yosi_p כתב:
ספר קצת על KID A
מן הסתם, אני יכול להגיד לומר רק מה אני חושב על האלבום.
כלהקת גיטרות, רדיוהד הייתה די בנאלית. ת'כלס, שירים כמו
creep ו fake plastic הם שירי רוק אינדי נחמדים, אבל יש
כל כך הרבה להקות ש בס\גיטרה אקוטית\גיטרה חשמלית\תופים
זימרה מאנפפת "איכוצ'ית" שלא ברור לי כל כך מה השוס הגדול.
באלבום OK הם התחילו להנחיל השפעות אלקטרוניות. הרבה סאונד
פחות בנאלי. פחות "סאונד בריסטול". קצת סאמפלים וכו..
אחרי זה הגיע האלבום Amnesiac ששוב הציג נסיונת קלה לכיוון רוק.
ואז הגיע Kid A. באלבום הזה טום יורק אמר שלום יפה לרוק גיטרות,
וחזר להיות אלקטרונאי { הוא התחיל כ DJ בכלל }.
השירים באלבום הזה לא בנויים כמו שירים ממש, אין נוסחתיות
ריפ פתיחה-בית-פזמון-בית-פזמון-ברידג'-פיזמון כפול וכו..
השיר מתחיל מקצב, בנקודה כלשהי אלקטרוניקה בסטייל של אמביאנט
נכנסת, ואז הקול של יורק נכנס ויוצא בווליומים משתנים, ולפעמים כדגימה
של הקול שלו. הלחנים בכלל לא מוגדרים. זה יהיה די קשה "לזמזם" את
השירים באלבום. ההפקה המרהיבה עמוסה בכל ההשפעות של יורק
אי פעם. יש שם נגיעות ג'זיות {ממש אפשר כלי נשיפה}, והמון סינטיסייזרים
הזויים. מאוד מורגשת ההשפעה של גל המוסיקאים המוכשרים שהתחילו
לפעול בשנות ה90, Massive Attack, DJ Shadow תAphex Twin
ואפילו קצת Fat boy Slim .
כל פעם שאני מאזין לאלבום { וזה אלבום מעולה לחורף } יותר
שאני מאזין לכולו, מתחילתו ועד סופו. המעבר בין ה"שירים" הוא די מקרי,
כי אין לשירים ממש התחילה אמצע וסוף. כל רצועה מנסה ליצור איזה
אוירה שממשיכה משהו את האוירה הכללית של האלבום, ומוסיפה משהו
משלה.
בקיצור לך לשמוע ולהתפנן.
נ.ב.
זה אלבום מעולה לז$#%$%