אני בדיוק עובד על טקסט פירסומי למוצר חדש מסוים וכתבתי שם משהו שמתקשר
בדיוק לנושא כאן:

‎עיוותים בגלי קול גדלים ביחס למרחק ממקור השמע
אם אי פעם תהיתם איך זה שאנו מזהים מיד מהרחוב פסנתר אמיתי שמנגן בקומה שלישית של בית מעלינו, זו הסיבה. הצליל של כלי אמיתי מגיע אלינו עם אותם עיוותים תלויי מרחק אבל מאחר והצליל המקורי נקי משמעותית מזה שיוצא מזוג רמקולים, רמת העיוותים הzו עדיין אינה מספיקה כדי לטשטש את ההכרה שאנו שומעים כלי אמיתי.
אפרופו הויכוח על צליל טבעי או נכון ממערכת - כן או לא. אתם מזהים כמעט מיד אם זה כלי אמיתי או לא מבלי להכיר את המקור! אם תשמיעו מהמערכת שלכם פסנתר, תרדו לשמוע מהרחוב וישמע לכם כמו כלי אמיתי, מצבכם טוב או שאתם כבדי שמיעה (:

זה הטקסט וזו דוגמה שאני אוהב לתת מאז שנכנסתי לתחום הזה. זו דוגמה מהחיים שחוויתי לא פעם אחת.
אני מניח שכל מי שיבדוק בצורה כזו את המערכת שלו וישמע מהמדרכה ״פסנתר של מערכת״
ולא משנה איך זה נשמע אצלו בסלון, יתבאס. הוא יבין שמשהו לא בסדר שם למעלה. יש סיכוי סביר
שמכאן והלאה ההנאה שלו תיפגם והוא ינסה לשפר. צריך להבין שלעיוותים האלה יש מחיר גם בתוך חלל ההאזנה
גם אם אתם חושבים שאין והכל נשמע לכם 'יפה'.

רוצה לומר, טעם אישי זה דבר נרכש ומשתנה כל הזמן, בגדול או בקטנצ׳יק. אני רואה את זה כל הזמן
אצל לקוחות. לפעמים אני שואל לקוח מה אתה אוהב או מה אתה רוצה ולברנש אין בכלל תשובה.
הוא מקווה או מצפה שברגע שישמע את זה, ירגיש איזה קסם. מין בינגו כזה.
אז זהו, זה לא ממש קורה. מה שמקסים אותך היום יכול לבאס אותך מחר.

בגלל זה, לשיטתי, כדאי מאוד שתהיה מתודת בדיקה שהיא קומה מתחת לטעם האישי. מתודה
שמסתמכת על רפרנס כלשהו.

דבר נוסף והכי חשוב - כל זה תלוי במוסיקה שאתם שומעים. אני שומע מוסיקה קלסית,
ג׳אז ומגוון מוסיקה אקוסטית אחרת. עבורי סאונד של הופעות ואיצטדיונים הוא לא רפרנס
לשום דבר. גם מוסיקה חשמלית \ אלקטרונית לא מהווה בשבילי מדד לאיכות מערכת.
אני מאמין שכל אחד צריך קודם כל לברר עם עצמו מה הוא אוהב ובנוסף למצוא לעצמו
איזשהו רפרנס כדי שלא ילך לאיבוד בדרך.

בקיצור רבותי, להסתמך על טעם אישי זה לא מספיק. אודיו הי אנד זה לא עוגת גבינה.

חתיך אה?

יש לי, ותמיד היה לי, פסנתר של מערכת. זה מה שיש ל99.99% מהאנשים, וכמה שיותר מהר מקבלים את זה, כך פחות עסוקים בהשוואה מופרכת לרפרנס ממקום ומזמן אחר.
וכן, מערכת היא עוגת גבינה, כמו העוגה, גם המערכת נרכשת לצרכי הנאת המשתמש.

הניתוח שלך מעניין, אבל לדעתי הוא לא באמת עומד במבחן המציאות ואם נסבך קצת את הדברים, אז אשמח להתיחסותך לדברים הבאים:

אם זו צורת החשיבה שלך, מעניין אותי להבין כיצד אתה מדרג מערכות, מתי לדעתך מערכת א' תהיה טובה יותר ממערכת ב'?

ככל שאני מבין נכון את משנתך, המערכת שתדע לשחזר את הכלי הספציפי באופן טבעי יותר, היא זו שתהיה טובה יותר?
ומה יקרה אם *לדעתך*, מערכת א' משחזרת מצוין פסנתר, ביחס למערכת ב', אולם האחרונה משחזרת טוב יותר תופים, מה אז, איזו מערכת היא הטובה יותר?

ולפי דבריך, יש לך, כמו שלאחרים צריך להיות, סוג של רפרנס כלשהו, שעל פיו , הם יודעים להעריך אם אותו כלי נשמע טבעי יותר, או טבעי פחות.

