יפה, תודה.

כאודיופיל "רומנטי" משהו אני חייב לציין שיותר מפתה/נעים לי לחשוב שאת הרמקולים יצר איזה גאון תמהוני במרתף חשוך ושלבנות אותם לוקח 5 שנים של ציפויי לכה ולא מתמטיקאי,תוכנת מחשב ומכונת CNC, אבל הי! הכל מתגמד מול הסאונד בסופו של דבר.

כמי ששמע את הרפרנס (ולמעשה גם את הקיפוד) רק בתערוכה מעניין אותי מה הם עושים בחדר מגורים/האזנה יותר סטנדרטי. נראה שגם בכתבה מדובר בחדר מיוחד.
והאמת, אם הם הצליחו לרגש מישהו עם הקרלים יש להם סיכוי טוב להיות משהו מיוחד (טוב, אני קצת עוקץ פה בצורה לא כל כך הוגנת, אף פעם לא שמעתי Krell אצלי בבית, פשוט בכל ההדגמות ששמעתי את הציוד בתערוכות ממש התאכזבתי).

תמיד זה מוסיף כבוד !

שמישהו ירמוז לו שהגריל מתכת הזה זוועתי.
אני אדבר איתו מחר.

בסכום הזה אני לוקח גראנד אוטופיה בלי להתבלבל.....

מהתשובה שלך אני מניח שלא שמעת לא את האוטופיה ולא את הענת.

לדעתי הפוך,
רמקול זה פיזיקה ומתמטיקה, אין שם שום דבר שצריך ליצר לפי טעם ולכן הכיוון שלו לטעמי נכון.

יניב ה רעיון שהציג אלון הוא לפי אסכולה "רומנטית"
זאת אומרת שנחמד יותר לאודיופיל מהאסכולה הזו (נקרא לזה ככה) לדעת שאת הרמקול עשו מ"אהבה" (זה לא מבטל את YG כמובן) במרתף חשוך לכמה שנים של ניסוי ותהייה .

מול ביצוע ותכנון "קר" ממוחשב ומהונדס עד הפרט האחרון .

אפשר להקביל את זה למנת אוכל - יש מנה שנעשתה עם המון לב , מוצרים שגידלו בגינה אחורית של המסעדה ,
עם בשר מהחווה השכנה יין שהתיישן 12 שנה וכו וכו מול מנה מהזרם המולקולרי שחושבה על הדף.

שתיהן יכולות להיות טעימות מאד אבל אני מעדיף את המנה הראשונה גם כן .
למרות שהאחרונה נחשבת נובל קווזין אמיתית ואולי "תנצוץ" הרבה יותר בין אנשי תחום הגסטרונומיה .

ההקבלה כמובן לא מושלמת אבל זה הבהיר את הרעיון הכללי לדעתי .

נ.ב - לא יצא לי לשמוע YG בכלל , זה מסקרן אותי מאד !!

ההנחה שלך רק חצי נכונה,
את האוטופיה שמעתי אצל היבואן (חבר שלי עובד שם).

גם אני..
אתה חושב שנקבל הנחה קבוצתית