה בה האזנת בערב, כשהחנית וכיבית.
אז איזה ווליום "נורמלי" לך ?
מסקנה - צמצם את אכילת מוצרי החלב שלך.

שלמה בוודאי שבודקים את גלי הקול.
אבל גם הם, מה לעשות מושפעים למשל ע"י מקרופונים. שגם את מידת דיוקים בודקים ע"י מכשור שגם את מידת דיוקו מודדים על ציוד וכו..וכו..וכו..

בנוסף אין ציוד אידיאלי , אחרת חוק שימור אנרגיה יקרוס.

סמי-אני איתךאבל בל נשכח את הדוגמא של רמקול ב' ורמקול א' שהכוונה היא בליגת מערכות או איכות על

אז מובן שכאן שני מאזינים מיקצועיים לחאורה(לכאורה)יושבים כנגד מוצרים איכותיים וכאן נכנס ענין הטעם


טוב כבר התבלבתי,אז לא משנה,,,,