אפי, סקירה מהנה ותמונות טובות, נהניתי.
אולי, סתם אני חושב בקול בלי קשר לסקירה הזו אלא ככלל, שווה להכין איזה צ'ק-ליסט קבוע, שאותו ניתן יהיה לציינן וכך אולי לצקת מעט סטנדרטיזציה מתודולוגית, דהיינו, רשימה קבועה של פרמטרים שאולי יקבלו יחס בכל סקירה - לפי קטגוריות כמו גבוהים/אמצע/נמוכים, קלאסי/רוק/ג'אז, מעין רשימה קבועה מראש שכל סעיף יקבל מספר או מילה.
במהות העמוקה, בתשתית, אין כזה דבר סקירת-אודיו. יש רשמי האזנה של אדם. גם אם ניגש למדרגת השיפוט העליונה, שופט בביהמ"ש, שלרשותו מערכת סטנדרטים עמוקה מני ים, מביא בסוף את עצמו לקבלת החלטה, למרות ההתוויה הרחבה שמנסה לתת לו כלים למען יהיה שיפוט אחיד ודומה ככל שניתן - והנה, אין דין נאשם א' כנאשם ב' גם כאשר על הנייר כל תיאור המקרה זהה.
אתה יכול לכתוב שהאיקרה היה נהדר, דל במיונז ועשיר בביצי דגים טריות ומתפצפצות, חמיצות קלה וריח נעים של ים, ואילו אחר יכתוב שהיה מגעיל.
אין כזה דבר סקירת אודיו, גם בגלל הפיזיולוגיה השונה שלנו וגם בגלל שוני בהמשגה.
הסובייקטיביות מוחלטת והנסיון לבדל בין סובייקט לאובייקט בלתי אפשרי.
בפיזיולוגיה אנשים נולדים עם נתונים שונים ומתפתחים בכוונים שונים בטווח השמיעה.
שני אנשים בני 25 שאחד שירת בקריה ואח"כ באוניברסיטה מול אחד שהיה תותחן ואח"כ מסגר ישמעו שונה.
אחד בן 60 ואחד בן 30 שומעים אחרת, רצים אחרת, נושמים אחרת.
בהמשך, מה זה "נפוח/עמום/שפיצי/קריספי" ? וכל תיאור אחר של צליל ?
זה איקרא כמובן. טעים לאללה או מגעיל תשועלים, אותו האיקרא.
בעבור כל אחד זה משהו אחר. זו אינה מדידה אמפירית, ואף רחוק ממנה.
האזנה אינה עונה על אף קריטריון להשוואה. טול את אותו מגבר ושדך לו רמקולים שאינם הקווינטה שלך -
הנה עולם אחר. קח את הסטאפ שלך לחדר יבש בבית אחר - הנה עוד עולם אחר. מספיק שהילד לקראת טיול
ובסלון יש שק"ש וקיטבג ומזרון וכו' - 20 קילו של ספיגת אנרגיה סונית - ואפילו זה משנה. אני מחלים מהצטננות קלה
והאזניים שלי קצת אטומות, כמו גם הסינוסים והמוח, הרגש. אני אאזין אחרת, בשונה מעצמי של לפני שבועיים, למה ללכת רחוק.
בסיפור ההאזנה שלך, בסקירה שפירסמת ובסקירה שכל אחד מפרסם, נחשף הקורא לסיפור אישי של הסוקר ותו לא.
למעט חריגות קיצוניות שאולי יזכו לקונצנזוס רחב בדגימה גדולה, ניתן לסתור כל אפיון שלך באפיון אחר.
לך זה שפיצי ? לאחר זה קהה, וכך עד אינסוף, וזה בחדר ייעודי ובהאזנה משותפת.
אני נהנה, לפיכך, לשמוע את הסקירות שלך ושל אחרים בידיעה שהן סיפורך האישי על נקודה מסויימת במרחב-זמן שחווית.
כמות המשתנים היא עצומה ולפיכך דיון צריך שיתחיל בצמצומם של המשתנים, בהרכבת רשימה - וגם אז אנו נותרים צמודים למינימום, כאמור.
זו לא מדידה של תאוצה מ0 ל 100, ואפילו מדידה כזו משופעת המון - לחץ אוויר גבוה במקצת מהנדרש יזרז תאוצה, מיכל דלק ריק ונהג רזה יקלו עוד, רוח וחלונות פתוחים, שיפוע כביש שהעין לא רואה ועוד, ושם השאיפה היא לכאורה למשהו מוחלט יחסית.
הערות על מה בדקת ואיך ומה מומלץ, לפיכך, אינן ישימות.
התרשמתי שהחבריקו החדש הזה מאוד רוצה לכתוב סקירה - ואולי זה גם יהיה נחמד.
הכי מומלץ למי שמתעניין, או סתם לטובת הדיון, לסקור לעומק את הסטאפ של עצמו ראשון ולפרסם.
אז יבין הסוקר כמה עקרות הן רוב ההערות.
בכל מקרה, אין כזה דבר סקירה והתועלת לקורא היא רק בנק' קיצון שאינן תלויות בדבר וברורות על פניהן, כמו, הכפתור נפל, חסרים חיבורים או הצליל-זוועת-עולם-השם-ירחם, שאז, בתלות ברצינות הסוקר, ניתן יהיה להאזין בחשש מה - כלומר, אם מי מכם היה אומר "זוועת-השם", הייתי מתייחס לכך, כנ"ל אם הייתם אומרים "בין הטובים ששמעתי". אבל כמו שיש לקוח לכל רמקול, אין כזה דבר לא 'טוב' ולא 'רע', רק טוב-לאוזניי וכאמור, "חייבים להאזין".
יש איזה אינטג' מגניב של AVI שיושב לי בראש זמן מה,
אולי תסקרו, לא זוכר מימומה, אלומיניום בהיר מוברש עם תצוגה אדום שחור וכפתורים שחורים.
