מעניין. בעת ההאזנה לוידאו אמרתי לעצמי שבחיים לא הייתי קונה את הרמקולים האלה לו הטרקים הללו היו הדבר היחיד ששמעתי עליהם- לא בגלל הסאונד אלא בגלל המוסיקה, שלא אהבתי (איש איש וטעמו עימו!). אין שום רמקול שהייתי קונה בלי לדעת שאהנה מלהאזין למוסיקה שאני אוהב באמצעותו.
בדומה למה שכתב אלוני, כיף להנות ממוסיקה שנשמעת טוב, ולעומת זאת להנות רק מצליל ״יפה״ זה משהו שאני לא מתחבר אליו.

נועם, האם אתה יכול להנות ממוסיקה חדשה שאתה לא מכיר שנשמעת רע ? .... ואני לא מדבר על מוסיקה ישנה שגדלת עליה, שלטוב או לרע אתה אוהב כי היא כבר חלק ממך.

בקיצור , אני טוען שיש כל כך הרבה מוסיקה בעולם שאני גם אוהב והיא גם מוקלטת מצויין שחבל לבזבז את הזמן על מוסיקה שנשמעת רע אפילו שמוסיקלית היא יכולה להיות אחלה.

גלוי נאות , בעברי, לפני כ-38 שנה, עבדתי תקופה מסויימת כטכנאי הקלטות באולפני קולינור ומאז איכות ההקלטה במוסיקה שאני שומע חשובה לי אולי מעט יותר מלאודיופיל הממוצע.

בהחלט- למרות שכמובן מעדיף שגם ״ישמע טוב״ (שזה גם משהו די עמום לטעמי, יש ללאו פי קסם משלו, ש״נשמע טוב״ בנסיבות מסוימות). לצערי, חלק גדול מהדברים החדשים שאני מגלה ואוהב דרך טידאל, ואוהב, נשמע רע ברמה האודיופילית .
ויש גם סוגי מוזיקה ישנה, שממש לא היתה מוכרת לי, שנשמעת ממש ממש רע במונחים אודיופילים (ממש לא כמו סרטון ההדגמה בראשית השרשור), אבל היא נפלאה, עד כדי כך שזה לא ממש משנה שטווח התדירויות מוגבל, שיש רעשים וחריקות, והמון דיסטורשן.
לדוגמא
https://www.discogs.com/Various-Goodbye-Babylon/release/1634910

אני מניח שיש יותר מוזיקה ריקה מתוכן שמוקלטת מצויין ביחס למוזיקה שנשמעת מצויין אך ההקלטה לא מספיק טובה , האם שאתה נחשף למוזיקה חדשה רוב תשומת הלב שלך מפוקסת על סאונד ?

בעניין הדיון שלכם, הרשו לי להזכיר שיש המון אמנים בוחרים במודע לא לעשות הקלטות מפונפנות ומדוקדקות כי זה נשמע לאוזניהם שמאלצי\קיטשי וכולי. הקלטות כמו של דיאנה קרל גורמות להם בחילה פיסית ממש. (ואני לא מתכוון למוסיקה אלא להקלטה עצמה, המוסיקה שלה כבר עלולה לגרום לאותם אנשים לפרכוסים)
אני מאוד אוהב לשמוע הקלטות מפורטות, מאוזנות וכולי כאשר האמן בחר להקליט כך, אבל זה גם כיף לנגן בסט אפ חושפני, מפורט ושקוף, אלבום שיוצרו התכוון להקליטו באופן מחוספס, פושטי, זול ואינטואיטיבי, כדי להישאר קרובים לגרעין המקורי של היצירה.
למשל: (יש כמובן אינספור דוגמאות)
לטעמי אחד האלבומים הכי טובים בז'אנר שלו, האלבום סולו הראשון של של פרושיאנטה שבסטנדרטים אודיופיליים מוקלט איום ונורא, לא היה יכול להיות מוקלט אחרת, כי הוא קרוב מאוד לסקיצה גם בתוכן וגם בהקלטה ואי אפשר היה לשמור על האותנטיות של הביצועים עם אינסוף כיוונונים וטייקים באולפן יוקרתי.
https://www.youtube.com/watch?v=F-IOfQv35Bk&t=250s

אמנם שאלת את נעם אבל מרשה לעצמי לענות גם כן- יכול להנות בקלות ממוסיקה חדשה או/ו ישנה שנשמעת רע.
זה כולל מוסיקה שמתנגנת מיוטיוב דרך רמקולים של מחשב ומהרדיו של המזכירה במשרד.
זו הבעיה בתחביב הזה- כשאתה מתעסק כל הזמן עם איך זה נשמע אתה שם לב פחות למה אתה שומע וזה דבר שצריך לעבוד קשה כדי לנסות ולמזער.
הדרך היחידה שאני מכיר שעובדת בשבילי היא כשאני משנמך את המערכת.
איזה פרדוקס.

