פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 1 מתוך 3   [ 27 הודעות ]
עבור לעמוד 1, 2, 3  הבא
מחבר הודעה
 נושא ההודעה: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 30/11/08 19:33 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
22/09/08 19:45

הודעות: 1591
מיקום: Epping Forest

לנצח את השיטה


אוי כמה שאני רציתי לשנוא את האלבום הזה. זו הרי להקה שמשתייכת לג'אנר הבזוי
הנקרא "New Breed". ג'אנר שבעייני מייצג פופ דביק שעטוף בעיבודים עלאק כאסחיסטיים.
הזנייה מסחרית של המטאל. באיזה ארסנל מפואר של בדיחות ועקיצות רציתי לתקוף את האלבום הזה.
אחח, זה היה אמור להיות אכזרי ונבזי. כמו לשחרר נפיחה במעלית עמוסה,
ומייד לרדת בקומה הבאה. הזדמנות פז לאמן את שרירי הרוע.
אבל תיקוותי נרקמו לשווא. הן נגוזו לבלי שוב כיוון ש SOAD לא הסכימה לשתף פעולה בשום אופן.
כל כך תקיפה היתה הלהקה בעניין אי שיתוף הפעולה עם מזימותיי נוטפות הארס,
שהיא הרהיבה עוז להוציא אלבום רוק מעולה. האלבום כל כך יפה שאני נאלץ, אגב
כיפול זנב בין הרגליים, למתג מחדש במוחי את כל הג'אנר של ניו בריד. מנוולים.


תמונה


ועל מה כל המהומה? נושא הסקירה הוא האלבום Toxicity של System Of A Down
או בשבילכם SOAD. SOAD נחשבת לאחת ממובילות סצינת ה New Breed Metal.
הסגנון הזה פרץ לעולם עם סוף שנות ה 90 ותחילת שנות ה 2000. מטאליסטים
אנינים אשר שורשיהם המטאליסטים נטועים אי שם בשנות ה 80 ותחילת שנות ה 90,
מעקמים את אפם למשמע המונח New Breed. המהדרין אף יתכבדו בנחירת בוז
מזלזלת, והמהדרין גלאט אף ירחיקו עד כדי שליחת הודעה פרטית לאלוני ואפי
המבקשת למחוק את הסקירה הזאת, כיוון שזה פורום שעוסק במוסיקה ולא בשתן גמלים.

באופן עקרוני, אני נוטה להסכים עם הדעה הגורסת שחלה הידלדלות מעוררת דאגה
באיכות המטאל בשנות ה 2000. אבל SOAD לא נופלת לקטגוריה של להקת New Breed אמיתית.
זו להקה הרבה יותר איכותית מלהקות כמו Slipknot או Limp Bizkit, ובשני סדרי גודל לפחות.
ההיסטוריה של הלהקה מתחילה אי שם באמצע תחילת שנות ה90 בקליפורניה,
היא הוקמה ע"י הזמר\קלידן סרג' טאנקיאן (Serj Tankian), הגיטריסט גארון מלקיאן
(Darin Malekian), הבסיסט שאבו אודאדיאן (Shabo Odadjian) והמתופף ג'ון דולמאיאן
(John Dolmayan). אם השמות נשמעים לא בדיוק ואספים, זה כי החבר'ה האלה ממוצא
ארמני. כן כן ארמני. הייתי בטוח שארמניה זה אירגון שאחראי על שני נושאים:
הראשון, הוא שליחת נזירים לכנסיית הקבר בירושליים, והשני, הוא להזכיר לי, כבן לניצול
שואה, כמה מביכה השתיקה של מדינתנו בעניין אי ההכרה של ישראל בשואת הארמנים.
אבל מסתבר שיש מדינה כזאת באמת, וחלק מאזרחיה היגר לאמריקה, וצאצאיהם מקימים להקות רוק משובחות.
למען ההגינות אומר שאין לי מושג מה בדיוק הופך את הסאונד של SOAD ל"ארמני",
אבל בכל סקירה שקראתי עליהם אי פעם, יש לפחות פיסקה אחת שמנמנה העוסקת
במוצאם, אז הנה גם לנו יש.

