נו אז הגיע הזמן..
אני בטוח שיש כאן כאלו שכבר ניחשו, ניסו לפחות אם לא.
רובכם שמתם לב שבכמה שבועות האחרונים אני מקשקש לא מעט על שדרוג ההגברה אצלי.
העניין הרים גבה אצל רבים מימכם, מכיוון שזה הגיע בהפתעה בעיקר בגין שדרוגה אך לפני מספר חודשים מועט.
להזכירכם –
UNICO 200בשדרוג הקודם מסט שפופרתי של ROGUE ליוניקו 200 קפיצת המדרגה הייתה קריטית ביותר.
הרבה בגלל חוסר התאמה שתוקן וכמובן גם בגין איכותו של היוניקו בהשוואה יבשה.
למי שרוצה את הפרטים כולם, מוזמן לקרוא את הלינק לעיל, פירטתי שם די הרבה ובאריכות.
אז למה בעצם החלפתי שוב אם זה היה כל כך טוב? או.. שאלה טובה.
כולם יודעים שאויבו של הטוב הוא המצוין ואני חושב שהשדרוג האחרון..
הביא אותי לשם אך עם קושי מסויים.
קצת קשה לי לבוא ולתאר (שוב) את היתרונות שהשגתי בשדרוג,
את הסאונד ששופר באופן מטורף ועוד כהנה וכהנה. מכיוון שבעיקר אני קצת חושש,
חושש להצטייר כמספר סיפורים, או כמשדרג כרוני.
אך אני יכול להבטיח לכם שאין הדבר הוא כך (למרות הפוסט הקודם שמתאר מן דרך לא קלה וקצרה,
אל הסט אפ נוכחי).
אני מזמין כמובן את כל ידידי לבוא להקשיב ולהבין על מה מדובר,
באופן פעיל ואקטיבי בניגוד לקריאת סופרלטיבים חסרי טעם, או אימפקט פיסי.
למי שעדיין לא השתכנע ועדיין מבקש לקרוא קצת על איך למה ומה זה עשה אצלי במערכת..
מוזמן להמשיך לעוד פסקה או שתיים (טוב אולי קצת יותר ).. לאלה שזה "מספיק".. אודה על זמנם עד כה.
היוניקו 200 לא היה כלל מועמד להחלפה, רק רכשתי אותו ובלא מעט כסף.
כך שבראשי ובליבי הוא היה אמור להיות אבן הפינה במערכת (קצת כמו הרמקולים שלי) לעוד זמן רב..
עד שימאס, או עד שיהיה לי כסף להתחיל לחפש משהו טוב יותר.
אך בכל זאת..
השדרוג הנוכחי הגיע מ"ניסוי".. חברי הטוב אייל, החליט למכור את הסט אפ האישי שלו מסיבות אישיות..
והפריטים היקרים שלו (רמקולים, פטיפון, פונו סטיג' ועוד) מצאו את עצמם די מהר בלוחות המכירה, בארץ ובעולם.
אני כמובן במקביל חשבתי על דבר אחד.. האוונטי! שיחליף את הסקורפיו האהוב שלי.
אך בגין שכל ישר, קצת הגיון ואולי ניסיון שנרכש על ידנו..החלטתי\נו שעדיך לי לוותר ולא לחשוב על הכיוון הזה,
הוא סתם יעשה לי רע למרות שעל הנייר זה שדרוג מצוין ולגיטימי לגמרי
(לא בדקתי באופן אישי אצלי בחדר, כך שזאת הנחה שיכולה להיות טעות ובהמשך לפספוס מצידי).
על המגברים בכלל לא שאלתי, בעיקר בגלל שאייל לא פתח אותם בכלל למו"מ..ולא דיברנו על מכירתם לאיש..
אני מניח שזה בשל היחס והרגש שיש לו אליהם.
סה"כ הוא בנה והגה אותם יחד עם מיכאל במו דיו, ליבו ושכלו, שילם סכום אסטרונומי על חלקים,
זמן תכנון בניה ועוד-
והמחשבה שהם יצאו ללוחות – הייתה כנראה לא ממש טריוויאלית מצד אף אחד מאיתנו
(הרגשתי כמוהו כמובן מפני שבמידה כזו או אחרת הייתי שותף לכל התהליך גם כן).
אך הנושא לא איחר לעלות, אייל שאל אותי אם ארצה לשמוע אותם אצלי..
הוא גם ככה מפרק את המערכת בגין מעבר דירה..
כך שהם יצטרכו בית חם שיעריך, יאכיל ויתחזק אותם כראוי לבינתיים.
אני מצדי הייתי חרד מאד, על גודלם בחדרי הקטן, על הסאונד שפשוט יפיל אותי (כנראה)
ויבלבל אותי מאד להמשך - בטח אחרי שאני כבר חי עם היוניקו כבר כמה חודשים ואחרי שאשמע אותם אז מה?
בסופו של דבר, לקחתי.. אין סיכוי שמישהו היה מוותר על כמה רגעים עם סט שכזה אחרי הכול.. נכון?!.
הסט חובר למערכת וסשיין האזנה ארוך מאד התחיל מבחינתי.
