אולי לא אדיופילי אבל עם המון המון נשמה אלבום בלוז מושלם עם אומנים תותחים!!
אדי בוייד מוכיח לכולם שלא צריך להיות מטקסס כדי לנגן בלוז טוב , אלבום מאסטרפיס אמיתי שלל מוזיקאים גדולים
, לאדי היה את הכבוד ומזל להכניס לאלבום הזה מוזיקאי כמו peter green , פטר הוא הגיטריסת המיתולוגי של
Fleetwood Mac בגילגול הראשון של להקה פטר היה מוביל הלהקה אך לצערנו תחילת שנות השיבעים הסמים גרמו לו להפסיק לעשות מוזיקה לתקופה ארוכה , פטר ידוע בזה שהוא גיטריסת בלוז מעולההה סאונד עם ביצים ומצד שני הצליל של גיטרה כל כך כיף
שהוא לא מכביד עליך.
עוד מוזיקאי ענק שנימצא באלבום הזה הוא : מ : john mayall מנגן על מפוחית באלבום הזה.
אני קצת לא אובייקטיבי בגלל שמייל הוא אחד אומן הבלוז הפייבוריטי שלי , ג'ון מייל קיבל כישרון כתיבה והפקה מדהימה כאלה שכימעט לא רואים אצל אומני בלוז , כל אלבום של מייל זה סאונד אחר וכתיבת אחרת האומן פשוט תותח אגב אחד הסיבות לפריצת הדרך הענקית שeric clapton נעשתה בדיסק של ג'ון מייל מ 1966 שג'ון ביקש מנגן צעיר בשם אריק קלפטון לנגן בישבילו באלבום הזה
וישר היה אפשר להבין שקלפטון הוא כישרון עולה לאחר כמה חודשים בודדים היה ברור שאלבום הוא מאסטר פיס ואריק קלפטון מצא את עצמו בלהקת הקרים.
אז אחרי כל זיוני שכל מה אני יכול להגיד באמת על המוזיקה באלבום , אין ספק שזה אלבום בלוז מדהים זה מסוגי האלבומים שאחרי יום קשה שאתה רוצה רק להגיע הביתה לשבת ולנוח ולהקשיב לצלילי המוזיקה זה פשוט אלבום זורם ,השילוב בין השירה ונגינה בפסנתר של אדי עם גיטרה של פטר גירין פשוט כיף.
לינק לשמוע את האלבום