כי הוא גם אוהב את זה!
זאת כל הפואנטה...

אתמול שמעתי את זה, לראשונה, והיה פאן. למרות שלא תהיה עוד פעם יזומה, זה נחשב?

לא
פעם אחת לניסיון ואף פעם יזומה לא נחשב לדעתי.
בעצם אולי חלקית.

מסתדרים איכשהו. החיים שלי אפילו יותר קצרים משלך כרגע (היה לי פור) ואם אני יכול למצוא זמן לסבול עם המפיל, אני יכול למצוא שעה פה ושם גם לדומרנוס.

נראה לי כולם צודקים. כלומר גם אביעד צודק.
אם אוהבים משהו, וחוזרים אליו, כנראה שיש שם גם משהו להתגאות בו. גם הקליפ של הגב' שאלוני הביא- תכלס שיר פופ טוב. אי אפשר להתווכח עם זה. ויש בו גם ריף גיטרה סבבה.
נראה לי יותר מתאימה ההגדרה של משהו כמו מישהו שמצהיר על עצמו שאוכל בריא, אבל "בהיחבא" הוא גומר שקית אפרופו שוקולד.
או מי שסולד מזבל טלוויזיוני, אבל פתאום רואים שהוא די בעניינים באח הגדול.
וכו'..
כלומר- לאהוב גם טראש. או קיטש. או נמיכות טלוויזיונית. אבל שיש להם גם איכות מסוימת.

אני אוהב "שירי ארץ ישראל" נניח להקת פיקוד מרכז עם דורית ראובני סולנית, שירים כמו מסביב למדורה וכאילה, או שוקי ודורית "גן נעול". לא יודע למה מכונים "שירי ארץ ישראל", יש שם המון אומנות לדעתי.

אבל מה שמפדח אותי זה שחושב שאילו השירים הכי יפים שיש

אפילו אוהב את משה דץ ב"אנשי הגשם"

נכון, אבל זה לא בגלל שיש שני צדדים למטבע, יותר בגלל שדיברנו על דברים מקבילים לא ממש חופפים.

זה שאני נהנה מהאלבום הזה זאת עובדה.
זה שאני מרגיש פדיחה שאני אוהב אותו, בגלל שאני חושב שהוא מכוון לילדות בנות 14, זה לא ממש בשליטתי (לפחות בסקופ של השיחות פה )

אבל בלי קשר לזה, אין לי שום כוונה להפסיק לשמוע אותו. ההיפך, זה גרם לי לרכוש עוד אלבומי ילדות לראות אם אמצא עוד משהו כזה (בינתיים לא).
והפדיחה הזאת שלי עם עצמי לא כזאת קריטית, בכל זאת פתחתי על זה שירשור באתר של חובבי מוזיקה שכל העולם יראה.

זה בסדר, אתה לא טועה.


גם אני

*
*
*
************* ע - נ - ק- י- -ת **************