בבחירת ציוד או בניית המערכת, הבחירות שלנו מבוססות על גישה שכלתנית (טכנית) או רגשית (תגובה לצליל או למראה או שניהם). לאותו חלק מאיתנו שלא מבין בחלק הטכני, נותרת בעיקר הבחירה הרגשית, אלה אם היא מבוססת על המלצה או עזרה מאדם טכני.

בחלק הרגשי, זו בעיקר התרשמות מהדגמה. בחלק מאותן הדגמות יש מידה מסויימת של הטעיה.
גם במישור הטכני לא חסרות הטעיות, שבסופו של יום מסתברות כלא נכונות (למשל ה-BI WIRE לרמקולים).

השאלה היא מה עומד מאחורי הבחירות שלכם, ולמה?

עבורי: הבחירה היא שכלתנית, ומבוססת בעיקר על הצד הטכני. אני נוטה לערב חלק רגשי למראה. מבחן התוצאה כמובן חשוב, אבל מאותם מקרים שבהם הלכתי אחרי הרגשי בלבד – נכוותי.

כלומר התוצאה הסופית של איך זה נשמע באה כשיקול משני למפרט הטכני?

ד"א, אני מאילו שאין להם הבנה טכנית נרחבת, אבל אצלי במערכת BI WIRE עושה הבדל (אין לי מושג מדוע היצרן מלכתחילה ייצר את הרמקול ככה).

רגש זה כנראה חלק בלתי נפרד מכל דבר שאנחנו עושים. כנראה שגם צורת בחירתך (מה שכינית שכלתנית או טכנית) מושפעת במידה זו או אחרת ממניעים רגשיים (הכווייה, השפעה סביבתית וכו').

יש משהו מגמתי בלכנות בחירה על פי נתונים "שכלתנית" ובחירה על פי צליל "רגשית". שתיהן רגשיות ושתיהן יכולות להיות שכלתניות. לכן אני מעדיף את הכינויים "בחירה טכנית" ו"בחירה על סמך האזנה".

אני משתמש בשניה.
אני לא מאמין שיש כאן דרך נכונה או לא נכונה. יש דרך שמתאימה לאדם שעומד בפני ההחלטה.

כמה מהבעיות שיש מבחינתי בשתי השיטות:
על סמך האזנה:
- יותר קשה להיות אובייקטיבי
- זה מאוד לא פשוט להסיק על פי האזנה קצרה איך זה לחיות עם הציוד לאורך זמן

על סמך נתונים טכניים:
- הרבה פעמים מסתמכים על נתונים טכניים לא נכונים
- לא כל ניואנס סוני הוא מדיד או לפחות ידוע כיצד למדוד אותו
- בסופו של דבר אתה מעוניין להאזין למוזיקה, קצת בעייתי מבחינתי להסתמך על כל דבר אחר בהחלטה כזו

כמה מהיתרונות:
על סמך האזנה:
- צורת ההחלטה דומה יותר לצורת השימוש בפועל
- לא תלויה בגורם חיצוני (נתוני יצרן לדוגמה יכולים להיות כוזבים או שנמדדו בצורה שונה שלא מאפשרת השוואה או החלטה ראויה)

על סמך נתונים טכניים:
- אובייקטיביות
- יכולת לסנן מועמדים לא מתאימים בלי הרבה טירחה


אני סבור שגם מי שבוחר בגישה הטכנית, כדאי לו לשלב את השיטה השניה איפשהו במהלך שרשרת ההחלטה.

אם בא לך לספר על "הכוויה" אשמח לשמוע ולהחכים.

הסבר
חיבור רמקול ב-BI WIRE משתווה לחיבור הרמקול בזוג בודד, בעל שטח חתך (לא עובי!) כפול.
בסימולציה (תוכנה) של 2 המקרים, אפילו היה יתרון קל לחוט בודד בשטח חתך כפול, מאש בזוג חוטים.

מבחינה טכנית (אני מכיר את החוויה משידרוג כבל לרמקול במע' שלי ב-DIY) יש יתרון ברור ונשמע לעובי המוליך.
שים לב שהמוליך הוא רק החלק מנחושת, ולא עובי הכבל שבחלק מהמקרים מכיל בידוד עבה והרבה פחות מוליך.