מעניין אותי להבין מהו אותו רפרנס שיש לך בראש?
האם בכל הפעמים ששמעת פסנתר הוא נשמע לך זהה לחלוטין, האם אתה מבין שאותו פסנתר שיש לך בסלון, ישמע לחלוטין שונה, אם בסך הכל נעביר אותו לחדר אחר בבית?

או אז ,לפי דוגמא טריוויאלית זו, יווצרו לך 2 מקורות סאונד: פסנתר בחדר השינה ופסנתר בסלון, איזה מקור סאונד יהיה "טבעי" יותר? איזה מהם בעצם תעדיף? איזה מהם הוא כרגע הרפרנס שלך היות ושניהם בוודאות ישמעו שונה.

אני טוען שברגע שאין רפרנס אחד, עולמי, סטנדרט כלשהו, נגיד כדוגמת עולם הוידאו (Rec 709/Rec2020), אותו רפרנס, כביכול, נתון לפרשנויות ואינטרפטציות שגם בהן מעורב, מה לעשות, טעם אישי ולכן, אין באמת רפרנס שכזה.

צר לי, בוידאו הדברים פשוטים יותר, אין מקום לטעם אישי, יש סטנדרט, תקן ולכן ,ככל שניקח 100 טלויזיות/מקרנים שונים ונכייל אותם באמצעים אלקטרונים, לפי הרפרנס העולמי, צבע הבננה יהיה תמיד זהה.

באודיו, המצב הרבה יותר מורכב, היות ויש אלמנטים הקשורים עם טעם אישי, רגש, אקוסטיקה שקשה לשלוט בה וחוסר "רפרנס" אחד ויחיד.

עם זאת, אני בהחלט מסכים עם האימרה שהדברים לא יכולים להתחיל ולהסתיים בטעם האישי, היות וישנם אלמנטים, שאנשים עם אוזן מיומנת, אמורים להסכים עליהם, כדוגמת: גודל, במה, רזולוציה, דינמיות, וזה לא ממש חשוב אם אחד מדרג את הדינמיות ב 9/10 והשני רק ב 8/10, כל עוד יש הסכמה כי המערכת אכן דינמית.

מכאן, הדברים לגמרי פתוחים, כי אנחנו מגיעים לעניין הטונאליות של המערכת.
אחד יקשיב למערכת מסוימת ויגיד כי היא פתוחה מדיי, בהירה מדיי, חדה מדיי ומן הסתם, "אבחנה" זו תשפיע על שיחזור הכלים שהוא שומע, לעומת זאת, אדם אחר יגיד, שהמערכת לא מספיק ברורה, עמומה, סלחנית מדיי, אין מספיק שיניים, מן הסתם, לדידו, אבחנה זו גם תשפיע על שיחזור הכלים.
קרוב לוודאי, שהבעלים של אותה מערכת, יגיד שהיא נשמעת לו טבעית מאוד ומשחזרת במדויק את אותו פסנתר שהוא רגיל לשמוע בבית סבתו כל שישי בערב.

איך זה יתכן שיש כזו אינטרפטציה שונה , על ידי שלושה אנשים, לאותה מערכת, ככל ומדובר באנשים עם נסיון והבנה אדירים?
דיי פשוט, אי הסכמה על אותו רפרנס דמיוני וכמובן ענין של טעם ורגישות לארטיפקטים מסוימים.

לכן, חייבים לקחת בחשבון, שאודיו הוא רחוק מאוד ממבחן באלגברה, היות והדברים נתונים לפרשנויות שונות ומשונות ומעורבב בהם הרבה מאוד טעם אישי .

רן

וזה רק לטעמי ודעתי -כי האמרה הנ"ל היא דוגמא של "פייק ניוז" של סוחרים ,שאני מזהיר אנשים שנכנסים לתחום-לא לקנות את ההיגדים הללו.
עשרות מערכות , אלפי רמקולים שאותו סוחר שיווק בכל שנותיו(גם אם הם היו רק מדבקה באתר שלו ולא באמת בהדגמה ) -אחד לא נשמע זהה ואפילו קרוב לשני.והנה באורך פלא רובם היו זהים לצליל הטבעי של הפסנתר.
אבל תמיד אותו סוחר יערפל דעתו של הקונה הפוטנצאלי וימכור לו את הסיפור שזה נשמע בדיוק כמו הפסנתר האמיתי.
אני מתרשם יותר מסיפור האישה שמנגנת בפילהרמונית כינור ראשון ,נזעקת מהמטבח לאחר שהפילה את סיר הקוסקוס מרוב תדהמה על הסאונד הבוקע מהמערכת של בעלה.

נניח וזה נכון, לא היית רוצה להיות עם ה 0.01%? מספרית זה עדיין המון אנשים.

אגב, איזה מוסיקה אתה שומע ולאיזה פסנתר אתה מתייחס? אני מתייחס לפסנתר
במוסיקה קלסית, לרוב סטיינווי ולפעמים ימאהה. אנחנו מדברים על אותו סוג פסנתר?

