ס. ריכטר כתב:
אני בעד גישה שכזו, בכל תחום ובמידה, כמובן.
אגב, בתחום הרכב מסתפקים לרוב בהצהרת היצרן ולא ניגשים עם הרכב החדש לאיזה דינמומטר,
פשוט כי ברור שאחוזי סטייה קיימים בכל מוצר, בכל עת,
וכדבריך החוויה תהיה לנצח סובייקטיבית נטו, ואגב,
גם אותם נתונים מספריים לא אומרים כמעט כלום בהשוואה בין 2 רכבים דומים, למשל,
בדיוק כמו שעוד 10 או 50 וואט מוצהרים או מדודים בפועל לא תמיד מהווים יתרון בשטח.
יש מקום לכל הגישות בד בבד ובמקביל,
ולא כ"כ התעמקתי בסינוס שהציע סונוס או מה שזה היה.
שלום
באשר להקבלה לרכב, יצא לי לנהוג על מגוון רכבים לפני קניה, ולמשל כ"ס אינו מהווה את המדד, כי גם המומנט מאוד חשוב.
למשל ביונדאי סונטה החדשה, מוגדר 200 כ"ס (מנוע 2.4L) והוא ממש חלש. היה לי רכב עם 204 כ"ס בגודל דומה והוא הגיב יפה.
לכן צריך לשים לב למדידות גם.
בהרבה רכבים אמריקאים יש כוח, אבל אין אחיזה. כך שאין הרבה מה לעשות עם זה. יותר בעייתי בנהיגה בסיבובים וכביש רטוב.
נתונים על אחיזת כביש וביצועים על כביש רטוב, בד"כ אין נתון טכני.
ולציוד שמע:
היה לי נסיון עם מגבר של ROTEL עם נתון DF מעולה, שהסתבר כבלוף. ה-DF הושג ע"י משוב ולא יכולת אמיתית. הצליל היה בהתאם.
השילוב של בדיקה בציציות ולפסוק כהלכה היא שילוב מנצח
.
נתונים, במיוחד אם נתונים כגרף, יכולים לספק מידע חשוב. אם הם מסופקים כ-TEST REPORT ע"י מגזין או מעבדה בלתי תלויים אפילו עדיף.
למשל: עכבת של רמקול כתלות בתדר.
אחוזי העיוותים כתלות בהספק (במגברי SS רוב העיוותים בקטיעה ובהספק נמוך.)
התנהגות אופיין רצפת הרעש כתלות בתדר.
נתונים נוספים שחשובים לי, זה ההספק של מגבר ב-8 אוהם וב-4 אוהם.
נתון של הספק עודף (DYNAMIC HEADROOM)
במקרה של איכות בניה יכולה להיות חשיבות למשקל (נגנים ומגברי הספק).
נתונים שאין ויש להתחשב בהם:
בציוד עם מאוורר - מה מידת הרעש שלהם ואם הם עובדים קבוע או ב-ON/OFF
בנגנים, רעש מכני, אופן פתחית הדל וסגירתה, והתחושה (בין נגן איכותי לנגן במחשב).
תחושה של הכפתורים, ומידת אמינותם.
איכות התצוגה ועד כמה הם ברורים ממרחק של כמה מ' (מחמיר עם הגיל...
)
כמה רכיב מתחמם.
נתונים בגרף.
יש להבין אותם. זה לא רדיולוגיה (כמו אילו שמבינים מה רואים בצילום רנטגן, אולטראסאונד וכו') אבל עדין יש לזה משמעות.
צריך גם להבין איך נתון יבש (מספר) מתישב עם גרף.
יש גם משמעות למה ממה שנמדד גם נשמע.