אייל היה סקרן מאד לשמוע מה תגובתי ואני מצידי ניסיתי שלא לחשוב על זה, לנתח, להתלהב
או כל דבר אחר במשך זמן לא מועט.
החלטתי שאני רוצה להאזין להם בצורה אובייקטיבית, עם יד על הלב, עם כמה שפחות הסחות..
למרות שלמגברים אין "שם" עולמי, הם מבחינתי מהווים את חוד החנית של הגברת השפופרות שקיימת בעולם כיום.
התכנון, הפרטים, הבנייה וכן החלקים עצמם הם מן המעלה הראשונה.
זהו סט COST NO OBJECT אמיתי במלא מובן המילה – וכך הוא נשמע בסופו של דבר הסתבר לי.
אחד המשפטים הראשונים ששרבבתי רק לאחר כמה ימים של האזנה ושקיעת ההתלהבות היה:
"שאומרים הגברת שפופרות – לזה כנראה מתכוונים"
הסט עדיין מייצר הילה שפופרתית קלאסית, חמימה וגדולה, אך בשום אופן לא "נופל בין הכיסאות"
בפשרות של בס לא טבעי, או לא הדוק מספיק שצריך, חוסר טבעיות בגין מניפולטיביות בסאונד,
או מהירות, דינאמיקה, פירוט חסרים ועוד סופרלטיבים שמושגים בדרך כלל ע"י סטים טרנזיסטורים
יקרים מאאאאד שרק הם מסוגלים "לקחת" את הכול.
הסט השפופרתי הזה, מנגן מוסיקה, פשוטו כמשמעו.
כל יצירה, שיר, או טראק אפשרי- יוצא משם במלוא יופיו.
לא עוד גבוהים, בסים, דינאמיקה וכדומה..אלא הגברה שמייצרת חיוכים ורגש.
ועל זה ידידי הייתי מוכן לשלם.
הניסוי הזה הביא אותי לדרגה אחרת של ניסיון והשכלה בתחום. למרות שהרמקולים שלי די קשים להזזה
וסגנון המוסיקה שלי הוא מהתובעניים ביותר שישנן- הם מזרימים דרכם הכול.
ללא שום תחושה של מאמץ שמלווה בדרך כלל בעיוותים מינורים (או גדולים יותר) בקצוות.
שום הגברה שהיא פרט לטרנזיסטורית שבחנתי אצלי, או אצל אחרים לא הצליחה מבחינתי
ולטעמי לקלוע ולשלוט בכמות ובעומס כלי הנגינה וההתפרצויות המוסיקאליות שאני מקשיב להן (לניסיוני כמובן).
לא בכדי היוניקו היה מבחינתי אבן פינה של התאמה. גם לטעמי האישי המוסיקאלי
וגם חשמלית לרמקול תאב הזרם שיש ברשותי.
המגברים הללו תוכננו ונבנו עבור רמקולים מטומטמים שכאלו ועל אחת לטעם מטורף כשלי.
מאד יכול להיות שרמקול קשה יותר לא יעבוד עימם טוב ועל אחת חדרים גדולים משלי בהרבה,
אך הסינרגיה של החדר האישי שלי יחד עם הרמקול.. הביא את המגברים הללו לפרוח
ואותי לחייך באופן לא רצוני במשך שבועות כבר.
העומק וה HEAD ROOM הענקי שהסט מייצר, המוסיקה הקסומה שמהדהדת בחדר,
המעברים החדים בין שקט חרישי לרעידות טימפאני אדירות מצמררות אותי בכל דקה שאני מבלה בחדרי כיום.
אני מאחל לכולם, ראשית להתנסות עם סט שכזה, או בכלל עם הגברה שתתאים למערכת ולטעמם ברמות כאלו והחשוב מכל,
להתרגש מהמוסיקה באופן מוחלט ללא ניתוח הסאונד שלצערנו, או שמחתנו זה מגיע לפעמים ממערכת שמנגנת "מושלם".
אתם בוודאי יכולים להבחין בתמונות הבאות, שמכשיר נוסף מתלווה לזוג המונובלוקים האימתניים והוא כמובן הקדם מגבר שנבנה גם כן ע"י מיכאל והוא בעקרון מותאם לתכנון האלקטרוני של המגברים עצמם.
בשבועות האחרונים היו אצלי כמה וכמה קדמי מגבר שניסו "לגבור" על זה המצולם.
לא עבור רכישה (לפחות לא באופן מודע) אלא יותר עבור נסיון ולמידה עצמי.
שבסופו אוכל להבין ולהסיק היכן גם "הוא" עומד ביחס לציוד שמוצע בתחום הריטייל ועל הסינרגיה הפועלת כעת.
לאלה שחושבים שאמרתי שהסט הזה מושלם בכל קנה מידה, אולי בשל השימוש במילה הזו בסוף הפוסט,
אני יכול רק להניח את דעתם שאיני חושב כך בעצמי.
אך האימפקט המתקבל עבורי ולטעמי כרגע הוא מצויין! זה ישאר.. כנראה עד השידרוג הבא כמובן
א
ולחלק האמנותי.. (באדיבות א'1
)
