זה בסדר פיטר, קונים את אנגליה בחזרה.

גל קריסות הבנקים ובתי ההשקעות, וההלאמות הגורפות שהממשלות מבצעות כדי
לחלץ את השווקים ממיתון משתק עוד יותר, הזכיר לי את האלבום של Genesis מ 1973
"Selling england by the pound”.
זה אלבום האולפן החמישי של הלהקה ואחד הטובים שבהם.




בתקופה שבה האלבום נכתב, אנגליה עברה מהפך חברתי כלכלי מטלטל:
באופן מסורתי החברה האנגלית הייתה חברה סוציאליסטית ריכוזית,
משהו כמו ישראל של עד שנות ה80 { למי שזוכר }.
מתחילת שנות ה 70, בעקבות משבר כלכלי עמוק, החל תהליך אימוץ הקאפיטליזם בבריטניה.
הכלכלה הפכה ליותר כלכלת שוק בסגנון אמריקני, ופחות לכלכלה עם דגש על רווחה
{ בשנות ה 80, העניין הגיע לשיא בעידן הת'אצריזם }.
אחד הדברים שאפיינו את התקופה היה גל הפרטות של חברות ושירותים ציבוריים.
אם זה טוב או לא טוב לכלכלה זה פחות רלוונטי כיוון שזה פורום מוזיקה ולא פורום
כלכלי פוליטי.
מה שכן רלוונטי זה שפיטר גבריאל לא אהב את זה, מאוד לא. ופיטר גם בחור
שמאוד אוהב לקטר על מה שלא מוצא חן בעיניו. והוא קיטר, אבל בדרך שלו.
בדרך של טקסט אירוני, עוקצני, שמצריך קצת פענוח לפני ההפנמה.

הטקסטים של גבריאל בתקופה הזאת, עולם הדימויים שלו, לקוח ממיתוסים אנגליים,
והיסטוריה של ימי הביניים, אבל למעשה הם משמשים כמעטפת לשטיחת משנתו
ההומורוסטית\סארקסטית של הקוקו { צפו בוידאו } על המציאות של בריטניה המודרנית.


שם האלבום "Selling england by the pound”, נתרגם את זה
ל "מוכרים את אנגליה על משקל "?
הוא שורה מתוך השיר הפותח Dancing with the moonlit knight.
בשיר פיטר מותח ביקורת על המהפך שעוברת מולדתו, ועושה זאת בחן רב.

החדשות מהשבועות האחרונים, ובמיוחד קריסתו והלאמתו של ענק המשכנתאות
הבריטי Northen Rock, גרמו לי להיזכר בשיר ובאלבום.
מתגנבת לליבי התחושה שפיטר מספר לכל מי שמוכן להקשיב, כמה שכולם היו צריכים להקשיב לו....


לדעתי האלבום בכללותו מעולה. הלחנים המורכבים של טוני בנקס, אמנם מורכבים , אך
רק במידה המשרתת את הטקסטים הציניים ,המתוחכמים ורבי המשמעויות של גבריאל.
אבל אם בכל זאת לבחור את המצטיינים אז..
Dancing with the moonit knight הוא שיר הפתיחה,
שאודותיו כתבתי, בו שומעים, בין היתר, כמה שסטיב האקט הוא גיטריסט מיוחד.

firth of fifth , הוא שיר שבנוי במתכון פרוג קלאסי , עם נגינת פסנתר יפיפיה במיוחד של מייק ראת'רפורד.

the battle of epping forest , הזוי, תיאתרלי מאוד, אפילו יחסית לגבריאל , ושרוט להפליא.

וכמובן the cinema show, שהוא לדעתי אחד השירים הכי טובים
בכל הסצנה של הפרוג רוק לדורותיה.
השירה של פיטר גבריאל מעולם לא נשמעה טוב יותר, באף שיר ובאף אלבום.

למגוייסים חדשים לטירוף של ג'נסיס, מומלצים גם שני קודמיו Foxtrot
ו nursery crime המרהיב, והאלבום הבלתי אפשרי והאחרון של גבריאל
עם ג'נסיס The lamb lies down on broadway

אכטונג! פיל קולינס עם שיער.

היה שווה להתאמץ עם הפלאש.

