הינה לינק לאוסף תמונות מתערוכות אודיו ביפן.

כמובן שכמעט הכל על טהרת השפופרות, שנאים, רמקולים נצילים ועוד.
http://www12.ocn.ne.jp/~orchid/AudioAth ... tml#200905

היום בבוקר דנתי על כך עם חבר יקר, מדוע התחום הזה של שפופרות ובעיקר SET עם רמקולים נצילים נשאר שם
ברמה מאד חזקה ואילו במערב התחום שלנו הלך ברובו לכיוונים אחרים.
רמקולים קשים להנעה (בגדול), מגברי עתירי זרם וכו.. (?)

אגיד לכם מה הכי אהבתי בלינק הזה (חוץ מהמבחר היפה של ווינטאג' שם): בעמוד שנקרא "טוקיו 2009", הם השתמשו לדמו בנגן DVD פשוט של פיוניר מהסדרה הכסופה שהפסיקו לייצר בשנה שעברה ובמקומה הביאו איזו סדרה שחורה מעאפנה. אני משתמש בנגן כזה בחדר העבודה בתור נגן CD (בלי בושה) וכבר הרבה זמן טוען שהנגן הזה נותן תמורה מטורפת למחיר המגוכח שלו.

הי חומוס נחמד..
האמתי שאפשר לדלות הרבה אנקדוטות כאלו מהתערוכות במזרח, אך מה שבאמת התכוונתי להגיד ש
מבדיקה של חבר שאני מעריך מאד את אוזניו בנושא הסוני, הוא השווה DVD של פיונייר חדש מהדגמים הגבוהים קצת יותר 610?
שכוללים SACD וכו, לאיזה מכשיר CDP עתיר שבחים ויקר מאד והמסקנה היא שלא בטוח שהמכשיר היקר ניצח בנוק אווט אם אתה מבין למה אני מכוון.

בסופו של יום אפשר להניח מזה לא מעט.. לכאן ולכאן..

זה שאצלי זה ה 610 האמור. עלה בערך כמו ארוחה טובה. יש לו כניסת USB. הוא דקיק ובקושי תופס מקום. אני מתאר לעצמי שה DAC שלו פשוט שבפשוטים...ומה אומר ומה אגיד - עושה את העבודה טפו טפו טפו. מעניין מה תהיה התוצאה אם אחבר אותו ל DAC נורמאלי וטוב.

אני בכלל לא בטוח שהבעיה שם היא ה DAC.. נהפוכו!

היה לי בזמנו DVD מאוד יקר של פיוניר. DV-737 למי שמכיר, שעלה לי בזמנו 5,500 ש"ח. תסכימו איתי שזה לא מעט ל-DVD.
השתמשתי ב-DVD הזה תקופה ארוכה כנגן דיסקים, וגם כשבניתי את הסט-אפ הנוכחי שלי התחלתי קודם כל ברמקולים והגברה ורק בסוף החלפתי מקור.

מכל ה-CDP שבחנתי בזמנו, כולם ראש בראש מול הפיוניר, רובם נשמעו יותר טוב ממנו, והיו כאלו שבאמת השאירו לו עשן.
אחרת באמת הייתי שמח להישאר איתו. הוא שוקל כמה קילו טובים ונראה מצוין.

מצחיק שמכל ה טוב שם בתערוכה "נתקענו" דווקא על ה DVD המאפן שרואים שם בצד

אביעד,

היפנים מרוויחים פי 5 עד פי 10 מכל מקום אחר, וכל דבר בחנות גם עולה שם פי 5 או פי 10.
חברה שלנו שעבדה שם לא מעט סיפרה לי שנכנסה פעם לחנות (בוטיק) פירות וירקות וראתה שם מלון במחיר שמקביל ל-150 ש"ח ליחידה.

מזה נגזרים שלושה דברים:
1. התיירים היפנים קונים בלי סוף בחו"ל, מכיוון שכל דבר, אפילו בהונג קונג, עולה להם חמישית ממה שזה עולה להם בטוקיו.
2. לכן יש להם מספיק כסף לעשות חדרי אודיו ייעודיים עם רמת ציוד מטורפת. תחשוב שהיית משקיע פי 5 יותר ממה שהשקעת על המערכת ואיזה סט היית יכול לקנות בזה.
3. המחירים המטורפים של הציוד אודיו שלהם מתוצרת יפן עצמה הם יחסית סבירים עבורם, למרות שברור שעדיף להם מבחינת VFM לקנות משהו שלא מתוצרת יפן.

הסיבה האמיתית לדבר היא ש-99% מהיפנים נולדים עם אוזניים ערלות

חבר'ה - בשביל להבין את היפנים צריך כנראה להיוולד יפני ....
אני בצעירותי חייתי שם שנתיים, דיברתי יפנית כמעט שוטפת, למדתי אומנויות יפניות - ועדיין לא יכול לומר שמבין אותם עד הסוף.
יש להם שילוב של פראות ועדינות, מעשיות וליריות, וולגריות כמעט בהמית ואצילות סמוראית אמיתית.
היפנים הם קצת כמו מתבגרים במערב - מצד אחד רוצים להיות בדיוק כמו כולם ומצד שני חשוב להם מאד להדגיש את האינדיבידואליות שלהם ולהרגיש מיוחדים ושונים.
הפנייה למוצרים אזוטריים, וינטאג', ייצור של מוצרים בסדרות קטנות שמזכירים מוצרי וינטאג' מהמערב וכדומה - הוא משהו שמאד טבוע באופי שלהם. לא רק באודיו - בכל תחום.
היה לי חבר יפני שראה את הסרט בלייד ראנר, התאהב, וקנה מערכת שלמה עם לייזר דיסק (שיא הטכנולוגיה של אמצע שנות השמונים), טלוויזיה ענקית (במושגים של אז) ומערכת קול - רק בשביל לצפות בסרט האחד הזה. יש להם DEDICATION שקשה לתפוס במערב.