תמונה

בערך בשנת 1995 הלהקה התחילה להופיע בחוף המערבי, ולהקליט דמואים. הסאונד
שלהם היה רוקי מאוד. דיסטורשן מכל הלב, ותיפוף מטאליסטי תזזיתי (המתופף דולמאיאן
הוא כישרון ענק לדעתי). הזמר סרג' טאנקיאן אף הוא בעל קול ייחודי. הוא מסוגל לעבור
משירת Power Ballad להטחת מילים בסיגנון Metal Rap לגראולינג תקני וחוזר חלילה.
פשוט פנטסטי.

בשנת 1998 הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שנקרא בשם המאוד מקורי System Of A Down.
האלבום לא זכה להצלחה אדירה כפי שציפו מהלהקה, אם כי הוא הוכיח כמה
כישרון אצור בכנופיה הארמנית הרעישה. אחרי האלבום הלהקה החלה להופיע
בקדחתנות בכל רחבי ארה"ב, והחלה לצבור עוד ועוד קהל.

דבר נוסף שמשך תשומת לב ללהקה היה החומרים בהם היא עוסקת. SOAD הם
חברה עם מודעות פוליטית מאוד מפותחת. מאוד. הם כותבים על שואת הארמנים,
על הכשלון המחפיר של המלחמה בסמים, צנזורה ודת. באופן כללי, הם מטפלים
בכל סוגייה שהתנועה הליברלית בארה"ב מקדמת. הם עסוקים מאוד בלקדם כל
מני נושאים שלדעתם קשורים באי צדק חברתי. המנהג הזה שלהם, הקים עליהם
באופן בלתי נמנע כמובן, לא מעט אוייבים.


תמונה

ברביעי לספטמבר 2001 הם הוציאו את אלבום הפריצה שלהם Toxicity. שמתם לב לתאריך?
אם כן אז בוודאי הבחנתם בכך שהאלבום יצא בדיוק שבוע לפני מתקפת הטרור ב 9.11.
למעשה בשבוע של ה 9.11 Toxicity הוא היה האלבום הנמכר ביותר. והוא המשיך להימכר,
ולמעשה הגיע להישג המרשים מאוד של שישה מליון עותקים וחצי. ועל זה אומרים פשששש.
ההישג הזה הגיע לא בכדי. זה אלבום פשוט מעולה! התפרצות חד פעמית של כישרון,
שממצה את שלל האג'נדות הפוליטיות והחברתיות של הלהקה, בתוספת גישה ייחודית למטאל.
המוסיקה נעה בין תפקידי גיטרה בסגנון Thrash עוצמתי, לבלאדות מאלודיות,
לקטעים עם גראולינג מרהיב, ולעיתים הכל ממש באותו הקטע. בהמשך אותו הקטע, SOAD
עשוייה להשמע בכלל כמו להקת Punk חסרת בושה ומעצורים.
השירה של טאנקיאן נעה על התפר שבין התקפת אסטמה להתקפת אפילפסיה.
אני מעריץ גדול מאוד של המטורלל הארמני, ולדעתי אין במטאל בחמש עשרה השנה האחרונות, אף זמר באיכות שלו.
פה ושם מתחשק לו לשיר כמו זמר מטאל מתקופת הגראנג' של תחילת שנות ה 90,
ואז קל להבחין שיש לבחור קול פשוט יפהפה.
ו....בכל זאת SOAD לא נשמעת כמו להקת Thrash, או black ובטח כמו להקות
הnew breed שפרצו לקידמת הסצנה בתקופה הזאת. עדיין הסאונד נשאר מאוד SOAD,
וזה מרשים מאוד בתקופה בה חדשנות בתחום המטאל רחוקה כל כך מלהיות שכיחה.
יש משהו מאוד פורק עול בסאונד של הלהקה, בחוצפה של לטפל בהמון נושאים
רגישים פוליטית וחברתית, ולעשות זאת בצורה כל כך אינטיליגנטית, אך פרועה.

תמונה

עוד מילה על האינטיליגנצייה בלהקה: בלי ספק יש לחברים האלה מה לומר, ובלי
צל של ספק הרבה מאוד ייראו בהם חבורה טרחנית,חוצפנית ומצטדקת. אבל
טפשים הם לא. הם לא באו לעשות נעים לאף אחד. הנוער שגדל עליהם הוא בדיוק
האנשים הצעירים שכונו בחודש שעבר First Time Voters, והם בחרו בהמוניהם בברק אובמה.
ואכן, אם יש פוליטיקאי שמייצג את האוירה החברתית פוליטית של הלהקה הוא הנשיא
הנבחר ברק אובמה. כל זאת נאמר כמובן מבלי להביע הזדהות עם עמדה זו או אחרת.
כי בשונה מנושאי המגבעת אני לא טקסט פוליטי....

