למי שעקב אחרי, ז"א לא הרבה מכם
, יודע שאני בערך 8 שנים שומע עם קדם פסיבי כזה או אחר. אף פעם לא היה לי קדם אקטיבי.ניסיתי כל מיני מוצרים, די נחשבים רוצה לומר, אבל לא היה אף אחד שבאמת תפס אותי או שגרם לי לרצות להחליף את הפסיבי. התנדנדתי בין קדם פסיבי או חיבור ישיר לדאק דרך מנחתים. שני הקונסטלציות נשמעו לי מאוד דומה, עם שקיפות ללא תחרות ביחס לקדמים אקטיבים שניסיתי.
אבל משהו בכל זאת הרגיש לי חסר קצת. במשפט אחד "אימפקט של כלים" או הדינמיות שלהם. לא מדבר על דינמיות דווקא בווליום גבוה, אלה הרגשת משקל התוף/בס/פסנתר בבטן אפילו בעוצמות נמוכות.
הגעתי איכשהו לוואק רנסנס 3 שעופר פירסם. בדקתי ולא הצלחתי להחזיר לו אותו. הקדם המנורתי הגאורגי הזה, דוחף את הפוארים כאילו אין מחר. אין לו "סאונד מנורתי" בכלל, הוא אפילו אנליטי. אמנם קצת פחות שקוף מהפסיבי, עם דגש על "ממש קצת", אבל המעצבן הזה תפר לי את כל המערכת. יש עומק, משקל, ורזולוציה מדהימה, גבוהים, נמוכים, הכל.
מבחינתי הערך הכי חשוב שקיבלתי הוא שהפסקתי "להטיל ספק" במערכת. אם אלבום נשמע בינוני, זה בגלל איכות ההקלטה/מסטרינג ולא קשור למערכת. בקיצור, מצאתי קדם מנורתי שעשה לי את זה.
החיסרון היחיד שמצאתי הוא עיצוב בנוסח שיני זהב.
-תודה לאלדר ששלח אותי לרוץ לבדוק.
-תודה לי שהתעשתתי ולא מכרתי את המונובלוקים הפשוטים שלי.
בכלל, בשנתיים האחרונות הכל יציב בגזרה. מרגיש כי מוצר שאני רוכש לא יוחלף ב 10 שנים הבאות, אין כרגע שום רכיב שאני רוצה להחליף!
כיף.
