עד כמה שהצלחתי להבין, סקירות אודיו מתחלקות לכמה סוגים בסיסיים - כאלה הנכתבות על ידי בעלי המכשירים וכאלה הנכתבות על ידי סוקרים באתר או בעיתון. לכל סוג של סקירה יש יתרונות וחסרונות משלה. בכמה שרשורים לאחרונה היו כאן דיונים ארוכים אודות המרכיבים החשובים לסקירה מטעם האתר.
אבל מה בנוגע לסקירות שכותב בעל המכשיר? כולנו כתבנו, בשלב זה או אחר, פוסט מתלהב אודות המכשיר החדש שרכשנו. הרוב המכריע של הפוסטים הללו שייך לסוג המתלהב שכן מי רוצה להיות האידיוט שגם קונה, גם לא מרוצה וגם רץ לספר לחברה ומנמיך את ערך המכירה העתידית?
אכן, עם הזמן, למדנו גם להתיחס בזהירות מעט מפוכחת למסקנות שלנו ואפילו לשרבב כמה הערות ציניות אודות הפקפוק הבריא שלנו באשר לעתידו של [b]כל [b] מכשיר בסטאפ הפרטי שלנו.
לכן, סקירות וביקורת של בעלים חדשים מאושרים הן, איך לאמר זאת, חשודות משהו- ואני אומר זאת ככותב של כמה וכמה כאלה - המושא של רובן כבר אינו עימי, לשמחתי. במובן הזה, לא ניתן להשוותן לסקירות הבלתי תלויות שכותבים סוקרים מטעם אתר, שנמצאים בקשר עם יותר מיבואן קבוע אחד או שניים.
תמיד חשבתי, שהסקירות המועילות (גם אם לא מאוזנות) ביותר הן אלה שנכתבות על ידי מי שזה עתה ניפנף לשלום לשליח הדואר שלוקח לתמיד את מושא הגאווה והשימחה מלפני xxx (שבץ את החסר) חודשים/שנים. מובן, שגם זה אינו מושלם לגמרי היות וכולנו מוכרים לרוב רכיבים שיש להם לפחות דבר אחד שאינו מוצא חן בעינינו או שאנו סוברים שניתן לשפר.
העניין הוא, שאין הרבה סקירות כאלה. ברור שיש משהו קצת נבזי ולא הוגן בלעשות זאת, שהרי אם זה עתה מכרתי את המכשיר החדש שלי למישהו, פרסום ביקורת שיש בה (כמובן) אלמנטים שליליים מייד לאחר המכירה עשוי לפגוע בתחושת ההנאה שלו ואולי גם במכירה העתידית של המכשיר - אחרי הכל, חלק גדול מהקונים הפוטנציאלים יקרא כל פוסט הקשור למוצר. המחשבה הזו, שיש בה הגינות בסיסית, די מטה את מה שמצוי וזמין ללמוד ממנו.
חשבתי על זה לרגל מכירת המגבר המשולב שלי. בזמנו, לאחר שקיבלתי אותו פירסמתי רשמים ספורים אודותיו בהיייד פארק
http://news.hydepark.co.il/topic.asp?ca ... m_id=18102ובכן, מאז עברו כבר עשרה חודשים, ולפני יומיים, לאחר התלבטויות קשות, מכרתי את המגבר. חשבתי שאפשר לכתוב התרשמות מסכמת שכזו היות והקונה אינו דובר עברית רהוטה (או בכלל) וגם סביר להניח שמספר בני המשפחה שלו בחדרה וסביבתה אינו גבוה במיוחד.
אז מה היה לנו? מגבר משולבPM-11S1 של מרנץ, מסידרת הרפרנס. קניתי אותו אחר ההאזנה ממושכת בביתו של המוכר, עם מערכת שהיתה איכשהו קרובה לשלי.
מה ההתרשמות? אחרי מאות דיסקים ותקליטים, במערכת שלי (מקור בנצ'מרק עם מחשב, או גרארד + asr mini phone deluxe רמקולים סולילוקוי 6.2 88דב ועכבה שאינה יורדת מ8 אוהם ) המסקנה היא, שלמגבר הזה יש פרה פונו שקט יותר משלי, אבל הרבה פחות דינמי. למרות ההתלהבות הראשונית ממנו, זנחתי אותו לאחר מספר שבועות וחזרתי לפונו הנפרד שלי. יחידת הקדם שלו שקטה ומשובחת במיוחד, מפורטת ומוסיקלית מאוד, ללא הדגשה מיוחדת של תחום תדרים מסויים. למעשה, יחידת הקדם ומגבר הפונו היו טובים בהרבה מהאודיו רסרצ' SP-16 שהיה לי קודם (גם לאחר משחק במנורות וכו'). כשהקשבתי למרנץ כפרה עם המקינטוש או הגיינקלון ירד לי האסימון לגבי חוסר ההתלהבות הכרוני שהיה מנת חלקי עם האודיו רסרץ'. מה עוד? טון קונטרול-אפשרות נהדרת להקלטות מסויימות שפשוט צריכות את זה כדי להישמע חיות.
לצערי, יחידת מגבר הכוח של המרנץ היא סיפור אחר לחלוטין. שם ישנו חיסרון משמעותי מאוד בבאסים, בהשוואה לכל המגברים האחרים שהיו בביתי - המקינטוש (עשרים וחמישה וואט לערוץ) או אפילו הגינקלון. לעיתים פשוט חשתי שאני שומע רק חלק מהמוסיקה- אפילו שהחלק ששמעתי היה מפורט, נעים ומאוד smooth. לאחר מספר חודשים שמתי לב שעברתי לשימוש במרנץ כפרה בלבד עם המק.
מעניין, שההתרשמות השלילית שלי מיחידת הכוח היא משהו שעובר כחוט השני בכל הביקורות מכל הסוגים שקראתי- כולל אלה שסוקרות את הנפרדים מאותה הסידרה (הערות שלפיהן שווה לקחת רק את הפרה ולא את מגבר הכוח).
ממה שכתבתי עד כה ברור,ששאלתי את עצמי למה לי, בשביל מה. אם כבר נפרדים, אז שווה ללכת עד הסוף. לכן מכרתי את המרנץ במחיר הפסד וקניתי PASS LABS X-1 מסוף סידרת היצור שעבר בדיקה מקיפה אצל היצרן. למרות מה שנכתב למעלה, אני סבור שהקונה עשה עסק מצויין.
טוב, אלה חמישים הסנט שלי. ולא, לא ביצעתי מדידות.
