הנושא מכוון בעיקר לאלו החיים עם בנות זוג (או בני זוג..?) וצאצאים בקיצור בעלי משפחה..שיש להם את האפשרות להתארגן על חדר האזנה ייעודי המוקדש כולו למערכת ולמוזיקה.

אני לא מגלה עובדות או תגליות חדשות...כידוע הרוב המוחלט הם אודיופילים ולא אודיופיליות..

במקרה הטוב ההנהלה (יען הזוגה) מקבלת בהבנה את השיגעון שלנו (שלי..) או במילים אחרות הן סובלות בשקט..

יש אפילו מינוחים אודיופילים שנוצרו בעקבות הקונפליקט הזה כמו WAF ...

לכאורה, הפיתרון הפשוט (למי שיכול) שרק יתרונות בצידו..חדר האזנה ייעודי...האומנם ??

יתרונות חדר האזנה ייעודי ברורים ומובנים מאליהם ובכל זאת אמנה אותם מנקודת מבטי:

חדר האזנה, ניתן לתכנן אותו מראש לתפקידו, הן מבחינה עיצובית, הן מבחינה אקוסטית, הן מבחינת מיקום המערכת ולהשיג תוצאה טונאלית אפטימלית ללא אילוצי הנהלה וללא משפטים שמוטחים בפנייך כמו "מה זה הספוגים האלו על הקיר ? ".. "למה הקופסאות האלו צריכות לעמוד באמצע הסלון..תזיז אותן לפינות"......"מה זה הדבר המכוער הזה..הוא לא מתאים לוילונות..זה לא נכנס לסלון שלנו.." "מה פתאום אתה מזיז את הספה לאמצע.."

בחדר האזנה (בהנחה שבמסגרת הטיפול האקוסטי הוא גם מבודד אקוסטית משאר הבית) ניתן להאזין באיזו עוצמה שרוצים ולאיזה סוג מוזיקה שרוצים מבלי להפריע למשפחה שכנים ולחתול המשפחתי..

בחדר האזנה ניתן להיסחף ולפצוח ב "אייר גיטר" מטורף בליווי תנועות ראש סטייל עולמו שלויין מבלי להתקל במבטי תימהון מהולים ברחמים מצד הזוגה..או שניתן לעמוד ולנצח בטירוף על הסימפונית המבצעת את היצירה האהובה עליכם..אפילו אפשר שומו שמיים להפליץ בנחת בקצב של כה אמר זרטוסטרא..(במחשבה שנייה ביצירה הזו אפשר להפליץ גם לא בחדר האזנה כי ממילא לא ישמעו..)

בחדר האזנה הציוד היקר והמדיה האהובה שמורים הרחק מהמזיקים המשפחתיים..שם לא יחליט הצאצא לבדוק את עמידותו של הדום טוויטר ללחיצות הבוהן (דום טוויטר מעוך..אאוץ')...שם לא יהיה הסיכון שהצאצא יבדוק במו ידיו עד כמה חמות באמת המנורות היפות והזוהרות בכתום האלו...שם הצאצא לא יחליט שבא לו לשמוע את הדיסק של יובל המבולבל ויחפש אותו בסיפריית הדיסקים עם הידיים שאכלו לפני שנייה סנדוויץ' עמוס בממרח שוקולד..שם לא יחליט החתול המשפחתי לחדד את ציפורניו על הגריל של הרמקולים..... שם הכלב לא יחליט שהרמקול מזכיר לו את העץ השכונתי ולא ירים עליו רגל כדי לסמן בעלות עליו..

לאור היתרונות חדר האזנה ייעודי = גן עדן אודיופילי

דווקא חלק גדול מהיתרונות של חדר האזנה ייעודי, בעיני כבעל משפחה הם גם החסרונות..

אם יש סיכוי לסחוף את המשפחה אל התחביב חדר האזנה קובר אותו סופית..הניתוק והבידוד שבחדר האזנה הוא גם ניתוק ובידוד מהמשפחה.

במקרה הפרטי שלי אשתי אומנם לא אודיופילית אבל היא בהחלט נהנית מאד מהתחביב שלי ושמיעת מוזיקה באיכות צליל טובה. הטעם של אשתי שונה בחלקו משלי והיא נהנית בעיקר ממוסיקה קלאסית עם דגש על מוסיקה קלאסית ווקאלית היא גם לא תתישב לה בנחת רק כדי להאזין למוזיקה אלא תאזין תוך כדי ביצוע אלף דברים אחרים.

אנחנו גם שומעים (לא מאזינים במיוחד) ביחד את המוזיקה שאהובה על שנינו ג'אז מלודי ווקאלי תוך כדי שיגרת חיי המשפחה וכו'

אפילו אני מוצא את עצמי נהנה מאיכות הצליל של שידורי הטלויזיה הנשמעים דרך המערכת בעת שאני ואשתי צופים יחדיו בסרטים, הופעות וכו'..

