יפה מאוד אלוני.
עמיר לב הוא פרפורמר מהמעולים בארץ.
ראיתי הופעות שלו לפני כמה שנים בבאגנס בהוד השרון
, בבארבי עם יהלי סובול, ובקמלוט שנה שעברה.
בן אדם אמיתי ולא מתפשר, ולאט לאט, דרך ההופעות, בנה קהל נאמן.
זה שסוף סוף משמיעים אותו ברדיו, זה ניצחון אומנותי מהסוג ש'היהודים' עשו לפניו.

תודה על הפוסט המעלף (כמו תמיד), נגעת בנקודות מעניינות.

בהקשר של האלבום הזה, לא התכוונתי לכמוסים דווקא בהקשר של סודיים (למרות שיש גם לא מעט כאלו), אלא יותר להבחנות טריויאליות לחלוטין שבדר"כ לא נאמרות דווקא בגלל היותן טריויאליות, בטח במסגרת שיר מושר בו יש כמות מלל מוגבלת יחסית.

שמות אנשים, צבע המגבת והסוודר, כמה קופסאות סיגריות נשארו בקרטון, אני חושב שתיאורים מסוג זה מעניקים פרספקטיבה מקורבת/אינטימיות, קצת כמו לצפות בסרט מנקודת מבט הגיבור גם אם אין הזדהות מוחלטת או אפילו כלשהי עם התכנים.