הפוסט הזה הוא על שידרוג הדרגתי לאורך החודשים האחרונים,ֿשל המקור האנלוגי שלי. לפני הרבה שנים, כשהייתי עדיין עם אחד הסטאפ הראשונים שלי(רגה 3?) קראתי משפט שנתקע לי בראש, שלא עוזב אותי מאז. בפורום נשכח ברשת, תוך כדי אחד הויכוחים המטופשים אודות מה עדיף (דיגיטל/אנלוג, כבלים, מנורות/סוליד סטייט, ועוד ועוד) כתב מישהו ״אם לא שמעת את הטוב ביותר שאנלוג יכול להציע, קשה להבין מה באמת מיוחד במדיום הזה.״
עם הזמן למדתי שגם אמירה שנתקעת בראש לא חייבת להיות מדוייקת
, אבל בכל אופן.
בשנתיים האחרונות הקשבתי לאנלוג דרך סטאפ די מורכב שכלל את הטכניקס sp10mkii,וזרועות שונות (טריפלנר, סטיספי, ג׳לקו ואולי עוד אחת או שתתים) + לירה דלוס או לחילופין גרארד 301 של ארטיסן פידליטי +לוריקרפט (כן!) עם טריפלאנאר ואותו הראש (או ראשים אחרים). הטכניקס (ששיפצתי את האםאמא שלו ) הרשים אותי בדיוק המהירות שלו, אבל פחות בכל השאר- הגבוהים היו מתכתיים משהו, ותמיד היתה תחושה מלאכותית.
לעומתו הגרארד הוא חיה עוצמתית שלא לוקחת שבויים- נגן עשיר בתכונה החמקמקה הזו של ״מוסיקליות״, ביכולת לכבוש את המאזין במהירות. רועש אבל כובש, הגרארד נהדר, אבל תמיד מלווה בפשרה, בידיעה שהוא מגביל אפילו זרוע מיוחדת כמו הטריפלנר ביכולת שלה לאחזר את האוצרות השקטים יותר ששוכנים בחריצי התקליטים.
אז מצד אחד דיוק פנומנלי ותחושת יובש ומצד שני טעם החיים עם רעש. מה עושים? ברור.... מחליפים. וברור גם את מי. אנחנו כאן בשביל המוסיקה והרגש. הראיתי את הדלת לטכניקס וחיפשתי פטיפון נוסף חדש.
החיפוש נמשך למעלה משנה, וכלל שיקולים של מחיר, מראה, תחזוקה לאורך זמן וחשוב מכל -גחמה אישית לא מבוססת
. כך מייד נפסלו כל המיקרו סייקי למיניהם, נפסל vpi (לא אוהב את המראה), avid' sme ועוד. לאורך הזמן התברר לי שהפכתי שמרן, אחד שמתכנס לאותם מותגים ידועים לו - אייר, פאס, קארדס, ובמקרה של אנלוג....קליראודיו. הפטפון הרציני ביותר שלי, עד לצמד החמד משנות הששים והשבעים, היה הקליראודיו אמבינט, שהמיסב המגנטי שלו הביא לתוצאה שקטה ומאוד מרשימה. למדתי גם לאהוב מאוד את הזרוע הלכאורה פשוטה שבאה עימו - הסטיספי וכל מפגש שקשור לשירות (חלפים, שדרוג, עצה) היה חיובי ברמה שהכרתי קודם רק מחברות כמו אייר או פאס. מצד שני...היתה תמיד תחושה של שבירות, של העדר דרייב מספק, שהביא לסוג של חרדה בזמן ההאזנה...שבסופו של דבר חיבלה בחויית ההאזנה.
כשיצאה סידרת האינובישן הסתקרנתי, קראתי בעניין את החויות שפירסמו אביעד וכותבים אחרים, ושמתי לב שהמנוע, הרצועות ובקרת המהירות האמבינט הוחלפו. היה ברור לי שאם אכן יש שיפור הוא לא על חשבון היכולות הפנומנליות של המיסב המגנטי שהכרתי מהאמבינט.
אחרי חיפושים קצרים מצאתי innovation יד שניה מינטי ויפה עם אפשרות להתקנה של הג׳לקו. רכשתי, הבאתי, התקנתי, כיוונתי והאזנתי. הרושם הראשוני היה של יציבות פנומנלית במהירות, כזו שמתחרה ואולי עדיפה בזו של הטכניקס (וזה ממש ממש לא טריוויאלי) אבל עם שקט וללא היובש שהפריע לי. מצד שני פחות אימתני, אבל הרבה יותר שקט, מהגרארד.
אבל ג׳לקו....ג׳לקו? חיפשתי זרוע. היות והיה לי כבר ניסיון עם הסטיספיי (לדעתי אחת הזרועות הכי פחות מוערכות שישנן, שנותנת תמורה מדהימה לכסף)...למה לא ללכת על היוניברסל? למרות ששיחות עם סוחרים בסביבתי כמעט הבשילו לרכישה...שיחה מקרית עם חבר פורום
הביאה לרכישה של גירסת ה 9, והבאתי אותה הביתה אחרי ביקור קצר בארץ (שלא תוכנן למטרה זו, כמובן) .
כמה ימים עברו עד שהצלחתי לכוון את כל המרכיבים לשביעות רצוני-ואיזו שביעות רצון! מעולם, אבל מעולם, לא נהניתי כל כך מהאזנה לאנלוג, לא אצלי ולא בשום מקום אחר. ולא, אני לא מתכוון חס וחלילה לכך שהתוצאה אצלי מוצלחת יותר מכל מקום אחר- כמובן שלא, אלא מכוון לעניין ההנאה.
בקיצור,
אוהב להיות בבית.