לכן, גם אם מבחינת מקום אני יכול להתארגן על חדר האזנה ייעודי אין לי כוונה להגיע לגן העדן האודיופילי הזה כדי בכל זאת לערב כמה שיותר את שאר המשפחה בתחביב..

<הודעה כפולה>

שלויימה
ציינת שני מצבים אופטימלים , אחד הוא האפשרות לחדר שמיעה פרטי והשני הוא משפחה אודיופילית
כמובן שאין צורך להסביר את היתרון בחדר שמוקצה רק לשמיעה או לחילופין רק לראיית סרט , כל זאת בתנאי שאכן קיימת האפשרות להקים כזה חדר בבית בלי להוציא את כל השדים ממחבואם , המצב השני שבו המשפחה (או לכל הפחות האישה) הינם אודיופילים גם הוא מצב אידיאלי מאחר ואתם יכולים להנדס את כל הבית כרצונכם שיתאים לשמיעה אופטימלית.
היתרון הגדול של חדר שמיעה ללא משפחה עם אותו תחביב הוא שאפשר לבנות את החדר ב-100% לטעמך לעומת האפשרות שבה יש עוד כמה דיעות של אודיופילים מהמשפחה שבה לכל אחד טעם שונה ומוסיקה שונה ולכן עלול להוביל לפשרות.

אז זהו שאשתי לא אודיופילית פר סה..

היא בהחלט אוהבת מוזיקה והיא בהחלט נהנית כשהיא שומעת את המוזיקה באופן איכותי...אבל כמו שכתבתי, לא תתפוס אותה מתיישבת בנחת עם רגליים למעלה, עוצמת עיניים ומאזינה למוזיקה...אלא תוך כדי האזנה היא תשקה את הגינה, תסדר את הדיש, תתכנן את התקציב המשפחתי, תעזור בשיעורי הבית לתאומות ותתן אוכל לחתולות...הכל ביחד...!!!

זה היתרון העצום של המין הנשי עלינו הגברים המוגבלים..הן יכולות לעשות כמה וכמה דברים בו זמנית ואילו אנחנו בקושי יכולים להרים כוס בירה ולדבר בו זמנית..

מה פתאום להרים בירה ולדבר ? זה חילול הקודש , בשתיית בירה צריך להשקיע את כל תשומת הלב (במיוחד עם זה גינס).

הלוואי ...
פעם כשאני אהיה עשיר ויפה והמון בלונדיניות מסביב ... אז אעשה לי חדר האזנה איכותי.

BULLSHIT.
המדד הנכון הוא כמה דברים אפשר לעשות היטב בו זמנית . לעשות כמו שצריך.
כאן כבר הקלישאה מאבדת גובה, אבל בוא לא נרחיב

..... וחזרה לנושא...
אני מצאתי שהתבודדות בחדר נפרד, עם כל הצעצועיאדה שלי,
גורעת מהזמן שיש לי להקדיש לבילוי עם המשפחה. ובמיוחד עם הזוגה.
אין יותר מדי אפשרות לתמרון פה, זה המצב.
האידיאל שגורס שכל המשפחה תהנה מאותם חומרים,
כלומר סרטים ומוסיקה, וכך תהנה מאותו חדר מיוחד הוא
ברב המכריע של המקרים פנטזייה. זה לא קורה.

על כן דרוש אידיאל חדש, ונדמה לי שמצאתיו: מאחר ובתוך
עמי חי אנוכי, יוצא לי לחזות מדי פעם בנשים אשר
הייתי מעדיף לשבת בצינוק מאשר לחיות עימן,
ובילדים אשר דומני כי כל תכליתם היא להדגים לבריות עד כמה
עמוק הוא כישלונו של ההורה, או עד כמה עכורה בריכת הגנים ממנה
התהוו.
אזיי נוצרת לפתע תועלת רבה בחדר נפרד. ולכן האידיאל המעודכן הוא,
שבמקרים בהם הגורל היכה את האודיופיל ללא רחם,
רצוי ואף חיוני לבריאות הנפש ליצור מקלט מן המשפחה.
ואז אין כמו חדר נפרד לתחביב!

1. אני חי שנים רבות עם בת זוג [ נשואים ]
2. החלטנו לא להביא צאצאים לעולם
3. השאר זה כמו שאתה בן 16, רק עם שתי משכורות ובלי אף אחד על הראש
4. כל האמור לעיל בכפוף למציאת בת זוג כמו שלי [ יכולה לשבת להאזין ואם לא אז עוסקת בענייניה, מחשב וכו' ( + לא מדליקה את האור כשהיא עוברת בסלון, או מתריעה אם כן )]

אתה לא יודע מה אתה מפסיד .
לילות ללא שינה , הקאות, פליטות ,חירבונים, השתנות , כל הזמן לשמוע אבא אמא אבא אמא אבא אמא אבא אמא אבא אמא ....... .וזה רק ממך ומזוגתך .

דרוש הסבר לגבי האור בסלון.

בברכה.