טוב, לא יצא לי בהופעה לכתוב מסודר, אז כמו שאפרתי, ההופעה הייתה כייפית, הקהל (מבוגר ברובו), נהנה והתלהב במידה,
ולא נראה משהו מאוכזב שיוצא מההופעה. על ההנאה העידו מחיאות הכפיים בסיום שדרשו הדרן,
אבל אחרי הדרן אחד, הגיעו כולם על סיפוקם והקהל התפזר.
דווקא השילוב עם הנגנים הישראלים עבד טוב, יונתן פסנתרן מוכשר שקיבל הרבה מקום אישי, גם שי על התופים בלט לטובה.
הרפרטואר היה בעיקר פורטר, אבל לא רק, גם קצת גרשווין ומונק.
וינסנט מלווה את הנגינה בקטעי קישור מטובלים בהומור חביב, אבל בזאת מסתכם רוח המופע. חביב, נעים כייפי, אבל לא מלהיב.
קולטרין, לשאלה אם ללכת קשה לענות, אבל אם תלך סביר שלא תסבול ואפילו תהנה, אבל גם אם תבחר לא ללכת, אתה לא מפסיד הרבה