אני ממליץ על האלבום הזה. אני ממליץ עליו בכל לב ובכל פה, גם לחובבי המטאל
שגיליתי להפתעתי כאן באתר, וגם לחובבי מוסיקה שפוייה יותר מהשורה,
שלא חוששים ממוסיקה שתנער אותם ע"י סטירה מהחלק הפנימי של הלחי.


כדי לחוס על הג'זיסטים העדינים בחרתי לקשר את הקטעים היותר עדינים\להיטיים באלבום.
עדין זה כמובן זה מושג יחסי. Viewers' Discretion is Advised ....

שיר הנושא Toxicity



Chop Suey!



Ariels ( שיר פשוט מקסים )

_________________
ללכת למקדונלדס בשביל סלט זה כמו ללכת לZונה בשביל חיבוק.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 30/11/08 21:44 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
01/09/08 14:14

הודעות: 32474
:) סקירה מעניינת ומשעשעת (Y)

אני לפחות מרוצה מהסאמפלים שנתת, האמצעי אפילו מוכר...

משהו שבקול של הסולן קצת מצחיק אותי, מזכיר קול של שחקנים ששרים בפארודיות, לדוגמא כך אני מדמיין את בן סטילר שר ככוכב רוק בסרט...

_________________
ביוגרפיות , עם קלאסי ואלגנטי , פשוט לא הולכים לעבוד.
I have been supported from the bottom of my heart
בוכה דה פלורסנט


חזור למעלה
 מחובר פרופיל אישי הסטאפ שלי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 30/11/08 22:04 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
22/09/08 19:45

הודעות: 1591
מיקום: Epping Forest
אני שמח שקלטת את הרוח של סרג'.
הם לא לוקחים את עצמם כמטליסטים רציניים בכלל.
ובסה"כ די מסתלסטים על כל מי מניירות קלישאתיות של המטאל.
לכן גם הסקירה משעשעת. אני באמת מאמין שברג' ייעלב אם אי אקח אותו ברצינות כמטאליסט פרופר.
הייתי מכנה את הגישה שלהם פוסט-מטאל, אן משהו דומה.

_________________
ללכת למקדונלדס בשביל סלט זה כמו ללכת לZונה בשביל חיבוק.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 01/12/08 11:30 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
01/09/08 15:05

הודעות: 7315
נהניתי לקרוא (Y)

גיזרת המטאל רוחשת וגואשת בתקופה האחרונה?
או שרק לי התחושה הזו ...?


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 01/12/08 14:54 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
02/10/08 15:54

הודעות: 9698
דג רקק כתב:

נושאי המגבעת



גם אני התגעגעתי אליהם השבוע. אולי תמיד אני מתגעגע אליהם. לפעמים כשמתחילה לי הפרעת הקשב אני מתופף באצבעותיי מלהיטיהם.

דיסאורדר - [ T' ] - שיר נהדר, מצויין, מתעלה מעל להיטותו, שורד, מלא אנרגיה ואווירה נכונה, יציאה של פעם ב, מלהיב וטוב, חבל שאין לי אותו באוטו לדרך הביתה [ שיר למדידת זמנים בקטעי כביש ].

ככה חשבתי כשהבאתי והאזנתי לשאר הדיסק, לא יכול לומר שהוא שרד אצלי, לדעתי בגלל הפופ-ראפ-דיסטורשיט הנלוז והלא בוגר ששורר בחלקים נרחבים ממנו : זה נאמר ע"ס זיכרון עמום מאז, כאן האזנתי שוב לשניים שצירפת, השיר בחרוזים השני - נו, והשלישי - נו מילא.

לראשונה גם הבטתי ממש בפרצופו של הסולן, הוא משעשע - ובנוסף אין ספק שיש פן של הומור וקלילות אצלו, הוא גם מזכיר את המצחיקול ההוא שתמיד מופיע עם צווארון [ אריק משהו ].