הנה לך דוגמא, איך החלק השכלתני, עדיף על החלק הרגשי, במיוחד שמהבנת הנושא, ניתן להבין מדוע חל שיפור,
מה ניתן לעשות למקסם את השיפור, ועל מה חבל להתאמץ.

למה יצרנים מיצרים רמקולים ל-BI WIRE:
חלקם לטובת BI AMP, וחלקם להיטיב עם המכירות. הטרנד התפתח בשנות ה-90 ורובם משאירים את זה.
ברוב המגברים אין מקום לחבר זוג כבלי רמקול, מה שמראה שהפתרון בצד ההגברה אינו בנוי לכך.

באשר לתוצאה הסופית, היא כמובן החשובה מכל. אבל האם הדרך להגיע לשם עוברת רק בפן של שמעתי - אהבתי - קניתי!
אז לא.
אני בודק בנתונים. ואני משווה. אם 2 רכיבים נשמעים דומה או זהה, ולאחד נתונים עדיפים, אקח את העדיף, מפני שבעתיד,
כאשר אשדרג את הציוד, יש אפשרות שהנתון העדיף כן יבוא לידי ביטוי.
יש תחומים שאני נמנע מלהיכנס, מפני שהקורלציה בין הנתונים לנשמע מאוד קרובה (LP) ואני פשוט לא חובב את הז'אנר.
כנ"ל בנושא שפופרתי, על אף שבדוגמאות ששמעתי שפופרתי נשמע מצויין.
אבל הידיעה שלאורך חיי השפופרת, כמו במקרה של החלפה, יהיו שינויים מתמידים בסאונד - מעדיף משהו יציב וקבוע,
גם אם בנק' זמן השפופרתי יהיה עדיף.
בכלל, במטולוגיה של בניית מע' - לחלק השכלתני היה משקל רב, למשל בהעדפת הטכנולוגיה של הרמקול, עוצמת ההגבר,
והגישה לחיבור בין דו ערוצי לרב ערוצי (לקבל את המיטב מ-2 העולמות).

בתחביב, היות והתחלתי כנער, היה לי יותר חשוב להבין לא פחות מלהשיג את הצליל המיוחל. ותמיד הבנתי שיש קשר בין ה-2.
האפשרות של החלפת פריט מבלי להבין את הסיבות לשיפור, אינה מקובלת עלי.

על סמך נתונים טכניים:
- הרבה פעמים מסתמכים על נתונים טכניים לא נכונים

יש לי בעיה עם האמירה הזו. אם בחרתי מותג, שאני לא סומך על הנתונים שלו, או חושב שהם לא נכונים - הרי שאין להם יותר
משמעות. אני גם לא חושב שיצרן שאינו מספק נתונים, או מספק נתנים חלקיים, ראוי לקבל אמון.
כנ"ל לגבי :"נתוני יצרן לדוגמה יכולים להיות כוזבים או שנמדדו בצורה שונה שלא מאפשרת השוואה או החלטה ראויה".
ברוב המדינות יש בכך גם עבירה על החוק!

אני סבור שגם מי שבוחר בגישה הטכנית, כדאי לו לשלב את השיטה השניה איפשהו במהלך שרשרת ההחלטה.
אין ספק בכל ציוד יבחר בסופו של יום במבחן ההאזנה ולא ע"פ שיקול טכני בלבד.

אם בא לך לספר על "הכוויה" אשמח לשמוע ולהחכים:
התרשמתי מרכיב ANTI JITTER של חב' AUDIO ALCHEMY ורכשתי אותו (1996). לימים אחרי שההתלהבות ירדה, הבנתי שזה
לא זה. גם החובה לעבור מאופטי (בכניסה) ל-COAX ביציאה והוספת כבל COAX לא שינתה דבר.
בהתעמקות בנושא ה-JITTER, ומהתיחסות פרטנית הבינותי שהרכישה הייתה מיותרת.
כך גם לגבי כבל INTERCONNECT יקר ובעל שם.

מיכאל לנג שלום רב!

