Joshua_G כתב:
עם זה, מתוך היכרותי רבת השנים עם הנפש הפועלת – סביר להניח שבלגן מסוים תמיד יהיה. אני מאזין למערכת השמע – אני לא כל כך מביט בה...
{קצת ארוך יצא, סליחה}
הי יהושוע, אני שם לב שלא פעם אתה מציין את הרעיון הזה של האזנה למערכת עם חוסר עניין במראה.
אני גם מכיר את השרשור הארוך שהיה ב D T בהקשר הזה, את השתלשלות הענינים שם, את האפיונים שלך
למי הוא אודיופיל\צדיופיל וכדומה.
אך אני חייב להגיד לך (אחרי המון זמן שאני קורא אותך ועוד אחרים "שמתהדרים" בעניין הזה ויש להם כמובן גם בלאגן בחדר) שהבלאגן הזה, חוסר הסדר, האבק המצטבר (כי איך מישהו אמר פעם? אנחנו חיים במדבר!) וכיוצ' בסופו של דבר מפריעים. כאלה יותר ולכאלה הרבה פחות (אני מניח שכמותך
).כך לפחות אני חושב.
גם כאשר אתה עם מנטליות מסוימת שמצליחה להתנתק מבלאגן סביבך ומול עיניך, בסופו של דבר בתת מודע זה מפריע לך להתרכז. סדר וסימטריה זה עניין בסיסי בחיי קיום, זה יוצר "שקט" קוגנטיבי.
לדוגמא, תמיד אומרים שמי שרוצה ללמוד ממש טוב בכיתה, שישב בשורה הראשונה. כך לא יהיו לו הסחות משאר "ראשי" התלמידים שלא תמיד יושבים ב"דום" מתוח.
אותו הדבר באולם קונצרטים, לקהל יש "כח" להסיט את הריכוז ואת ההנאה שלך בתזוזות, בלחשושים ועוד.
כמובן זה "נושא" מעט שונה, אבל זה מקביל בדיוק "לבלאגן" במערכת שמולנו.
ואם אחרי כל זה, לא הובנתי -
אני לא אומר ללכת לקנות רק ציוד שנראה טוב וללקק כל היום את ה FRONT ולהזניח את נושא השמע, ממש לא, ההיפך. אני מאד מעריך את אלו ששומעים עם האוזן ולא העין (ואני מכיר כאלו לא מעט שקונים מקטלוג)
אבל סדר
מינימאלי ולא רק בשביל "אודיופיליה גרידא" הוא מנדטורי כמעט.. כי זה פשוט "ירגיע" לא מעט גם את הרגועים טבעית.
אישית, אני לא מסוגל לשבת לשמוע מוסיקה שתמונה בחדר אחר עקומה ב 2 מ"מ (אתה יכול לשאול כמה פה שמכירים אותי די טוב בעניין הזה
).
יש לי חבר קרוב מאד שאני מגיע אליו הביתה וגם בעבר בחדר המוסיקה שלו, הייתי עובר על כל התמונות ועוד כמה דברים בחדר, מסדר אותם (מתזוזות של "חיים" לא מהזנחה שלו
) ואז מתיישב להנות איתו.
זה אולי נשמע קצת OCD (טוב זה באמת ככה אני מניח
).. אבל זה אני ואני צריך לחיות עם זה
.
אני ממש לא אבל ממש לא מתכוון שככה צריך.. אבל שאני רואה מערכת מבולגנת בצורה ממש מוזנחת, או חדר האזנה בבלאגן היסטרי, קשה לי לשבת ולהרגע.. בטח ובטח להתרכז במוסיקה (ואתה יכול להאמין לי שיכולת הקשב שלי למוסיקה היא גבוהה מאד! וזאת אני אומר בענווה מוחלטת
)
דוגמא אישית נוספת שפשוט שם הבנתי שוב, שכך אני ועם זה אני צריך לחיות..
שלפני כשנה\שנתיים, הגעתי לחובב מוסיקה מושבע הביתה, לאחר שזה הזמין אותי והיה אצלי לפני כן מספר לא מבוטל של פעמים. הוא במקביל גם אודיופיל "כבד" אך הדגש הוא כמובן על מוסיקה, מכיוון שאני ממעט מאד לגשת ולבקר על טהרת הציוד, אם בכלל. בכל אופן, נכנסתי לחדר ההאזנה שלו והוא היה פשוט מחריד.
ר"ל שזה היה פשוט משהו שעוד לא ראיתי. ערמות של דיסקים פזורים בכל מקום, כבלים, תנורי חימום, אבק, ספוגים, כמה סוגים של ספות ישנות, ניירות, עטים, מחברות, ספרים, מגזינים you name it.
המערכת שלו די גדולה עם לא מעט חלקים ותופסת את כל הקיר הקידמי. אני שלא היה לי נעים התיישבתי אחרי שפילסתי לעצמי דרך צרה להגיע לאיזה SS מסויים..ושתקתי, כנראה מההלם. הייתי שם בערך שעה או שעתיים
ואחרי כל טונה המוסיקה שהוא שם שנשמע (ואלו היו דברים מדהימים עם סאונד אדיר ממש!, אחד הטובים ששמעתי בארץ), לא יכלתי שלא לחשוב בכל שניה, איך? איך אפשר ככה???? למה לא לסדר קצת, אני לא אומר ללקק את החדר שיראה כמו של אלוני.. אבל שיראו רצפה???!
אז הוא גם, כמוך, שומע עם האוזניים ולא מעניין אותו (עובדה) איך זה נראה ובאיזה בלאגן אטומי הוא חי.
לי זה מציק מאד
, אני לא מתיימר להגיד לו מה לעשות, הוא איש מבוגר שעבר קצת בחיים ואם לו זה מתאים.. אשרהו.. אבל אני חושב שגם המערכת תשמע טוב יותר וגם לו יהיה הרבה יותר נוח\בריא\נכון לחיות בחדר מאורגן מסודר ונקי. כך גם אני מציע לך,
המשך להיות בדיוק כפי שאתה (קצת סותר, אבל זאת ברכה מכל הלב) .
אביעד,