נועם, אוהד, רונן, בושקה.....וכולם, תודה על התגובות....אני אישית מתעב מוסיקה שמוקלטת היטב וחסרת תוכן לטעמי (כפי שתאר אוהד את דיאנה קרל).

ההליך של גלוי מוסיקה חדשה נעשה בימנו קל ונוח עקב שרותי הסטרימינג ואכן אין סיבה להתמקד באיכות הטכנית בלבד, "הכל כשר", אבל לדעתי אם הכמויות האינסופיות כמעט של מוסיקה חדשה שאנו מגלים,שמוסקאלית היא מצויינת וערבה לאוזנינו, בשמיעה השניה והשלישית, אני לפחות הייתי מתמקד במוסיקה שגם מוקלטת היטב ועושה לי כיף כחובב סאונד.

....וכמובן כמו בכל דבר בחיים יש את היוצא מן הכלל ששם המוסיקה כל כך טובה שאפילו אם היא מוקלטת זוועה, במערה עם טייפ קסטות סיני עלום שם ובמונו ,היא עדיין מרגשת ושווה האזנה חוזרת.

רונן, לגבי שנמוך המערכת כדי להתרכז "בתוכן ולא בצורה" - ממש מבין אותך וההאזנה ברכב היא הדוגמא שלי לדבריך.

כמה שאלות (לא ציני...אולי קצת):

האם שמעת את הרמקולים בלייב?
מה ההגדרה שלך למקור - לאולפן?האם היית באולפן בזמן ההקלטה?
ההגדרה שלך למקור היא איך כלי מסויים נשמע?
האם בהקלטה של אורגן שמנגן פסנתר אתה שומע את החוסר נאמנות?

מינוחים אודיופילים כמו צבע, נאמנות למקור וכ' הם מונחים שיווקים ופחות
מציאותיים.
כמובן שגם אני שואף לשמוע חצוצרה חיה ככל שניתן,או כינור שחותך את החדר כאילו היה שם.
זה ווירטואליות של המערכת ולא נאמנות לכלום.
מי אמר שזה נאמן למקור?
כפי שכתבתי בדיון אחר,
אין לנו אפשרות באמת לבחון דברים כאלה במינוחים --> לא מציאותי.
כשאתה יודע מה אתה אוהב -
החוויה הכוללת בהאזנה היא החשובה ואף המחמירה ביותר בכל סשיין האזנה.

אהלן אוהד .
לצד אינסוף איזוכרים למוסיקה מעליות מפונפנת (בחילה) כדוגמאת דיאנה קרול שציינת.
כיף לדעת שיש אנשים בפורום שמכירים חומר של פרושיאנטה ,
בטח את האלבום הראשון והדי "ניסיוני".
שלדעתי To Record Only Water for Ten Days
הוא דוגמא עדיפה ויותר משקפת את רוח הדברים שכתבת - פה מדובר ביצירת מופת אמיתית וכנה שהוקלטה עם חותמת סאונד מאוד מחוספס שהפוך מכל הדיסקים האודיופילים המפונפנים מעצימה את התוכן ולא ההיפך.
אני משער שיותר אנשים יסכימו על כך מאשר Niandra Lades שהוא די אקספרמנטי ולא "לעיס"
אם כי הוא אלבום חשוב מאוד בתחילת דרכו כאמן בפני עצמו.
התקליט היחידי שפרושיאנטה באמת השקיע בסאונד היה ב Shadows Collide with People.
כמובן כמעט בכל ההקלטות בRED HOT במיוחד קליפורניה קיישן שתפקידו בהקלטות היה מכריע.

עשית לי חשק לפרושיאנטה היום,
קבל שיר שגם נשמע פגז (על המערכת הנכונה):


מת על הסאונד של הגיטרה שלו ומעדיף את צורת הנגינה שלו על כל נגן גאז' באשר הוא.

בעניין דיאנה קראל וים של מוזיקה עכשווית בואו נקרא לילד בשמו: תוכנות שיפור ותיקון הקלטה. לאנשים ששמעו מוזיקה לפני העידן הזה זה כמו לשים אספרטיים בתה במקום סוכר ו\או לעשות סקס עם אנדרואיד, בשלושת המקרים זה לא אנושי.