פעם החתימה שלי היתה "מוסיקה צריכה להיות העיקר והמערכת אמורה לשרת את המטרה הנ"ל"
אני כבר לא זוכר את המלל בדיוק אך העיקרון דומה.
אחרי כמעט שני עשורים בהם אני אודיופיל היתכן ואני איני יכול לממש את המטרה ?
בשנים האחרונות בינהם היותי אחראי על התחום הדו ערוצי באתר הכחול והן בתקופה האחרונה בהיותי עוסק בתחום נקלעתי לסיטואציה שבעבר לא הבנתי אותה אם כי ידעתי על קיומה .
ככל שכמויות הציוד עברו לי ביידים וככלל שהאזנתי לסטים רבים יותר הפסקתי להאזין למוסיקה כפי שנהגתי להאזין בעבר .
יותר ויותר האזנתי לכבל , למגבר , לפרה , ולמחשב.
בעצם היכולת להאזנה השתנתה , כל הזמן המוח מבצע מבחנים וכל הזמן הפרמטרים הופכים להיות טכניים .
כאן התוצאה עם מייד עשיר אך ללא גוף , כאן הבאס לא הדוק , אין מספיק רזולוציה ושם התחום העליון נשמע כמו מסור,וכאן הכל מדהים רק שהוא לא מוסיקלי .
אני נתקל בחברה שמשקיעים אין סוף זמן כסף ומשאבים בלמקסם את התוצאה , האם הם באמת מגיעים לשם ?
המרדף פתאום הופך להיות מרדף של קופסאות וקרשים.
תמיד עולה השאלה על החוט הדק שבין אודיופיליה לציודופילה ... ובכלל יתכן שהפכתי להיות ציודופיל .
הריגוש במקום להיות מדיסק חדש הפך להיות ריגוש מקופסה חדשה .
כך או כך הריגוש נעלם מהר מאוד ... האוזן מתרגלת לשינוי ומחפשים את הרכיב הבא .
בדיוק כמו צריכה של סמים ... מתחילים בקלים אחר כך ההשפעה שלהם כבר אינה חזקה מספיק וממשיכים הלאה .
במיקרה של סמים התוצאה היא ברורה בסוף מתים מזה .
אולי גם כאן, אולי המצב דומה ... פשוט חווית האזנה מתה לה .
אני לא יודע כמה מהחברים מוכנים להודות בשינוי שהם עברו, אני מניח שקשה מאוד להודות שעברנו כזאת טרנפורמציה .
פעם הסתכלתי בציודופילים עם חיוך גדול מאוד על הפנים , וחשבתי לעצמי ... איזה יופי שאני לא שם .
בחיים לא תארתי לעצמי (וגם לא שאפתי ) להיות במקום הזה .
אולי אני סתם בתקופה מוזרה (משבר גיל ה40
) ואולי באמת עברתי שינוי .
לא יודע....