כאודיופיל מזה 15 שנה והיום גם כיבואן (Bg-Sound)

בכל המקרים לפחות אצלי וזו דעתי ורק דעתי האישית
בכל המקרים שבדקתי היה עדיפות ל bi-wire במידה והיה כזה ברמקול

ואף אפילו אני מחמיר ויאמר ששידרגתי את הגשרים ברמקול
ל-JUmper איכותי יותר (כבל איכותי) ההבדל היה דרמתי!!! כמובן לטובה!

אבל זו רק דעתי,במקסימום שאני יכול לעשות זה להדגים לך
את ההבדלים שתשמע אותם באופן חד וברור, ואם לאת אז לפחות ניסיתי

מיכאל
אומר דבר והיפוכו: ראשית, גם אני, בהינתן שני רכיבים הנשמעים (ואני הייתי מוסיף לעצמי) גם נראים דומה, גם אני עשוי לבחור בחר בזה המציג נתונים טכניים עדיפים - ובדיוק כמוך במחשבה על שידרוג עתידי.
מצד שני, כשאעשה זאת אסתמך על ההנחה הבלתי מבוססת שמה שנמדד יותר טוב (ובוא נניח שהמדידות בהקשר זה אמינות ואינם רק "נתוני יצרן") גם ישמע יותר טוב.מעבר לטיעון הרגיל אודות הצורך בהרבה מאוד מדידות כדי לאפיין מכשיר (שיואב גבע הוא נושא הדגל הקיצוני שלו - הוא מדבר על 800 מדידות שונות המספיקות לאיפיון צליל של רמקול), החיבור בין מדידות להנאה הוא תוצאה של מערכת ערכים והעדפות מסויימת, ויכול באותה מידה להיות מוחלף במערכת אחרת ולידית לא פחות
ברמה העקרונית, ההתעקשות על מדידות כקריטריון על לקניית מערכת אודיו שמטרתה הנאה לא מחזיקה מיים. זה, כמובן, אחרת אם אתה בונה מעבדה. מצד שני, ההתעלמות מכל מדידה באשר היא, תביא אותי לקניית מגבר 5 וואט שמחובר בחיבור כפול לרמקול עם נצילות של 77 דב ב2 אוהם. לא משהו.

זאת הנקודה שמאות "דיונים" בתפוז, רוויים אלימות מילולית, לא הצליחו לדון בה. העובדה שמי שקורא לעצמו טכנוקרט אודיו, עושה שימוש לא מדעי בקונספטים כמו התנגדות, זרם ומתח כדי להקיש מהם על הנאה. הנאה ממשהו היא פונקציה של מי הוא הנהנה. לדוגמא, חבר הפורום ס. ריכטר, הינו אויבי בנפש משום שהוא מצהיר, פעם אחר פעם, אודות חיבתו לרגל קרושה, מאכל המדיר שינה מעיני ומעיני אחרים. האם רגל קרושה נמדדת טוב יותר ממרק עוף? זאת בדיוק הנקודה.


הדיון על קונספטים טכניים חשוב, אבל ההקשה ממנו להנאה של אדם כזה או אחר חורגת מה העיסוק המדעי. טכנקורטי האודיו קונים ציוד שלטענתם נמדד טוב לא בשל השיטה המדעית, אלא בשל מערכת הערכים שלהם, הגורמת להם להינות מהידיעה שהמערכת ברשותם עושה רפרודוקציה מדוייקת יותר לגל הסינוס המעבדתי. אין לי שום דבר נגד זה (וכאמור אני תופס את עצמי מושפע מכך מדי פעם)- אבל צריך לראות את באור פחות מוחלט- זאת הבחירה הערכית, לא טכנית, שלהם.

אז האם אני טוען "נגד" מדידות כקריטריון לבחירת מכשיר אודיו? לאור הסעיף הראשון שכתבתי- כמובן שלא. אבל זה רק בגלל הנחות היסוד הבלתי מבוססות שלי.לכולנו יש כאלה.
מה שאתה קורא לו "שכלתנות" הוא פשוט סוג אחר של "רגישות" . הוא לא טוב או רע יותר, פשוט סוג אחר.

אצלי השכל אומר לעצמי ,בחר לפי הרגש