לאחר עשור של החלפות ציודים, זכיתי היום בפריצת דרך גדולה מאד. שנים טענתי ששתי החוליות המוזנחות ביותר בעיסוק האודיופילי, הן שתי החוליות החשובות ביותר: המוח והאוזן. כך טענתי, אך כנראה שלא הקשבתי לעצמי היטב.

לפני מספר ימים חלמתי שכל 8 השפופרות במגבר נוטות 30-40 מעלות ימינה. הרהרתי בפרוש החלום, עד שהיום הורדתי אפליקציית Ear test לסמארטפון ומצאתי שעבור תדר של 500HZ, אוזן ימין שלי במינוס 15DB ביחס לשמאלית ועבור תדר של 2000HZ, היא במינוס 5DB ביחס לשמאלית. הגדרתי קונטרה, באקולייזר הפרמטרי של תוכנת הניגון (מינוס 15 ומינוס 5 היה מוגזם, השתמשתי במינוס 3 ומינוס 1, מין הסתם, מפני שכל אוזן קולטת גם מהרמקול הנגדי).

ואורו עיני.. אוזני ליתר דיוק. אני מרגיש כמו עיוור שנותח - לפתע אני מבין מאות פרטים שהתמיהו אותי במהלך השנים. כמה דוגמאות:

1. כשאני שואל אנשים היכן ממוקם הסולן בסלון - הם עונים בדיוק באמצע, בין הרמקולים, בעוד אני תמיד שמעתי אותו משמאל. כבר לפני מספר חודשים, הנחתתי את כל צד שמאל ב 1.6DB והרמתי את צד ימין ב1.6DB, כדי למרכז את הסולנים. אולם התיקונים הללו יצרו נזקים אחרים ועיוותים קשים מהרגיל לבימת הצליל וצורתה.
2. כשסולניות או כלים עולים או יורדים בתדר, הם גם נעים ימינה ושמאלה על הבימה. לא עוד.
3. שוב, בניגוד לדעת מאזינים אחרים בסלוני, תמיד חשבתי שהבימה אלכסונית (האשמתי בכך את האקוסטיקה הבלתי אפשרית, של הסלון הבלתי סימטרי שלי). לא עוד.
4. לא רק אלכסונית הבימה, אלא גם אחורית. לא עוד.
5. כל שומע אצלי בסלון, ידע לתאר את הבימה כעגולה, אליפטית, קדמית, אחורית, רחבה, או צרה, הכל בהתאם ל fine tuning (-אוננות אודיופילית) שהייתי מבצע ע"י החלפת מנורות, כבלים וכיו"ב. רק אצלי הבימה תמיד הייתה מעין משולש אלכסוני אחורי, שמקסימום שינה את גודל צלעותיו.
6. טרקים רבים, שנשמעו לי מוקלטים באופן תמוה, מסתדרים פתאום.

בקיצור, רום קורקשיין חייב לקחת בחשבון גם אוזן קורקשן - עם השנים אנו מאבדים שמיעה והאיבוד אינו סימטרי בשתי האוזניים ואינו זהה בין התדרים השונים.

אינני מכיר מכשירים הלוקחים בחשבון רום+אוזן קורקשן. המטמטיקה של הרום-קורקשן לא פשוטה. על אחת כמה, הוספת שכבת האוזן קורקשן עליה. מישהו צריך להרים את הכפפה ולשלב בניהם.

הכי קשה לדבג את עצמך.

שי היקר, כיף לשמוע ממך.
אני מצטער לשמוע על הירידה בשמיעה, אבל כיף לשמוע (לקרוא!) שהגעת למסקנות ודיבגת את עצמך.
אכן צודק שביקורת עצמית או בעיקר כנות עצמית היא החשובה ואחת מאבני הפינה ליצירת סאונד טוב אצלנו באזור ההאזנה.

הלוואי ותמשיך להנות.

תודה אביעד

כנות מעוררת השתאות , ,לכולנו בגיל מסוים יש בעיות כאלו ,לא רוצה לספר לך איפה נמצא אצלי כפתור הבלנס ,
אבל אוזן קורקשיין דבר נכון לגמרי

עובד בסביבה רועשת ?

לא. בילדות שמעתי הרבה ובעוצמות גבוהות. לדעתי אני נושא את הדפיסיטים מאז. בשנים האחרונות הצטרף גם טינטון.

לא נורא !

