הסוויטות לצ'לו מאת באך.
יצירות המופת של אחד המלחינים המופלאים ביותר בהיסטוריה האנושית, נתונות לאינספור פרשנויות.
הקלטות ישנות של פבלו קזלס, לצד ז'קלין דה-פרה הצעירה, אנר בילסמה המרגש, ראלף קירשבאום האלגנטי, פיטר ויספלווי העדין, רוסטרופוביץ' עם הנגינה הבוגרת ועוד צ'לנים רבים וטובים אחרים.

הביצוע שעטיפתו מוצגת מטה הוא של המוסיקאי הנהדר פאולו פנדולפו.
פנדולפו מנגן, מלחין ומלמד על ויולה דה גמבה, ואת היצירות הנ"ל הוא מבצע באופן מיוחד, רב-גוני ומרוכז, כמעט כמו לבלוע סירופ של תווים. אין פיספוס קל שבקלים, דיוק הוא שם המשחק. אבל אל תטעו לחשוב שמדובר במכונה אנושית, הויולה דה גמבה היא אחד הכלים שיש לו צליל מלכותי, ובידיו של האיטלקי הזה היא מקבלת עומק ונשמה. האינטרפרטציה שלו מרתקת ושובה. הקלטה מעולה של Glossa. מומלץ!



עדיאל

אז אתה מתכוון שאותו פנדולפו מוציא את המיטב מהיצירה?

לא. השילוב של כולם

עם הכלי?

לא כל כך הבנתי את השאלה. אנסה לחדד.
הסוויטות לצ'לו מאת באך, מלבד היותה יצירה יפה לכשעצמה, ריבוי הפרשנויות מעניק לה עומק רב יותר ("הוצאת המיטב").
המון צ'לנים בחרו לנגן את היצירה הזו ולא בכדי. היא, כאמור, יפה, מרתקת, מאתגרת ובעלת מספר רב של רבדים.
האינטרפרטציות השונות מדגישות רבדים שונים ביצירה וזה, בין היתר, מעניק לה את התואר מאסטרפיס. ומכאן הכותרת.

אני מודה שעדיין לא הבנתי.

עריכה:
רגע, התכוונת שכדי להוציא את המיטב יש להתוודע לכל הפרשנויות?
(אם כן זה מאוד מבלבל, משום שהכותרת מדברת על משהו אחד והפוסט מתמקד בביצוע ספציפי)

כן.
השרשור נועד להצביע על כך שזו אחת הפרשנויות המעניינות ביותר אולם אני גורס שמי שיאזין לביצוע הנ"ל בלבד לא יוציא את המיטב מהיצירה. יתרה מכך, האזנה לביצוע של פבלו קזלס (הביצוע הטוב ביותר לטעמי) בלבד לא תוציא את המיטב מהיצירה. המכלול הוא החשוב, העומק הרגשי השונה שבפרשנויות ה"חשובות" - זה הוצאת המיטב.

הבנתי אותך, תודה על הסבלנות

ביצוע מוזר הייתי אומר.

בהחלט מוזר, אך מאוד ייחודי.