מערכת טובה -
אני בוחן עם המוסיקה שאני שומע כפי שתיארתי למעלה - למשל קלסית וג׳אז אקוסטי. לא עם מוסיקת רוק ולא
עם מוסיקה אלקטרונית. רק כלים אקוסטיים.

ברמת החווייה - אני רוצה לקבל אשלייה של מוסיקה חיה. לצורך המבחן אני בוחר הקלטות שאני יודע באיזה חלל
הן הוקלטו. נניח ג׳אז - ביל אוונס בווילג׳ ואנגארד, kind of blue באולפן של קולומביה או ת׳לוניוס מונק בהקלטת
פסנתר סולו באולפן בפריס 54. אם אני מרגיש שאני והנגנים נמצאים ממש באותו החדר, המערכת מצליחה
׳לעבוד עלי׳. זו מערכת טובה.

נפרוט לפרוטות. כדי שזה יקרה צריך אוסף תכונות. למשל:
צליל אותנטי של כל הכלים כפי שאני מכיר.
רמקולים נעלמים - בימת צליל לרוחב כל הקיר, עמוקה עם הפרדה.
נוכחות \ שקיפות + אימג׳ינג \ הולוגרפיות.

אני רוצה לשמוע בדיוק את הרגש המדויק שהנגן הביע בנגינה ובצליל הכי אותנטי של אותו כלי.
זה האידיאל שלי בתוך חוויית השחזור הכללית שתיארתי למעלה. זה מה שמרגש אותי.

***

מערכת שמשחזרת טוב יותר פסנתר עדיפה בגדול על כזו שמשחזרת תופים. פסנתר זה
אולי הכלי הקשה ביותר לשחזור מאחר ומדובר בתיבת תהודה גדולה מאוד וצלילים עם הכי הרבה
אוברטונים. מן הסתם, מערכת שמשחזרת פסתנר בצורה אדירה תשחזר תופים לא פחות טוב. תוך
למשל זה כלי עם עושר הרמוני דל. מה שנדרש מהמערכת זה בעיקר הרבה אנרגיה, מהירות ודינמיקה.
את זה מקבלים גם בעולם ה PA. עבורי פסנתר גם יותר חשוב מתופים כך שהוא הופך למבחן אולטימטיבי.

***

רפרנס - ברור שאין רפרנס אחד. אין ויכוח. יש הרפרנס שלי.
הרפרנס שלי לפסנתר קונצרטים בא מרסיטלים בהם אני מקפיד לשבת בשורות הראשונות.
למשל האזנה לכל הרסיטלים בשלבי הרסיטל סולו בתחרות רובינשטיין. חווייה נפלאה מכל בחינה
(אולי חוץ מלנבחנים). פסנתר כנף טוב שעומד בבית של פנתרן קרוב משפחה שלי ועוד כל מיני.
אם אני מאזין לדוגמה לגרגורי סוקולוב ברסיטל בזלצבורג (אצל gtr לפני יומיים) אני רוצה לשמוע
צליל של סטיינווי משובח כפי שאני מכיר. זה ממש לא רפרנס דמיוני. הטיעון ׳לא היית בחדר
ההקלטות׳ רלוונטי רק למי שלא שמע כלים חיים מימיו.
מלבד פסנתר, אני מנגן על סקסופון וגיטרה קלסית, יש לי מערכת תופים בעסק, אני מנגן בהרכב
ג׳אז עם עוד סקס טנור, חליל צד, פסנתר, בס ותופים. כל אלה חלק מהרפרנס שלי.

***

יורי
אני לא שם את עצמי במשבצת של סוחר שמספר ללקוחות שלו סיפורים מעורפלים.

אני חושב שהייתי די ברור שבכל הנוגע לדיון הנוכחי, אני בצד של העוגת גבינה, לא של הפסנתר.
באשר לאחוזים, אני ממש בסדר עם המקום שאני נמצא בו. מאוד נהנה מהמערכת שלי, ויודע שהיא רחוקה משלמות.
מקווה שאתה נהנה משלך.

״מערכת טובה -
אני בוחן עם המוסיקה שאני שומע כפי שתיארתי למעלה - למשל קלסית וג׳אז אקוסטי. לא עם מוסיקת רוק ולא
עם מוסיקה אלקטרונית. רק כלים אקוסטיים.״

מערכת טובה צריכה להשמע טוב בכל סוגי המוזיקה. זה שאתה בוחן אותה רק בקלאסית ובג׳אז אקוסטי זה לא מספיק. מנסיוני, מערכות כאלה יצאו מאיזון וישמעו מחריד איך שתשים u2 או Massive attack או דפש מוד וכו׳

הי
לא הצלחתי להבין את ההגיון מאחורי "העיוותים גדלים ביחס למרחק".
על איזה עיוותים אתה מדבר?