לא כזה מזמן דיסקסנו כאן על הגדרת דינאמיות, כל אחד עם ההבנה שלו, כל אחד עם ההגדרה והתחושה שלו.
המערכת שלי, נראית מצויין לטעמי, הסטרים מהמחשב, שהוא 32 ביט, משהו שאי אפשר לתאר בתירגום לרזולוציה הדינאמית ב - dB, הממיר, שגם אחרי המדידות עולה על 110dB אמיתיים, מגבר עוצמה שבסיגנאל הקרוב למקסימום מתקרב לנקודה הזו, והרמקול, שה - SPL שלו מגיע לאזור ה - 117.8 dBA.
בהינתן העובדה שבעולם הקונצרטים הסף הוא משהו לכיוון ה - 110dB, אני יכול לצפות להקלטה דיגיטלית לא מקומפרסת בהיי רז, ולשמוע אותה בבית באותה הרזולוציה הדיגיטלית.
אבל זה לא קורה.
האודיופילים לא אוהבים רזולוציה דינאמית גבוה. הם אוהבים ... קומפרסיה. דחיסה דינאמית !
הם אוהבים סאונד אנלוגי שאחרי כל הניקויים, בקושי מגרד את אזור ה - 50dB [ומזה צריך להוציא את רצפת רעש שבאזור ה - 30dB במקרה הטוב].

לא מזמן ביקרתי אצל אחד העוסקים, איש מבין עניין, גם את בפאן הטכני. הוא אמר דבר נכון להבנתי - מערכת ביתית לא מסוגלת לנגן חומר לא מקומפרס. זה גם לא יישמע טוב. באופן אירוני, הוא מייד שם לי ויניל.
איך זה נשמע, שאל ? אני לא מתחבר לרזולוציה נמוכה בגבוהים, ואפקט הסקראץ', עניתי ...

אז אולי זה נכון שדווקא דחיסה דינאמית "נכונה" היא שגורמת לנו לאהוב את ההקלטה ואת המערכת שלנו ?

מאמר מעניין של Paul McGowan (שווה לקרוא בעיון, במיוחד את תגובתם של שני מרק[ים], אחד Soundminded, והשני [חשוב!] Dr. Aix).
http://www.pstracks.com/pauls-posts/when-less-is-more-2/12290

אתה יודע, יש כל מיני סוגי אודיופילים, ולהם כל מיני סוגי מערכות, וכל אחד אוהב מה שאוהב.

בעיקרון, אני חושב שהפוסט ההוא אומר כמה דברים שאני מסכים איתם ואמרתי אותם לא פעם:
1. יש הבדל בין טווח דינאמי בפועל ובין "דינאמיות נתפסת" כפי שאני מכנה אותה.
2. קומפרסיה זאת לא מילה גסה, זה כלי עבודה לגיטימי (ולעיתים הכרחי) למטרת הטכנאי -> המרת הארוע המוזיקלי למדיה.

.

השאלה פה היא כמה נמוך אותו צליל אמור להיות.
"בקושי נשמע" זאת הגדרה אמורפית. אני מניח שבמינימום אתה רוצה לשמוע את כל מה שהוא מנגן (תוים). אבל אתה רוצה לשמוע את גווני הצליל שלו? אתה רוצה לשמוע את האוברטונים?

.

אני חושב שזה משחק שאי אפשר לנצח בו.

מה שאתה באמת רוצה זה לשמוע מה שהיית שומע לו נכחת בארוע (קונצרט במקרה שלך).
הבעיה היא שזה בלתי אפשרי, בגלל:
1. מגבלות טכניות של שרשרת ההקלטה והשחזור
2. שבארוע אתה "שומע גם עם העיניים". אם אתה רואה מישהו בודד מנגן או מפיק קול כלשהו, המוח שלך יודע לכוונן את השמיעה ואת תשומת הלב לאותו תחום, ומה שלא תשמע הוא גם ישלים עבורך.

כך יוצא שאם לא נעשתה שום מניפולציה אתה לא מקבל את מה שאתה רוצה.
אם נעשתה מניפולציה, (לא משנה היכן בשרשרת) לא בטוח שהיא נעשתה בהתאם למה שאתה מצפה.

בכלל לא מילה גסה !
יש בקרבנו אנשים [ממש טובים ] שאוהבים לשמוע בווליום נמוך.
בהקלטה דינאמית חצי מהכלים [אני כבר לא מדבר על הפרטים הקטנים] הם פשוט לא ישמעו !

דמיין את מטאליקה בהופעה חיה.
דמיין כניסה פתאומית של כל הכלים בפיזמון ב - Loverman.
דמיין את הרוק של ג'יימס עף על המקרופון ועל הקהל בשורות הראשונות.
דמיין את ההגברה של מאות קילווואט.
דמיין 130dB !

.

נדרתי נדר אז אין תמונות להמחשה לבינתיים ... אבל לבריאות

ואני תקוע עם הזונה ... [הקליפ של Turn the page].