פסטיבל ט"ו באב – אמפיתאטרון בית גוברין

ערב ט"ו באב יורד על בית גוברין. אנשים מכל קצוות הארץ מתאספים ומגיעים לתפוס מקום בחניה שהתארגנה בסמוך לאמפיתאטרון המקומי. זוגות זוגות מגיעים ובאים לציין את הארוע ואת החג בעזרתם הנדיבה של מקצת המוסיקאים והיוצרים שיש לנו בארץ התנ"ך והקודש. יצא גם שבערב זה חלקם יצאו ממשפחת בנאי המורחבת



במוצאי שבת שזה הערב השני של פסטיבל ט"ו באב בבית גוברין יתארחו באמפי יהודית רביץ, ושלומי שבן בשתי הופעות מלאות. הערב יעלו לבמה כל אחד בתורו אביתר בנאי ואהוד בנאי עם מופע פתיחה של אביב גדג'.
אוספים את הכרטיסים וממהרים לחכות בטור המתארגן והמתארך עד מאוד בכניסה לאמפי. מחכים בסבלנות לפתיחת השערים ומידי פעם מגניבים מבט לאחור לראות כמה התמזל מזלך יחסית לשאר האנשים בטור.
השערים סוף סוף נפתחים וההמון ממהר לתפוס מקום ראוי. האמפי עצמו מחולק ל- 2. חלק תחתון עם כסאות פלסטיק שבטח לא דמיינו, כל שכן תוכננו, להחזיק עליהם אנשים למשך 5 שעות. חלק עליון שהוא בצורת ספסלים ארוכים ומתעגלים לצורה של אמפי.
המופע נפתח בדברי פתיחה של עסקנים מקומים
שלא ברור למה חשבו שראוי לעכב את הבנאים במילות התפארות על המקום, האזור ואולי כך גם קצת על עצמם.

אביב גדג' עולה עם שני נגנים למופע חימום, גיטרה חשמלית ואקורדיון.



טוב, אולי חימום זו לא ממש הגדרה טובה

אביב נראה ונשמע כיוצר רגיש, מהורהר ועם מעט קול מחוספס. אני חייב להגיד לבושתי שלא הכרתי את אביב קודם. לא יודע איך אביב היה בלהקת אלג'יר שזו להקתו הקודמת שייסד. אך במופע זה הוא היה מעט כבד



דכאוני, שר שירים שקטים, בקצב מזדחל ועושים חשק לעזוב חיים אלו בשיא. משום מה הוא הזכיר לי את שפי ישי שהוציא בזמנו אלבום שעשה חשק, מיד לאחר שסיימת לשמוע אותו, לקפוץ מהחלון הקרוב. הסגנונות שונים כמובן אך אני דיברתי על התגובה שהם יוצרים.
חלילה שלא ישתמע שאני מתכוון לאיכות המוסיקלית של השירים של אביב אלא לרגש שעולה כששומעים את התוכן ומהמלודיה שלהם.
אני כבוגר החוג של רוברט וויאט אוהב ומתחבר לשירי דכאון



היה נדמה לרגע בפתח השיר השלישי שאביב שובר את המסגרת ומעלה קצת את הקצב והאקורדיון מנסה לברוח למחוזות מעט צוענים. אך אז אביב חזר בגדול כשפתח ואמר שהוא ימות והוא יקח את כולם איתו ...
בלי ספק אביב יוצר מעניין ששווה להכיר אך אני לא משוכנע שהוא התאים לפתיחה של ערב זה.
אביב וצוותו (דיי מוזר שלא הציג אותם וגם לא עצמו) ירדו מהבמה לפנות מקום להופעה הבאה.

אביתר בנאי עולה לבמה לשיר פתיחה סולו על הפסנתר.



וואו ... ממהורהר אחד למהורהר אחר ... אך איזה הבדל. אביתר מצליח להתחבר אלי במיידיות. איזו רגישות, מלודיות. איזו עוצמה פנימית אדירה מוקרנת החוצה. בבישנות אינסופית ובענווה. אביתר גם עם המעטה החיצוני שמנסה להסתיר אותו מתגלה כילד טוב ירושלים עם עדינות ורכות.



לאורך כל המופע אביתר נראה ככמעט מתנצל על זה שהוא גוזל את זמננו וזה כל כך רחוק מהמציאות.
אבייתר נותן הופעה נהדרת, מקסימה, מרגשת שגורמת לך להתאהב מידית בילד. לאורך ההופעה אבייתר מחליף מידי פעם בין הפסנתר לגיטרה. איזו שלווה שהוא מקרין, נראה שמה שלא יקרה על הבמה לא יזיז או יעלה לו את הטונים.



יופי של הופעה, טוב לנו שאביתר חזר ליצור, להופיע ולשתף אותנו בכשרונו הגדול.
אביתר וצוותו יורדים, הקהל מנסה לגרום להם לחזור אך נראה שהם מחוייבים ללוח זמנים קשיח ולא עלו להדרן.



צוותי הבמה עלו לפרק את הכלים מהופעה זו ולהרכיב את הכלים להופעה הבאה.
אהוד בנאי וצוותו עולים לבמה בליווי מחיאות כפים. מראשית ההופעה היה נראה שמשהו מטריד את אהוד, בהתחלה משהו עם המוניטור לא הסתדר לו ולאחר מכן משהו באפקטים של הגיטרה לא הסתדר לו. אך אהוד, כשועל הופעות ותיק ומנוסה,לא נותן לזה להשפיע כהוא זה על איכות ההופעה, ועוד איזו הופעה הם נתנו.



הופעת רוק משובחת, אמיתית, עזרו לו מוסיקאים מנוסים ומצוינים.



הפקה מוסיקאלית מצוינת של גיל סמטנה שניגן גם בבאס.



כינור חשמלי מצוין ונראה כאילו אי אפשר היה בלי של ניצן רזיאל חן. צוות משודך היטב, מתוזמן טוב ויודע את העבודה.
לאחר כחצי שעה אהוד מזמין מוסיקאי אורח להצטרף אליו לשירה את ... ניחשתם נכון, אבייתר בנאי
יחד הם שרים 2 שירים, בינהם את "אל תפחד". השילוב יוצא מקסים.



אבייתר מצידו עם הקול הרגיש, האוהב והמחבק. אהוד מצידו עם הקול המתנגן, החזני. אבייתר נראה לי פתאום יותר משוחרר, יותר מרגש, שקוע עמוק עמוק בשירה, ללא שום דאגה.
אהוד נתן הופעה עם רפטואר עשיר, מגוונת מאוד הן מבחינה מוסיקאליות והן מבחירת השירים לאורך ההסטוריה האישית שלו כיוצר.



ההופעה הרימה את הקהל על הרגלים. אהוד שר ומנגן ללא שום תחושת חשיבות עצמית, או כמו שזוגתי שתחייה אמרה ללא שום "מניירות" להבדיל משלמה אחד. אהוד הגיע לעשות מוסיקה ועשה זאת היטב. הוא משמש ככלי או לחילופין כמנצח השוזר את המוזיקה, המלים והרגש לחגיגה אחת גדולה. הוא יודע את העבודה ויודע אותה היטב ונותן הופעה לעילא ולעילא.



איזה כיף של חג האהבה, בנות ישראל שיצאו לחולל בכרמים ולתור אחר גברברי בנימין ובכך לעקוף את הקללה שריחפה עליהם לא תארו לעצמם ששלושת אלפי שנה מאוחר יותר, בשנות האלפיים, בדור האייפון והאייפד, ידעו הבנאים לשמח כך את בנות ובני ישראל בבית גוברין.

חג שמח!