הי!
נראה לי שכמו בהרבה ויכוחים, תיאורטיים או לא, הרבה מאי-ההבנות/הסכמות לגבי
הגדרות.
למה בעצם הכוונה כשאומרים "נאמן למקור"?
ראשית, בואו נגדיר "מקור", או בעצם "הצלילים המקוריים":
ההגדרה "מדעית" יכולה להיות: הצלילים המתקבלים בכניסות לשתי אוזניו של המאזין כתוצאה מקולות חיצוניים (בהקשר שלנו, בד"כ שירה ונגינה), כולל תזמונם היחסי המדוייק.
שימו לב לכך שצורת הגל ועוצמתו מגדירים חד-חד ערכית את הצליל המגיע לאוזן, והתיזמון הייחסי בין מה שמגיע לאוזניים משמש את המוח לחישוב הכיוון/מרחק של המקור. סה"כ אינפורמאצייה זו כוללת את כל הניואנסים, הגוונים, הבמה, כל מה שאתם רוצים.
שימו לב לכך שאפילו אם מאזין א' יושב על יד מאזין ב', לשניהם מגיעים "צלילים מקוריים" אחרים!
מה ש-א' שומע מושפע גם מקיומו ומיקומו של ב': ב' יכול "להסתיר" ל-א' חלק מעוצמת הגל.
שלא לדבר על ההבדלים כשהם מרוחקים זה מזה. מי שיושב קרוב בצד ימין שומע "צלילים מקוריים" שונים לחלוטין מזה שיושב רחוק מצד שמאל, או מאחרי הבמה, או בין הנגנים.
בעצם ה"צלילים המקוריים" תלויים גם במקור ומיקומו המדוייק במרחב, גם במאזין ומיקומו המדוייק במרחב, בכל אחד ואחד מהעצמים שנמצאים במרחב (למשל האם יש אנשים? האם יש כיסאות או פירקו אותם?), בצורה המדוייקת של המרחב ובמידותיו, באוויר שנמצא באולם (למשל לחות האוויר ידועה כמשפיעה משמעותית), ואולי בעוד דברים.
אז איזה "צלילים מקוריים" אנחנו רוצים לשחזר, בעצם?אפשר לחשוב על אלה שהיו מגיעים לאוזניו של מאזין אם הן הייו נמצאות בדיוק במקום בו נמצאים המיקרופונים ברגע ההקלטה. שימו לב שזה מחייב בדיוק שני מיקרופונים, ממוקמים במקום בו המאזין הייה יושב, ושבין המיקרופונים יהייה בעצם "ראש", ומתחתיהם "גוף", שמשפיעים על הסאונד (ה"ראש" מסתיר את הגלים שמגיעים מכיוון האוזן האחרת.
ואכן הייו ויש (מעט מאוד) הקלטות כאלה, אבל רוב ההקלטות מבוצעות בריבוי מיקרופונים, הממוקמים לרוב מעל למנגנים או לפניהם, כך שבעצם הרוב המוחלט של ההקלטות כבר אינו מכיל מראש "צלילים מקוריים".
אז דרך "נכונה" להשוות בין המקור להקלטה
בשמיעה יכולה להיות הושבת מאזין לייד ה"ראש" המכיל את המיקרופונים, כך שלא יפריע למעבר ה"צלילים המקוריים" (כנראה בשורה שמאחריו), להקליט, ואז לתת למאזין לשמוע את ההקלטה דרך מערכת א' ואחר כך דרך מערכת ב', ולראות מי מהן דומה יותר למקור. כדאי לעשות כל זאת בעיניים מכוסות, כדי שהמאזין לא יושפע מהבדל בין מראה חלל ההקלטה לעומת חלל ההשמעה.
שימו לב לכך שגם צורה "נכונה" זו היא בעייתית מכמה בחינות, כולל למשל
*** המיקרופון, ההקלטה והקריאה מסרט ההקלטה מכניסים עיוותים. יכול להיות מצב שבו המערכת שמכניסה עיוות בכיוון ההפוך תישמע נאמנה יותר ל"מקור" מאשר מערכת שאינה מעוותת
*** הזיכרון הסוני של בני אדם ברמת הניואנסים הנדרשת הוא די קצר-מועד מטבעו, דקות ספורות ואולי פחות מזה, ואז הזמן בין ההקלטה להשמעה קריטי (וצריך להעביר את המאזין מאולם ההקלטה לחדר ההשמעה, אלא אם ההקלטה מבוצעת באותו חדר).
כמה מאיתנו עשו השוואה כזו או בכלל דומה לה?אפשר גם להגדיר בדיקה "נכונה" טכנית/"מדעית", אבל לא ניכנס לזה כרגע.
וייש לרובנו את היומרה לקבוע בפסקנות מה טבעי ומה לא, כאשר בעצם מה שייש לנו ניסיון בו הוא:
*** השוואה בין כלי I1 ששמענו "live" באולם H1 במיקום P1 בתנאים אקוסטיים C1, לבין הקלטה של כלי מאותו סוג, אבל פיסית אחר, I2, שהוקלט באולם/אןלפן H2, במיקום P2, בתנאים אקוסטיים C2
*** השוואה בין הקלטה של כלי I3, שהוקלט באולם/אןלפן H3, במיקום P3, בתנאים אקוסטיים C3 לבין הקלטה של כלי מאותו סוג, אבל פיסית אחר, I4, שהוקלט באולם/אןלפן H4, במיקום P4, בתנאים אקוסטיים C4
חלק מאיתנו יודע אולי להבחין לפי הצליל בין סטראדיוואריוס ל-גוארנרי, או בין בזנדורפר ל-בכשטיין (סטיינווי אולי קל יותר לזהות), ואז הוא קורא בחוברת שהכלי הוא אכן כמו שהוא חשב, אבל הוא בכל זאת אומר שזה טבעי/לא, כשבעצם גוארנרי-ם שונים יכולים להיות עם מאפיינים דומים, שעל פיהם אפשר לזהות אותם, אבל שונים אחד מהשני מאוד.
לחבר שלי יש פסנתר כנף קונצרטי סטיינווי, שאינו דומה בכלל ל-סטיינווי-ם אחרים ששמעתי בחיי, שצלילם מבריק בגבוהים ועוצמתי בבאס, בעוד שאצלו הגבוהים עמומים והבאס חלש. מי שהייה שומע הקלטה טובה של הפסנתר הזה דרך מערכת טובה, הוא הייה אומר שהמערכת לא "נאמנה למקור".
אני לא יודע אם אפשר או אי אפשר לבנות מערכת שתהייה דומה למקור בבדיקה "נכונה" -- לא הייתי פוסל את זה אפריורית -- אבל שאלה על מה בעצם הדיון, לאור האמור לעיל.
תיהנו מהמערכות שייש לכם, לא מאלו שאולי אפשר לבנות ואולי לא...
עמיר