_________________
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 01/12/08 15:10 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
22/09/08 19:45

הודעות: 1591
מיקום: Epping Forest
אני דווקא חושב שהשני, Chop Suey הרבה יותר מוצלח מהראשון Toxicity
או disorder כמו שאתה מכנהו..

בכלל, החברה האלו לא מתייחסים לעצמם ברצינות,
מה שמעניין אותם זה להיות הילדים הכי מגניבים בסצינה של האקטיביסטים.
או כמו שחלק מהחברים שלי קורא לי "שמאלני מניאק" ;)

_________________
ללכת למקדונלדס בשביל סלט זה כמו ללכת לZונה בשביל חיבוק.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 01/12/08 15:26 
חבר האתר


הצטרף:
21/09/08 13:54

הודעות: 1444
אפי

המטאל/ רוק תמיד היה אבל משום היחס המזלזל של שאר קהילת האודיופילים המטאליסטים חששו לצאת מהארון בפורומים אחרים..ראה זאת כמחמאה לפורום כאן על התחושה הנעימה שאתם מקנים לכוווווולם..החל מחובבי אייל גולן עובר בקלאסיקנים וכלה בג'זיזסטים...

דג

אחלה סקירה..אהבתי...את המוסיקה פחות אהבתי..


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 01/12/08 15:29 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
02/10/08 15:54

הודעות: 9698
אתמול בלילה סביב 2300 תוך כדי שאני נוהג וברכב אשתי ומיני אנשים נוספים החל הרדיו לנגן לי ד"ש חם מן העבר :

I am an antichrist
I am an anarchist
Dont know what I want but
I know how to get it
I wanna destroy
the passer by cos
i

כמובן שכבר לצליל הראשון התלהבתי והגברתי - וזכיתי למטח צעקות.
מסתבר - אף אחד [ כולל לא האישה ] לא מכירים - כלומר - לא היו חברים שלי אז: אני לא מאשים אותם ! גם היום זה גבולי.

שלב בכתיבה שלך קצת פן אישי מעבר לנתונים האנציקלופדיים, מתי האזנת, מה האסוציאציות כיום, זה נחמד ויותר מעניין [ מבטל את אימפקט הלינק למומה ].

_________________
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 01/12/08 16:08 
חבר האתר

סמל אישי של המשתמש

הצטרף:
22/09/08 19:45

הודעות: 1591
מיקום: Epping Forest
kooke כתב:
אפי

המטאל/ רוק תמיד היה אבל משום היחס המזלזל של שאר קהילת האודיופילים המטאליסטים חששו לצאת מהארון בפורומים אחרים..ראה זאת כמחמאה לפורום כאן על התחושה הנעימה שאתם מקנים לכוווווולם..החל מחובבי אייל גולן עובר בקלאסיקנים וכלה בג'זיזסטים...

דג

אחלה סקירה..אהבתי...את המוסיקה פחות אהבתי..



תודה כפרה :D
רק עשה לי טובה, ואל תספר לאשתי שיצאת מהארון ומאז אני עושה לך תחושה נעימה.
היא לא תבין. גם ככה היא חושבת שאני חצי נשנש. ;)

_________________
ללכת למקדונלדס בשביל סלט זה כמו ללכת לZונה בשביל חיבוק.


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
 נושא ההודעה: Re: לנצח את השיטה.
הודעהפורסם: 01/12/08 17:12 
חבר האתר


הצטרף:
21/09/08 13:54

הודעות: 1444
נו שויין ....

מאז ומתמיד אמרתי שמתחת לתמיד הקשוחה, הגברית והשעירה של המטאליסט המצוי מסתתר לו אי שם עמוק איזה...


חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 

פרסם תגובה פרסם נושא חדש עמוד 1 מתוך 3   [ 27 הודעות ]
עבור ל:  
עבור לעמוד 1, 2, 3  הבא

הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  



חפש:

hifimusic
אודות
תנאי שימוש
צור קשר
אוהבים את
hifimusic?
סקירות אודיו
הכל
הגברה
רמקולים
מקורות
אחר
סקירות מוזיקה
הכל
קלאסי
ג'אז
פופ/רוק/אלטרנטיבי
עולם/ישראלי/אחר
קישורים
מותגים על פי שם
מותגים על פי יבואן
מומלצים
הפורום
הרשם
לוח בקרה
הודעות אחרונות