לא רק שלא נורא, אלה שאפילו טוב מאד: האוזן היא המכשיר השני בחשיבותו (אחרי המוח) בסטאפ האודיופילי שלנו, ומאפייני הענות התדר שלה, משתנים אצל כל אחד ואחד. ואפילו אם היית פרגית או שניצל צעיר בשנות ה-20 לחייו, עדיין הייתה עקומת ההענות שלך שונה משל טכנאי ההקלטה בני ה50, האחראיים לרוב החומר לו אנו מאזינים; ולפיכך, אם כבר בלאו הכי מכניסים שלב אקולייזרי לסטאפ (בין אם רום-קורקשן או אקולייזר פרמטרי), אזי לא תהייה ירידה נוספת באיכות הסאונד, אם נפצה גם על ההפרשים בין האוזן שלנו לאוזנם של טכנאי ההקלטה הללו, ובמידה וחפצים בצליל ניאטרלי (כפי שהיה נקלט ע"י אוזן צעירה בעמדת הקלטת חומר הגלם), כדאי להוסיף ולפצות גם על ההפרשים בין אוזנם של טכנאי ההקלטה הללו, לאוזן צעירה.
לכן, כדאי לכל חובב סאונד, לשרטט ולבחון את עקומת הענות התדר של אוזנו (-זה עניין של 10 דקות, הכולל הורדת אפליקציה לסמארטפון וביצוע הבחינה - פרטים בהמשך השירשור).

המשכתי להתעמק בממצאים הפרטיים שלי, ושרטטתי את עקומת הענות התדר, של אוזניי: הגרעונות מתפלגים בין אפס ל 30 DB. חלקם סימטריים בין האוזניים, וחלקם לא (ואגב, כך הוא כנראה אצל רוב בני ה35 ומעלה בנינו).

כיוון שאני חופשי להגדיר את האקולייזר הפרמטרי של תוכנת הנגינה, החלטתי לפצות על כל העקומה ובמדויק, עבור כל אוזן בנפרד, ולא רק על שני החורים שהזכרתי, שבאוזן ימין, ב 500 וב 2000 הרץ.

השאלה היא, לאן כדאי להסיט את העקומה? מה המטרה הסופית? המטרה שלי היא ניאטרליות; הווה אומר - אני מבקש לשמוע, מה שנשמע במקור.

וכאן מתעוררת השאלה הקשה באמת - 'מה שנשמע במקור' ע"י איזו אוזן? אוזנו של הטכנאי האחראי לבישול ההקלטה באולפן, או אוזנו של בחור צעיר, הנמצא במעמד ההקלטה של חומר הגלם?

במידה ואבחר לשמוע מה ששמעה אוזנו של טכנאי ההקלטה, אצטרך לפצות רק על הפרשי ההענות (ב DB) בין עקומת הענות התדר של אוזני לבין עקומת הענות התדר הנורמטיבית, של אוזניים של בני 50 (-שהוא הגיל הממוצע של טכנאי ההקלטות החשובים).

לעומת זאת, במידה ואבחר לשמוע, מה שהיתה שומעת, אוזנו של בחור צעיר, הנמצא במעמד ההקלטה של חומר הגלם, אצטרך להוסיף לפיצוי ההפרשים בין אוזני לאוזני בני 50, גם את הפרשי ההענות בין אוזן של בני 50 לאוזן של בני 20.

מומלץ לכל חובב סאונד, להוריד אפליקציה המשרטטת את עקומת הענות התדר של אוזנו. לדוגמה, אפליקציה חינמית לאנדרואיד:
https://play.google.com/store/apps/details?id=mobile.eaudiologia&hl=en
כדי לבצע את הבחינה, יש לחבר אוזניות לסמארטפון. אפשר לעשות קליברציה לאוזניות בעזרת צעיר השומע היטב, אך גם ללא קליברציה, התוצאות מדויקות למדי. עם קליברציה, התוצאות תהיינה לרוב זהות, לאלו שיעשה רופא מוסמך עם מכשור מקצועי.

האפליקציה המומלצת, משווה את עקומת הענות התדר של האוזן לעקומות הנורמה של שכבות גיל שונות, וכך מספקת לנו את כל הנחוץ כדי להגדיר אקולייזר פרמטרי לשני מנגנוני הפיצוי הנ"ל.

נניח לדוגמה שמצאנו שאוזן ימין שלנו מפחיתה 25DB מתדרים של 1000HZ, בעוד אוזנו של בן 50 ממוצע (טכנאי הקלטות) מפחיתה רק 10DB מהתדר הזה, אזי נוכל להשתמש באקולייזר פרמטרי כדי להוסיף לנו 15DB לתדר הזה, וכך נוכל לשמוע את ההקלטה, כפי שרצה טכנאי ההקלטות שנשמע. ובמידה ונרצה לשמוע כפי שהיה שומע צעיר בעמדת ההקלטה, נוכל להוסיף גם את ה10DB נוספים. סה"כ 15+10=25.

להערכתי, ככלל אצבע, כל מי שיזהה גרעון של 20DB ומעלה בעקומת ההענות לתדר שלו, ויבצע את המניפולציה האקולייזרית שהצעתי, יזכה לחווית "ויהיה אור" כפי שחוויתי אני, שהיא חוויה מקבילה (אך חזקה יותר) לזו של החלפת רכיב בסטאפ לרכיב איכותי בהרבה, תוך נשירה של צעיף עבה של ליכלוך מהצליל.

שי, נגעת בנושא מאוד חשוב שלרוב נוטים להתעלם ממנו, שמיעה היא עניין פרטיקולרי ודגרדציה היא עניין טבעי.
אני ואני מניח שרוב הכותבים בפורום כמעט ולא נותנים דעתנו בנושא, תודה ששיתפת והארת את הדברים.