נהנתי מאוד לקרוא

דג -כה לחי

כמוך,גם אני ram_bra מיפו , אוהב מאוד (בעיקר בחורף )את האלבומים הראשונם של genesis
(אגב אני שמרן ממך - את The lamb lies down on broadway אני כבר פחות אוהב ,ואת ג'נסיס המאוחרת אני מתעב)

בנוסף לאלבומים המצויינים שהזכיר דג -כדאי אולי לציין מספר אלבומים נוספים :
Trick of the Tail
Trespass
Wind & Wuthering
From Genesis to Revelation-הראשון שלהם למיטב זכרוני, הרבה פחות יומרני , מורכב משירים קצרים אבל מניח יסודות למה שיבשיל באלבומים הבאים (אני מאוד מחבב אף את האלבום הזה)


אחד ההרכבים היחידים שאפשר לשמוע גם היום מבלי לחוש מבוכה על העדפותיך המוסיקליות כ-Teenager
(להבדיל , נאמר , מ-emerson lake&palmer)

דג-אני שוב מחבב אותך

רם, יפו

אחחח... איזו יופי של נוסטלגיה ...

פוסט נהדר ... ג'נסיס (טרום קולינס כמובן ...) ... גבריאל ...

חסר רק שירשור על קינג קרימזון (מי מרים את הכפפה?) ואני חזרתי לגמרי לימי הבגרות ...

נהדר, תודג, בוקר טוב.




מילים כדורבנים.

אכן, אלבום ענק. אם נסחפים לדירוגים הייתי אומר ש-selling england, in the court
ו- atom heart mother הנם המייצגים המפוארים ביותר של הפרוג.
בכל אופן, לכל הנהנים כאן- עוד שבועיים עומדת לצאת הקופסא האולטימטיבית של ג'נסיס, הכוללת את חמשת הדיסקים ההכרחיים כולל dvd וכן אפשרות לשמיעה בפורמט sacd .

להנאתכם-

http://www.amazon.com/Genesis-1970-1975 ... 256&sr=8-1

(מילות כדורבנים)

ooops

ס.- סלח לי
(שהרי בתחילה כתבתי "הלהקות היחידות" ואז שיניתי להרכבים)
אני מייד מתקן

שוב תודה

רם, יפו

@רם
את ELP אני שומע גם היום ללא חת. הם בעיני לא ג'זניקים, רוקרים, קלאסיקאים או שילוב
של הכל כלומר פרוגרים.
הם ELP. וכ ELP הם ה ELP הכי טובים ששמעתי. גם היחידים.
ואגב, גם אני מאוד אוהב את a trick of the tail.

@אפי
אני מת על קרימזון, וגם אליהם נגיע, אם כי אני אוהב את RED
יותר מ in the court..
אבל האחים שולמן יגיעו קודם
{ כפוף למוזה ו... זמן }

@extrabeat
דירוגים זה תמיד בעיה. בעיקר כי לא תמיד מסכימים איתי
כמובן שמקומם של פינק פלויד מובטח בגן העדן, אבל אם מונים את המייצגים
המפוארים של הפרוג, עוד לפני פינק מותר להזכיר את קאמל, ג'נטל גיאנט,
יס, ואן דר גראף, ג'טרו טול ועוד רבים ..

בנוגע לקופסא.. היא תגיע גם תגיע. השאלה היא מתי יגיע דיסק ההופעה הכפול
המסכם את סיבוב האיחוד. עם גבריאל והאקט. הם כולם בחיים. למה מחכים . ראבאק!

@ריכטר
אצלי דורבן זה רק בובליל.

אהה .... ותודה לכולם

אתה מתכוון מי יחבר Epitaph

דג ידידי

מה אתה אומר?-אתה מניח elp על המקול או על נגן התקליטור (חרוז !-אם כי מגושם מעט).
בכל מקרה הלהקה הדינוזאורית והיומרנית הזו (אותה יש להודות חיבבתי פעם) נראית לי מיותרת ומעלה לי דימוי של נטילה מוגזמת (over dose) של הליום (כלומר מנופחת)
דווקא , אם אין ברירה- יש לי חיבה להרכב הקודם שלהם ה-nice שם ,נדמה כאילו כמויות ההליום שנגמעו היו צנועות וסבירות .

הו הו הו - king crinson (המוקדמת כמובן , נאמר 5-6 אלבומים ראשונים וגם discipline המעניין והשונה)-התרגשות נעורים אינסופית , והמחשבה הנלווית שגילית את סוד הקיום .
ואחר כך ההרכבים הנגזרים ממנה (שחלקם בלתי שמיע ומיותר וחלקם , נגיד- evening star של fpipp ו-eno אפשרי מטעמים נוסטלגיים)

דג - על אף ה-ELP, אני מחבב אותך

רם, יפו